הלל ליבשיץ
 | |
| לידה |
1844 ה'תר"ד שאבילן  |
|---|---|
| פטירה |
20 באוקטובר 1907 (בגיל 63 בערך) י"ג בחשוון ה'תרס"ח |
| תקופת הפעילות |
? – 20 באוקטובר 1907 |
| אב | דובער זאב וולף ליבשיץ |
  | |
רבי הלל אריה ליב ליבשיץ (ה'תר"ד, 1844 - ליל י"ג בחשוון ה'תרס"ח, 20 באוקטובר 1907) היה רב ליטאי, רבן של פלונגיאן, סובאלק ולובלין. נודע בספרו בית הלל על שולחן ערוך חושן משפט.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשאבילן בעת כהונת אביו הרב דובער זאב וולף ליבשיץ כרב המקומי, התחנך אצל אביו והתפרסם כעילוי. בגיל 18 נישא לבתו של ר' יעקב ר' נאָטילס מראסיין ועבר לגור בעיירה, שם למד בחברותא עם הרב זלמן לנדא מחבר "אור לישרים" והתוודע גם לרב שמחה ראובן עדלמן (הש"ר העדלמי).
בגיל 23 קיבל משרת רבנות ראשונה בעיירה פאפילאן, ואחריה כיהן ברבנות העיר פלונגיאן 3 שנים. בשלב זה של חייו כבר היה רב מפורסם, ואף התנהל מאבק בין קהילת פלונגיאן וקהילת סייני שחשקה בו אף היא כרב. במהלך שנות כהונתו בפלונגיאן, עקר לסייני וכיהן בה מספר שבועות, אך אנשי הקהילה בפלונגיאן הצליחו להחזירו לעירם.
באמצע 1876, לאחר שנתיים שעמדה בלי רב, מאז עזיבת הרב הקודם רבי אליעזר שמחה רבינוביץ, בחרה קהילת סובאלק ברב הלל ליבשיץ לכהן כרבה. תקופת כהונתו שארכה 17 שנים, הייתה שקולה באורכה לתקופות כהונתם של כל ארבעת רבני העיר הקודמים. ברל כהן העיר, כי אף על פי שהייתה זו אחת התקופות הסוערות בחיי הקהילה, בשל הפוגרומים, ההגירה ההמונית ותנועות ביל"ו וחיבת ציון, אין שמו של הרב ליפשיץ מוזכר רבות במכתבים לעיתונות שנשלחו מסובאלק.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-19 היה אחד המועמדים למשרת "הרב הכולל" של ניו יורק, ולדברי ברל כהן היה הוא המועמד הבטוח ביותר שנתמך בידי רוב חברי הוועד הבוחר. עמדה לזכותו העובדה ששלט בגרמנית[1] ועובדה זו צוינה מפורשות במכתב ההזמנה שנשלח אליו. הוא דחה את ההצעה ונשאר בסובאלק.
בשנת 1893 קיבל את משרת רבנות העיר לובלין, בה התקיימה קהילה עתיקה גדולה וחשובה. הוא כיהן כרבה של לובלין עוד 14 שנים עד פטירתו בליל י"ג בחשוון ה'תרס"ח, 20 באוקטובר 1907[2].
מלבד ספרו המפורסם "בית הלל" השאיר אחריו עוד 12 ספרים בכתב יד.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניו שימשו אף הם כרבנים בקהילות פולין: רבי יחזקאל ליבשיץ, מחבר "המדרש והמעשה" כיהן בכמה עיירות בליטא בסוף ימיו בקאליש. רבי אליעזר ליבשיץ בזדונסקה וולה, ורבי יעקב ליבשיץ בקונין[3]. נינתו היא כלת פרס נובל לכימיה, פרופ' עדה יונת.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישראל אברהם גרינבוים, רבי הלל (אריה ליב) ליבשיץ אבד"ק לובלין, בתוך: חכמי פולין, ירושלים תשס"ט, עמ' שפד (וביבליוגרפיה שם)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' הלל ליבשיץ, אב"ד דלובלין, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ד, עמודים 21–22, באתר היברובוקס
- ברל כהן, הרב הגאון ר' הלל ליבשיץ, בתוך: יזכור-בוך סואוואלק, ניו יורק 1961-תשכ"א, עמ' 140–143 (ספר יזכור לקהילת סואוואלק, בספריית העיר ניו יורק תמונה מס. 79 ואילך)
- 'ליפשיץ, ר' הלל־אריה־לייב ב"ר זאב־דב', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 64 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1262).
- ספר בית הלל, מתוך אוסף הספרים של הרב יוסף יצחק שניאורסון.
הלל אריה ליב ליבשיץ (1844-1907), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בתקופת פלונגיאן, תרגם הרב ליפשיץ את הספר "זיס אופנהיים" של הרב מאיר להמן מגרמנית לעברית (מיינץ תרל"ג), תחת שם עט האל"ה מפלונגיאן. שאול חיות, אוצר בדויי השם, פריט 1656.
- ^ שערי תורה, חלק ג' עמ' 4. לפי ברל כהן נפטר ב-1910, כנראה לפי תאריך תחילת רבנותו של רבי אליהו קלצקין בלובלין.
- ^ עליו ראו: עלי מרורות, עמ' 385. ו"מקדשי השם" ח"ב, עמ' תמב.