לדלג לתוכן

פורטל:מחשבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

קריי

מחשב הוא מכונה המעבדת נתונים על פי תוכנית, כלומר על פי רצף פקודות נתון מראש.

מחשבים הם חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו, השימוש בהם נעשה כמעט בכל תחום ובכל מקצוע. חברות, גדולות כקטנות, בתי עסק, משרדים ממשלתיים, בנקים, גופים ציבוריים ותעשיות שונות (מתעשיית הטקסטיל ועד לתעשיית הקולנוע) מסתמכים במידה רבה על מחשבים למטרות שונות, החל בשמירת מידע וטיפול בו וכלה בשליטה על רובוטים העובדים בפסי ייצור. רוב הגופים כלל לא יוכלו לתפקד בלעדי המחשבים. גם עבור האדם הפרטי הפך השימוש במחשב לחלק בלתי נפרד משגרת החיים, עד כי מרבית תושבי המדינות המפותחות אינם יכולים לתאר את חייהם ללא המחשב והנלווים לו, כמו רשת האינטרנט. כמעט כל מכונה או מכשיר חשמלי הנמצאים בשימוש כיום מכילים מחשב המשובץ בהם ואחראי על תפקודיהם השונים.

אפלאנגלית: Apple) היא חברה המייצרת מחשבים אישיים, מערכות הפעלה ואבזרי אלקטרוניקה בידורית. החברה שוכנת בעיירה קופרטינו בעמק הסיליקון שבמדינת קליפורניה בארצות הברית. אפל היא החברה שיצרה את המחשב האישי הפופולרי הראשון בשנות השבעים ותרמה את מערכת ההפעלה הגרפית הראשונה למחשבים אישיים בשנות השמונים. החברה ידועה בחדשנותה בתחום התוכנה והחומרה וידועה במיוחד בזכות סדרת הטלפונים החכמים אייפון, מחשבי מקינטוש, סדרת מחשבי הלוח אייפד, נגני אייפוד שלה, וחנות המוזיקה באינטרנט אייטונס.

נכון לאוגוסט 2008 שווי השוק של אפל הוא כ-160 מיליארד דולר. היקף מכירותיה השנתיות, נכון לסוף שנת 2004 מוערך בכ-10 מיליארד דולר. לחברה כ-14,800 מועסקים, בעיקר בארצות הברית.

האם גוגל עושה אותנו טיפשים? - סופרים קומנדר - קרייסיס


ילדים בנפאל משתמשים במחשב ממיזם "One Laptop Per Child"
ילדים בנפאל משתמשים במחשב ממיזם "One Laptop Per Child"

ילדים בנפאל משתמשים במחשב ממיזם "One Laptop Per Child" - אחד הפרויקטים לצמצום הפער הדיגיטלי. המיזם נוסד ב-2005 על ידי חוקרים מאוניברסיטת MIT במטרה לפתח ולייצר מחשב נייד בעלות ייצור של 100 דולר אמריקני ולהפיץ אותו לילדים ברחבי העולם. ההפצה נעשית בעיקר לילדים במדינות מתפתחות, כדי לחשוף אותם לידע ולחינוך מודרני.

התקשורת עם טלסקופ החלל האבל נעשית בעזרת מערכת שידור וקליטה המחוברת לארבע אנטנות. השליטה נעשית בדרך כלל באמצעות אחד מחמישה לווייני ממסר של נאס"א (לווייני TDRS), אך ניתן לשלוט עליו גם ישירות מהקרקע כאשר הוא נמצא בטווח ראיה. הבקרה על המערכות השונות של הטלסקופ נעשית באמצעות מחשב מרכזי שנישא על גביו. לכל מכשיר מדעי יש בנוסף מחשב או מעבד משלו שאחראי על הפעלתו ועל הפעלת מכלול המסננים המחובר אליו.

מבט על מחשב אישי מודרני על חלקיו השונים:

צגמעבדRAM (זיכרון גישה אקראית)כרטיסי הרחבהלוח אםספק כוחכונן תקליטוריםכונן קשיחמקלדתעכבר
(לקבלת מידע נוסף על חלק, לחצו עליו)

להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית המחשוב וקטגוריית המחשבים בוויקיפדיה:

  [ עריכה ]

מערכת כרטיסי ניקוב של נול מהמאה ה-19

חשיבותה של חומרת מחשב בביצוע חישובים ואחסון נתונים הולכת וגדלה. חומרת החישוב המוקדמת ביותר היא ככל הנראה סוג של מקל ספירה. אמצעים מאוחרים יותר הם צורות חרס שאוחסנו במכלים וייצגו כמויות של עצמים כגון מקנה וחיטה. התקנים לסיוע בחישובים עברו שינוי ממכונות מנייה פשוטות לחשבונייה, דרך סרגל החישוב ומחשבים אנלוגיים ועד למחשב של ימינו.

  [ עריכה ]

המקינטוש המקורי של אפל, 1984

ההיסטוריה של חומרת המחשבים החל מ-1960 נפתחת עם פיתוחו של רכיב חדש המכונה המעגל המשולב. מעגל זה היווה את הבסיס למחשב הביתי של שנות ה-70, כדוגמת ה-MITS Altair, Apple II וה-Commodore PET וכן למחשבים האישיים והעסקיים של שנות ה-80 כדוגמת ה-IBM PC והמקינטוש.
התקופה שבין אמצע שנות ה-70 לסוף שנות ה-80 התאפיינה בהיווסדן של מאות חברות חומרה, שרובן חדלו מאז מלהתקיים. חברות כמו דל ואפל שרדו והן עדיין רווחיות. בין השנים 1977 ל-1983, שלטה חברת אפל בשוק המחשבים. באמצע שנות ה-90 שלטו בשוק חברות שהעתיקו את מבנה ה-IBM PC בהן Compaq, היולט פקארד, דל, ו-Gateway. בתקופה זו הפך המקינטוש לשחקן משני בשוק המחשבים.

  [ עריכה ]

חלק של ויצק

עיבוד נתונים אוטומטי החל בארץ ישראל בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20, עם הופעת ציוד לעיבוד נתונים שהופעל באמצעות כרטיסים מנוקבים. מכונות ראשונות מסוג זה, שכללו טבולטור (Tabulating machine) וממיינת (Card sorter), הותקנו במחלקת הסטטיסטיקה של שלטונות המנדט הבריטי. מאוחר יותר הותקנו מכונות ענ"א בבנק אנגלו פלשתינה ב־1935 ובחברת החשמל שרכשה ב־1939 מכונות עיבוד נתונים לניהול חשבונות הצרכנים. ובהמשך במוסדות נוספים, הן בנקאיים והן מפעלי ייצור ומשרדי ממשלה. חלק ניכר ממכונות אלו היו מתוצרת חברת נשיונל האמריקאית והובאו לארץ ישראל על ידי חברת י.א. מיטווך ובניו, חברה שעד אז עסקה ביבוא ושירות למכונות חישוב.

עם עזיבת שלטונות המנדט הבריטי נלקחו חלק ממכונות הענ"א ומכונות ניקוב כרטיסים לאגף במשרד הביטחון שנקרא מרכז מיכון וסטטיסטיקה. במכונות של חברת החשמל נעזרו לצורך מפקד האוכלוסין הראשון של מדינת ישראל העצמאית. באותן שנים החלה לפעול בישראל חברת י.ב.מ. שהכניסה לשוק שיטת עסקים חדשה, במקום למכור את מכונות עיבוד הנתונים, השכירה י.ב.מ. את הציוד ללקוחותיה. בין לקוחות י.ב.מ. הייתה מחלקת המודיעין של צה"ל.

בשנת 1955 החל לפעול בישראל מחשב שנבנה במכון ויצמן: ויצק (WEIZAC – Weizmann Automatic Calculator), שהיה אחד מהמחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם. המחשב פעל עד שנת 1963. במשך שש שנים היה ויצק המחשב היחיד שפעל בישראל, ורק בשנת 1961 הצטרף אליו מחשב פילקו 211, שנרכש עבור ממר"ם.

  [ עריכה ]

לפני צורת התקשורת שהובילה לאינטרנט, היו רוב רשתות המחשבים מוגבלות באופיין ואפשרו תקשורת רק בין תחנות ברשת המקומית. השיטה ליצירת תקשורת בין מחשבים התבססה על מודל של מחשב מיינפריים מרכזי. מספר פרויקטי מחקר החלו לבדוק ולתאר עקרונות של תקשורת בין רשתות מופרדות פיזית. מאמצי המחקר נוהלו במקביל במספר מעבדות בNPL, בתאגיד ראנד, בMIT ובUCLA. המחקרים הובילו לפיתוח מודל רשתות ספרתיות מבוססות מיתוג מנות. בסוף שנות השישים והשבעים של המאה ה-20 פותחו מספר פתרונות מבוססי מיתוג מנות ביניהם ARPANET ופרוטוקולי X.25. במקביל החלו לצבור פופולריות רשתות מחשבים של חובבים ביניהן UUCP (עותק של UNIX ל-UNIX) וכן FidoNet. רשתות אלו היו עדיין רשתות נפרדות ומנותקות שקיבלו שירותים על ידי gateways מוגבלים. בשל מגבלה זו יושמה שיטת מיתוג מנות לצורך פיתוח פרוטוקול לתקשורת רשתית שבמסגרתו תוכלנה מספר רשתות לחבור יחד לרשת על אחודה. על ידי הגדרת מערכת רשתית משותפת ופשוטה בדמות הTCP/IP, ניתן היה להפריד את השכבה הפיזית של הרשת מהשכבה של הפרוטוקול. התפוצה המתרחבת של הקישוריות הבין רשתית הובילה להתפתחות רשת עולמית שכונתה האינטרנט והתבססה על פרוטוקולים סטנדרטיים שיושמו באופן רשמי בשנת 1982. ההתחברות לרשת העולמית הייתה מהירה בעולם המערבי וחלחלה מאוחר יותר לשאר העולם . ברם, ההבדל הגובר בין מדינות מפותחות למדינות עולם שלישי הרחיב את הפער הדיגיטלי.


חומרה היא אוסף כל הרכיבים הפיזיים במחשב או בהתקן אלקטרוני אחר. זאת להבדיל מהמידע שהמחשב או ההתקן מכיל או מעבד, ומהתוכנה המספקת הוראות לחומרה.


מעבדים

מעבד הוא החלק המרכזי במחשב, שמבצע את הפקודות המאוחסנות בזיכרון המחשב.

שבב 8086
שבב 8086

התקני אחסון נתונים

אמצעי לאחסון נתונים, הוא אמצעי פיזי המשמש לאחסון נתונים. אמצעי האחסון יכול לאגור נתונים, תהליכים הקשורים בעיבוד הנתונים או שניהם יחד.

התקני קלט

קלט הוא כלל האמצעים להזנת מחשב, או מכשיר אוטומטי אחר, בנתונים.

התקני פלט

פלט הוא תוצר של פעולת מחשב או מכשיר אוטומטי אחר.

אפיקי מחשב

רשימה של תקנים והתקני אפיק (Bus) למחשבים.

USB‏‏ • ‏‏ ‏Ethernet‏ • ‏‏ ‏FireWire‏ • ‏‏ ‏DVI

התקני זיכרון אלקטרוניים

התקנים אלקטרוניים אשר משמשים לאחסון מידע דיגיטלי, במחשבים ומכשירים חשמליים אחרים (כגון נגני תקליטורים, מחשבונים, טלפונים ניידים).

תוכנה היא אוסף מאורגן של תוכניות מחשב המשרתות כולן יישום מסוים. באמצעות התוכנה המחשב מספק את שירותיו למשתמשים בו.


תכנות

תִּכְנוּת מחשבים הוא תהליך הכתיבה, הבדיקה והתחזוקה של קוד המקור של תוכנית מחשב. מלאכת התכנות נעשית בשפת תכנות מתאימה, הנבחרת בהתאם לאופי התוכנית הנכתבת ובהתאם למקובל במסגרת מקום העבודה או הפרויקט שבמסגרתו נכתבת התוכנית.

הנדסת תוכנה

הנדסת תוכנה היא ענף של הנדסה העוסק בפיתוח תוכנה.

מערכות הפעלה

מערכת הפעלה היא תוכנה המגשרת בין המשתמש, החומרה ויישומי התוכנה.

יישומי מחשב

יישום מחשב הינו תת-מחלקה של תוכנות מחשב אשר מנצל את יכולות המחשב ישירות ובאופן יסודי לביצוע משימות אותם המשתמש מבקש לבצע.

חברות תוכנה

חברות העוסקות בפיתוח ובשיווק של תוכנה.

אלן טיורינג
אלן טיורינג
סטיב ג'ובס
סטיב ג'ובס
אדסחר דייקסטרה
אדסחר דייקסטרה
טים ברנרס-לי
טים ברנרס-לי
סטיב ווזניאק
סטיב ווזניאק

חלוצי המחשוב


צ'ארלס בבג' - קונראד צוזה


מדענים


אלן טיורינג - לאונרד אדלמן - עדי שמיר - דאגלס אנגלברט - אדסחר דייקסטרה - מיכאל רבין - עדי שמיר - טים ברנרס לי


אישים בתעשיית המחשבים


ביל גייטס - סטיב ג'ובס - סטיב ווזניאק - סימור קריי - לינוס טורבלדס
צ'ארלס בבג'
צ'ארלס בבג'
קונראד צוזה
קונראד צוזה
תומאס ווטסון
תומאס ווטסון
לינוס טורבאלדס
לינוס טורבאלדס
עדי שמיר
עדי שמיר
ביל גייטס
ביל גייטס

אישיות נבחרת


וורד קנינגהםאנגלית: Howard G. "Ward" Cunningham) (נולד ב-26 במאי 1949), הוא מהנדס תוכנה אמריקאי שהגה את רעיון הוויקי. קנינגהם החל לפתח את תוכנת הוויקי הראשונה בשנת 1994, והיא הופעלה לראשונה בשנת 1995 באתר חברת הייעוץ שלו. קנינגהם נחשב לחלוץ בתחום תבניות עיצוב ובתחום פיתוח תוכנה זריז (ובפרט Extreme Programming), והיה בין החותמים על המנשר לפיתוח תוכנה זריז שפורסם בשנת 2001.

מדע זה מה שאנחנו מבינים מספיק טוב כדי להסביר למחשב. אומנות היא כל דבר אחר שאנחנו עושים

תקשורת מחשבים, וגם תקשורת נתונים או "תקשוב", הם שמות כלליים לתהליכים ומערכות להעברת נתונים בין מחשבים או מכשירים אלקטרונים אחרים, ללא העברה פיזית של אמצעי לאחסון נתונים ביניהם, אלא באמצעות תווך תקשורת כלשהו.


כבלים קואקסיאליים • קווי טלפוןסיבים אופטייםגלי רדיו
  • מודלים מרכזיים:
מודל ה-OSIמודל ה-TCP/IP
רשימת הפרוטוקולים במודל ה-OSIרשימת הפרוטוקולים במודל ה-TCP/IP
  • מרחב גאוגרפי:
רשת אישית (PAN) • רשת מקומית (LAN) • רשת עירונית (MAN) • רשת אזורית (WAN)
  • אופי התקשורת:
שרת לקוח (Client-Server) • קצה לקצה (peer to peer)
אפיק (Bus) • כוכב (Star) • טבעת (Ring) • סריג (Mesh)
  • ראו גם:
מונחים ברשת מחשביםתקנים בתקשורת מחשבים

טכנולוגיית מידע מתייחסת לשימוש בטכנולוגיה לניהול ועיבוד מידע, במיוחד בארגונים גדולים. טכנולוגיית המידע עוסקת בשימוש במחשבים, בתוכנה ובתקשורת מחשבים לאחסון, לעיבוד, להגנה ולהעברה של מידע.


אפיון מערכת מידעהנדסה חברתיתהעברת כספים אלקטרוניתממשל אלקטרונימערכת מידע ניהוליכריית מידעניהול ידעניהול תוכןניתוח מערכות מידעעיבוד נתונים ממוחשב
וירוססוס טרויאניתולעת מחשברוגלהרישום הקשותדיוגחומת אשCAPTCHA
האקרקראקראימות זהותהוכחה באפס ידעקריפטוגרפיה
למידה מרחוקלמידת חקר מבוססת מחשברשימת מאגרי מידעקהילה לומדת וירטואליתמידענות
מסדי נתוניםדחיסת נתוניםמערכות קבציםפורמטי קבציםקידוד נתונים

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום המחשוב שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".

מצאו ערכים לשיפור בנושא מחשבים: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)
קטגוריית המחשבים בוויקימילון
מדף המחשבים בוויקיספר
מדף התכנות בוויקיספר
מאגר ציטוטים בוויקיציטוט: מחשבים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מחשבים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מחשוב