פורטל:מחשבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

קריי

מחשב הוא מכונה המעבדת נתונים על פי תוכנית, כלומר על פי רצף פקודות נתון מראש.

מחשבים הם חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו, השימוש בהם נעשה כמעט בכל תחום ובכל מקצוע. חברות, גדולות כקטנות, בתי עסק, משרדים ממשלתיים, בנקים, גופים ציבוריים ותעשיות שונות (מתעשיית הטקסטיל ועד לתעשיית הקולנוע) מסתמכים במידה רבה על מחשבים למטרות שונות, החל בשמירת מידע וטיפול בו וכלה בשליטה על רובוטים העובדים בפסי ייצור. רוב הגופים כלל לא יוכלו לתפקד בלעדי המחשבים. גם עבור האדם הפרטי הפך השימוש במחשב לחלק בלתי נפרד משגרת החיים, עד כי מרבית תושבי המדינות המפותחות אינם יכולים לתאר את חייהם ללא המחשב והנלווים לו, כמו רשת האינטרנט. כמעט כל מכונה או מכשיר חשמלי הנמצאים בשימוש כיום מכילים מחשב המשובץ בהם ואחראי על תפקודיהם השונים.

חתימה דיגיטלית היא תת-קבוצה של מושג כללי הנקרא חתימה אלקטרונית. מקובל לראות בחתימה אלקטרונית שם כללי לאמצעי אלקטרוני מסוים המפיק מידע כגון: סמלים (תוים או מספרים), צלילים או תמונות, משויך למדיה אלקטרונית כלשהי ומאפשר אימות המידע או זיהוי בעל האמצעי. חתימה אלקטרונית מקבילה במובנים מסוימים לחתימה פיזית כגון חתימה ידנית בכלי כתיבה או באמצעים פיזיים אחרים. חתימה דיגיטלית מתפרשת לעיתים ככלי קריפטוגרפי המספק אמצעי חיבור מתמטי של פיסת מידע דיגיטלי לזהות כלשהי. לרוב מייחסים לביטויים אלו משמעות זהה. לפרשנויות השונות ישנן השלכות חוקיות, חוק החתימה האלקטרונית בישראל מגדיר את החתימה האלקטרונית כתוכנה, חפץ או מידע ייחודיים שנועדו ליצירת חתימה או סימן אלקטרוני המקושרים או מוצמדים למסר אלקטרוני ומאפשרים זיהוי של בעל אמצעי החתימה. ערך זה מתייחס לחתימה דיגיטלית בהיבט קריפטוגרפי.

באנלוגיה לחתימה הקונבנציונלית, החתימה הנה סימן היכר ייחודי לחותם ונפרדת מהמידע החתום. למשל אדם חותם בחתימת ידו על גבי המחאה, חוזה מכירה או מסמך כלשהו. חתימת ידו משמשת גם לזיהויו וגם להתחייבותו לתוכן המסמך, כאשר בטיחותה נשענת על הקושי הטכני שבזיוף החתימה. בחתימה דיגיטלית בניגוד לחתימה רגילה, אין די בכך שתהיה ייחודית לחותם ונפרדת מהמידע, מאחר שהעתקה והדבקה של מידע דיגיטלי קלה למדי ואין דרך להבחין בין מקור המידע לבין עותקים שלו. חתימה דיגיטלית חייבת אם כן, להיות ייחודית ושונה עבור כל מסמך, באופן שלא יהיה ניתן להעתיק חתימה דיגיטלית שנעשתה על מסמך אחד ולהדביקה למסמך אחר.

האם גוגל עושה אותנו טיפשים? - סופרים קומנדר - קרייסיס

תמונה עם "רעשים" התמונה לאחר ניקוי
באמצעות פילטרים

עיבוד תמונה

שון פנינג
שון פנינג

שון פנינג, מפתח השירות "נפסטר", הופיע בהופעת אורח, בתפקיד עצמו, בסרט "הג'וב האיטלקי" (2003). בסרט, סת' גרין האשים את פנינג בגנבת נפסטר ממנו בזמן שהוא ישן. באנגלית המילה "nap" משמעותה "שינה". בסרט נעשה משחק מילים, ונאמר שמקור המילה Napster הוא במילה "nap".

מבט על מחשב אישי מודרני על חלקיו השונים:

צגמעבדRAM (זיכרון גישה אקראית)כרטיסי הרחבהלוח אםספק כוחכונן תקליטוריםכונן קשיחמקלדתעכבר
(לקבלת מידע נוסף על חלק, לחצו עליו)

להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית המחשוב וקטגוריית המחשבים בוויקיפדיה:

  [ עריכה ]

מערכת כרטיסי ניקוב של נול מהמאה ה-19

חשיבותה של חומרת מחשב בביצוע חישובים ואחסון נתונים הולכת וגדלה. חומרת החישוב המוקדמת ביותר היא ככל הנראה סוג של מקל ספירה. אמצעים מאוחרים יותר הם צורות חרס שאוחסנו במכלים וייצגו כמויות של עצמים כגון מקנה וחיטה. התקנים לסיוע בחישובים עברו שינוי ממכונות מנייה פשוטות לחשבונייה, דרך סרגל החישוב ומחשבים אנלוגיים ועד למחשב של ימינו.

  [ עריכה ]

המקינטוש המקורי של אפל, 1984

ההיסטוריה של חומרת המחשבים החל מ-1960 נפתחת עם פיתוחו של רכיב חדש המכונה המעגל המשולב. מעגל זה היווה את הבסיס למחשב הביתי של שנות ה-70, כדוגמת ה-MITS Altair, Apple II וה-Commodore PET וכן למחשבים האישיים והעסקיים של שנות ה-80 כדוגמת ה-IBM PC והמקינטוש.
התקופה שבין אמצע שנות ה-70 לסוף שנות ה-80 התאפיינה בהיווסדן של מאות חברות חומרה, שרובן חדלו מאז מלהתקיים. חברות כמו דל ואפל שרדו והן עדיין רווחיות. בין השנים 1977 ל-1983, שלטה חברת אפל בשוק המחשבים. באמצע שנות ה-90 שלטו בשוק חברות שהעתיקו את מבנה ה-IBM PC בהן Compaq, היולט פקארד, דל, ו-Gateway. בתקופה זו הפך המקינטוש לשחקן משני בשוק המחשבים.

  [ עריכה ]

חלק של ויצק

עיבוד נתונים אוטומטי החל בארץ ישראל בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20, עם הופעת ציוד לעיבוד נתונים שהופעל באמצעות כרטיסים מנוקבים. מכונות ראשונות מסוג זה, שכללו טבולטור (Tabulating machine) וממיינת (Card sorter), הותקנו במחלקת הסטטיסטיקה של שלטונות המנדט הבריטי. מאוחר יותר הותקנו מכונות ענ"א בבנק אנגלו פלשתינה ב־1935 ובחברת החשמל שרכשה ב־1939 מכונות עיבוד נתונים לניהול חשבונות הצרכנים. ובהמשך במוסדות נוספים, הן בנקאיים והן מפעלי ייצור ומשרדי ממשלה. חלק ניכר ממכונות אלו היו מתוצרת חברת נשיונל האמריקאית והובאו לארץ ישראל על ידי חברת י.א. מיטווך ובניו, חברה שעד אז עסקה ביבוא ושירות למכונות חישוב.

עם עזיבת שלטונות המנדט הבריטי נלקחו חלק ממכונות הענ"א ומכונות ניקוב כרטיסים לאגף במשרד הביטחון שנקרא מרכז מיכון וסטטיסטיקה. במכונות של חברת החשמל נעזרו לצורך מפקד האוכלוסין הראשון של מדינת ישראל העצמאית. באותן שנים החלה לפעול בישראל חברת י.ב.מ. שהכניסה לשוק שיטת עסקים חדשה, במקום למכור את מכונות עיבוד הנתונים, השכירה י.ב.מ. את הציוד ללקוחותיה. בין לקוחות י.ב.מ. הייתה מחלקת המודיעין של צה"ל.

בשנת 1955 החל לפעול בישראל מחשב שנבנה במכון ויצמן: ויצק (WEIZAC – Weizmann Automatic Calculator), שהיה אחד מהמחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם. המחשב פעל עד שנת 1963. במשך שש שנים היה ויצק המחשב היחיד שפעל בישראל, ורק בשנת 1961 הצטרף אליו מחשב פילקו 211, שנרכש עבור ממר"ם.

  [ עריכה ]

לפני צורת התקשורת שהובילה לאינטרנט, היו רוב רשתות המחשבים מוגבלות באופיין ואפשרו תקשורת רק בין תחנות ברשת המקומית. השיטה ליצירת תקשורת בין מחשבים התבססה על מודל של מחשב מיינפריים מרכזי. מספר פרויקטי מחקר החלו לבדוק ולתאר עקרונות של תקשורת בין רשתות מופרדות פיזית. מאמצי המחקר נוהלו במקביל במספר מעבדות בNPL, בתאגיד ראנד, בMIT ובUCLA. המחקרים הובילו לפיתוח מודל רשתות ספרתיות מבוססות מיתוג מנות. בסוף שנות השישים והשבעים של המאה ה-20 פותחו מספר פתרונות מבוססי מיתוג מנות ביניהם ARPANET ופרוטוקולי X.25. במקביל החלו לצבור פופולריות רשתות מחשבים של חובבים ביניהן UUCP (עותק של UNIX ל-UNIX) וכן FidoNet. רשתות אלו היו עדיין רשתות נפרדות ומנותקות שקיבלו שירותים על ידי gateways מוגבלים. בשל מגבלה זו יושמה שיטת מיתוג מנות לצורך פיתוח פרוטוקול לתקשורת רשתית שבמסגרתו תוכלנה מספר רשתות לחבור יחד לרשת על אחודה. על ידי הגדרת מערכת רשתית משותפת ופשוטה בדמות הTCP/IP, ניתן היה להפריד את השכבה הפיזית של הרשת מהשכבה של הפרוטוקול. התפוצה המתרחבת של הקישוריות הבין רשתית הובילה להתפתחות רשת עולמית שכונתה האינטרנט והתבססה על פרוטוקולים סטנדרטיים שיושמו באופן רשמי בשנת 1982. ההתחברות לרשת העולמית הייתה מהירה בעולם המערבי וחלחלה מאוחר יותר לשאר העולם . ברם, ההבדל הגובר בין מדינות מפותחות למדינות עולם שלישי הרחיב את הפער הדיגיטלי.


מארק צוקרברג מייסד הרשת החברתית "פייסבוק"
טלפרינטר מתוצרת סימנס
טלפרינטר מתוצרת סימנס

טלפרינטר, או טלפר, הוא מכשיר ששימש למשלוח מסרים טקסטואליים ממקום אחד למשנהו באמצעות קו תקשורת חשמלי פשוט, המורכב לרוב משני תילי מתכת. כמה מן המחשבים המוקדמים השתמשו בטלפרינטרים עבור קלט ופלט.

חומרה היא אוסף כל הרכיבים הפיזיים במחשב או בהתקן אלקטרוני אחר. זאת להבדיל מהמידע שהמחשב או ההתקן מכיל או מעבד, ומהתוכנה המספקת הוראות לחומרה.


מעבדים

מעבד הוא החלק המרכזי במחשב, שמבצע את הפקודות המאוחסנות בזיכרון המחשב.

שבב 8086
שבב 8086

התקני אחסון נתונים

אמצעי לאחסון נתונים, הוא אמצעי פיזי המשמש לאחסון נתונים. אמצעי האחסון יכול לאגור נתונים, תהליכים הקשורים בעיבוד הנתונים או שניהם יחד.

התקני קלט

קלט הוא כלל האמצעים להזנת מחשב, או מכשיר אוטומטי אחר, בנתונים.

התקני פלט

פלט הוא תוצר של פעולת מחשב או מכשיר אוטומטי אחר.

אפיקי מחשב

רשימה של תקנים והתקני אפיק (Bus) למחשבים.

USB‏‏ • ‏‏ ‏Ethernet‏ • ‏‏ ‏FireWire‏ • ‏‏ ‏DVI

התקני זיכרון אלקטרוניים

התקנים אלקטרוניים אשר משמשים לאחסון מידע דיגיטלי, במחשבים ומכשירים חשמליים אחרים (כגון נגני תקליטורים, מחשבונים, טלפונים ניידים).

תוכנה היא אוסף מאורגן של תוכניות מחשב המשרתות כולן יישום מסוים. באמצעות התוכנה המחשב מספק את שירותיו למשתמשים בו.


תכנות

תִּכְנוּת מחשבים הוא תהליך הכתיבה, הבדיקה והתחזוקה של קוד המקור של תוכנית מחשב. מלאכת התכנות נעשית בשפת תכנות מתאימה, הנבחרת בהתאם לאופי התוכנית הנכתבת ובהתאם למקובל במסגרת מקום העבודה או הפרויקט שבמסגרתו נכתבת התוכנית.

הנדסת תוכנה

הנדסת תוכנה היא ענף של הנדסה העוסק בפיתוח תוכנה.

מערכות הפעלה

מערכת הפעלה היא תוכנה המגשרת בין המשתמש, החומרה ויישומי התוכנה.

יישומי מחשב

יישום מחשב הינו תת-מחלקה של תוכנות מחשב אשר מנצל את יכולות המחשב ישירות ובאופן יסודי לביצוע משימות אותם המשתמש מבקש לבצע.

חברות תוכנה

חברות העוסקות בפיתוח ובשיווק של תוכנה.

אלן טיורינג
אלן טיורינג
סטיב ג'ובס
סטיב ג'ובס
אדסחר דייקסטרה
אדסחר דייקסטרה
טים ברנרס-לי
טים ברנרס-לי
סטיב ווזניאק
סטיב ווזניאק

חלוצי המחשוב


צ'ארלס בבג' - קונראד צוזה


מדענים


אלן טיורינג - לאונרד אדלמן - עדי שמיר - דאגלס אנגלברט - אדסחר דייקסטרה - מיכאל רבין - עדי שמיר - טים ברנרס לי


אישים בתעשיית המחשבים


ביל גייטס - סטיב ג'ובס - סטיב ווזניאק - סימור קריי - לינוס טורבלדס
צ'ארלס בבג'
צ'ארלס בבג'
קונראד צוזה
קונראד צוזה
תומאס ווטסון
תומאס ווטסון
לינוס טורבאלדס
לינוס טורבאלדס
עדי שמיר
עדי שמיר
ביל גייטס
ביל גייטס

אישיות נבחרת


ריצ'רד מת'יו סטולמן (אנגלית: Richard Matthew Stallman) (נולד ב־16 במרץ 1953), הוא מייסדם של תנועת התוכנה החופשית, המוסד לתוכנה חופשית (Free Software Foundation) ופרויקט GNU, והוגה רעיונות copyleft ו-GPL.

תרומותיו לעולם התוכנה החופשית כמתכנת כוללות את עורך הטקסט Emacs ומהדר לשפת C בשם GCC.

מדעי המחשב אינם עוסקים במחשב יותר משאסטרונומיה עוסקת בטלסקופ.

תקשורת מחשבים, וגם תקשורת נתונים או "תקשוב", הם שמות כלליים לתהליכים ומערכות להעברת נתונים בין מחשבים או מכשירים אלקטרונים אחרים, ללא העברה פיזית של אמצעי לאחסון נתונים ביניהם, אלא באמצעות תווך תקשורת כלשהו.


כבלים קואקסיאליים • קווי טלפוןסיבים אופטייםגלי רדיו
  • מודלים מרכזיים:
מודל ה-OSIמודל ה-TCP/IP
רשימת הפרוטוקולים במודל ה-OSIרשימת הפרוטוקולים במודל ה-TCP/IP
  • מרחב גאוגרפי:
רשת אישית (PAN) • רשת מקומית (LAN) • רשת עירונית (MAN) • רשת אזורית (WAN)
  • אופי התקשורת:
שרת לקוח (Client-Server) • קצה לקצה (peer to peer)
אפיק (Bus) • כוכב (Star) • טבעת (Ring) • סריג (Mesh)
  • ראו גם:
מונחים ברשת מחשביםתקנים בתקשורת מחשבים

טכנולוגיית מידע מתייחסת לשימוש בטכנולוגיה לניהול ועיבוד מידע, במיוחד בארגונים גדולים. טכנולוגיית המידע עוסקת בשימוש במחשבים, בתוכנה ובתקשורת מחשבים לאחסון, לעיבוד, להגנה ולהעברה של מידע.


אפיון מערכת מידעהנדסה חברתיתהעברת כספים אלקטרוניתממשל אלקטרונימערכת מידע ניהוליכריית מידעניהול ידעניהול תוכןניתוח מערכות מידעעיבוד נתונים ממוחשב
וירוססוס טרויאניתולעת מחשברוגלהרישום הקשותדיוגחומת אשCAPTCHA
האקרקראקראימות זהותהוכחה באפס ידעקריפטוגרפיה
למידה מרחוקלמידת חקר מבוססת מחשברשימת מאגרי מידעקהילה לומדת וירטואליתמידענות
מסדי נתוניםדחיסת נתוניםמערכות קבציםפורמטי קבציםקידוד נתונים

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום המחשוב שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".


מצאו ערכים לשיפור בנושא מחשבים: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)
קטגוריית המחשבים בוויקימילון
מדף המחשבים בוויקיספר
מדף התכנות בוויקיספר
מאגר ציטוטים בוויקיציטוט: מחשבים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מחשבים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מחשוב