לדלג לתוכן

המערכה על כובאני

המערכה על כובאני
בכורדית: Berxwedana Kobaniyê בערבית: حصار عين العرب
מפה המציגה את שלבי המצור שהטיל ארגון דאעש (בשחור) על הכוחות הכורדים (בצהוב) בעיר כובאני
מפה המציגה את שלבי המצור שהטיל ארגון דאעש (בשחור) על הכוחות הכורדים (בצהוב) בעיר כובאני
מלחמה: מלחמת האזרחים בסוריה
תאריכים 15 בספטמבר 2014 – 20 במרץ 2015 (187 ימים)
מקום כובאני עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 36°53′23″N 38°21′20″E / 36.889722222222°N 38.355555555556°E / 36.889722222222; 38.355555555556
עילה הסכסוך הכורדי-איסלאמי עריכת הנתון בוויקינתונים
תוצאה

ניצחון היחידות להגנת העם ונסיגת כוחות דאעש מהעיר

הפסד אסטרטגי טורקי
הצדדים הלוחמים
אבדות

בין 562 ל-741 לוחמים מקרב היחידות להגנת העם

כ-2,000 פעילים הרוגים

מעבר להרוגים בקרב הצדדים הלוחמים, ההערכות הן שכמאות מתושבי העיר נהרגו במסגרת הלחימה. בנוסף, מעל ל-400,000 בני אדם נמלטו לטורקיה.
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המערכה על כובאני הייתה אחד הקרבות המשמעותיים במלחמת האזרחים בסוריה, הן מבחינת השפעתו על התפתחות המלחמה העולמית נגד ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) והן מבחינת השפעתו על התבססות האוטונומיה הכורדית בצפון סוריה - רוג'בה. הקרב החל כמצור שהטיל ארגון דאעש ב-13 בספטמבר 2014,[1] במטרה לכבוש את מחוז קובאני והעיר המרכזית בו, כובאני (הידועה גם כקובאני או עין אל-ערב) בצפון סוריה, באזור האוטונומי הכורדי של רוג'בה.

עד 2 באוקטובר 2014, הצליחה המדינה האסלאמית לכבוש כ-350 כפרים כורדים בסביבת כובאני,[2] ובכך נוצר גל של כ-300,000 פליטים כורדים, שנמלטו אל מעבר לגבול עם טורקיה.[3] עד לינואר 2015, מספר זה עלה ל-400,000. המחתרת הכורדית בצפון סוריה, היחידות להגנת העם (YPG) ביחד עם כוחות אזוריים נוספים ובסיוע אווירי של צבא ארצות הברית ובעלות ברית נוספות הלוחמות בדאעש, הדפו את המצור המתהדק והחלו לכבוש מחדש את קובנה.[4]

ב-26 בינואר 2015, הכוחות הכורדים, בגיבוי התקיפות האוויריות של חיל האוויר האמריקאי, החלו להשתלט מחדש על העיר, ובסופו של דבר הסיגו לחלוטין את דאעש מהעיר.[5] עד ל-2 בפברואר 2015, הסיגו הכוחות הכורדים את דאעש מהכפרים הנוספים מסביב לעיר, ועד למרחק של 25 קילומטרים מהעיר.[6][7] בסוף יוני 2015 פתח דאעש במתקפה חדשה נגד כובאני, והרג לפחות 233 אזרחים,[8] אך הכוחות הכורדים הדפו את המתקפה ומנעו מהארגון לכבוש טריטוריה כלשהי בעיר.

הקרב על קובאני נחשב לנקודת מפנה במלחמה נגד ארגון המדינה האסלאמית, שכן מדובר על הפסד משמעותי של הארגון, שעד אליו נהנה מרצף ניצחונות כנגד מספר צבאות וארגונים בעיראק ובסוריה.[9]

כחלק מאובדן הריבונות בסוריה של משטר אסד במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה, ארגון היחידות להגנת העם (המחתרת הכורדית בסוריה) השתלט על ערים כורדיות בצפון סוריה, ביניהם - העיר כובאני, ב-19 ביולי 2012.[10] מאז, העיר נהנתה משליטה של האוטונומיה הכורדית בסוריה, רוג'בה.[11]

באוגוסט 2013 הודיע ארגון דאעש, יחד עם ארגוני טרור נוספים בסוריה: ג׳בהת א-נוסרה, ואחראר אל-שאם, כי בקרוב הללו יפתחו במצור על כובאני. בתחילת 2014 פרץ ארגון דאעש לתודעה העולמית במסגרת בליץ כיבושים שערך בסוריה ובעיראק, במסגרתו נכבשו ערים גדולות במדינות אלו, ושטחי ענק, ביניהם שטחים בהם מתגוררת אוכלוסייה כורדית, ושקודם לכן היו בשליטת המחתרת הכורדית בסוריה.[12]

ב-15 בספטמבר 2014, דאעש פתח במתקפה מסיבית על הכפרים מסביב לעיר[13] ב-17 בספטמבר 2014, לאחר כיבוש גשר אסטרטגי מעל נהר הפרת, הנמצא מספר קילומטרים מערבית לעיר, פתח דאעש במתקפה גדולה נוספת באמצעות טנקים, רקטות וארטילריה לכיוון כובאני, ותוך 24 שעות כבש 21 כפרים. בכך, הצליח דאעש לכתר את העיר כובאני.[14] עוד בטרם נכנס דאעש אל העיר, כ-45,000 פליטים כורדים חצו את הגבול לטורקיה, מחשש להשתלטות דאעש על האזור,[15] בעוד מספר פליטים נעצרו בגבול ונצטוו לחזור לכובאני על ידי השלטונות הטורקיים.[16] כוחות המחתרת הכורדית שהגנו על העיר ספגו עשרות הרוגים ככל שהתקדמות דאעש לכיוון העיר נמשכה.[17]

עם ההבנה שכובאני עומדת בפני קרב משמעותי, לוחמים כורדים החלו לזרום אליה מטורקיה כתגבורת.[18] בכיר במפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK) מוראט קריילאן, קרא לצעירים הכורדים בטורקיה להצטרף לכוחות הכורדים בסוריה. דאעש, מצידם, גייסו תגבורת לקראת כיבוש העיר.[19]

תקיפות אוויריות של הקואליציה והמצור על העיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפה המציגה את התפתחות המצור על כובאני, בין 1 במרץ (בצהוב) עד 24 בספטמבר (באדום)

ב-27 בספטמבר הפציצו לראשונה מטוסי קואליציה בראשות ארצות הברית את האזור סביב כובאני, ובין היתר פגעו בעמדות בכפר אלישר, 4 קילומטרים מהעיר, ששימש כמרכז פיקוד ובקרה של דאעש.[20] ההתקפות האוויריות לא מנעו את הפגזת העיר על ידי דאעש.[21] על אף מוכנותה של ארצות הברית לספק סיוע אווירי לכורדים על מנת להגן על העיר, סיוע זה היה מתון בשל רצונה של ארצות הברית להימנע מחיכוך עם טורקיה, שהייתה מצויה באותה עת בסכסוך פנים עם המחתרת הכורדית בטורקיה והתנגדה לתמיכה האמריקאית בכורדים.[22]

ב-1 באוקטובר התקדמו כוחות המדינה האסלאמית מדרום מזרח לקובאני ובחזית המערבית, משם נסוגו הכוחות הכורדים.[23] הדבר הביא לכך שחיילי דאעש כבשו את אחד הכפרים האחרונים בפאתי קובאני, והתקרבו למרחק של קילומטר אחד מהכניסה לעיר. בשלב זה, לוחמים כורדים בכובאני התבצרו בעמדותיהם וחיזקו אותם בשקי חול כדי להתכונן ללחימת שטח בנוי.[24] עד הערב, על רקע מחסור חד בנשק, נסוגו הכוחות הכורדים מפרברי העיר לתוך העיר, כאשר כוחות דאעש המשיכו בהתקדמותם.[25] כאשר כוחות דאעש נכנסו לפרברי כובאני, חלק מהפליטים דיווחו על עינויים, אונס ורצח מצד פעילי דאעש.[26] על פי הדיווחים, פעילי דאעש ערפו את ראשיהם של לוחמים כורדים, כולל נשים.[27]

ב-2 באוקטובר פרצות קרבות עזים בסמוך לעיר, והביאו ל-57 הרוגים מצד דאעש במזרח העיר.[28] למחרת, חמושים של דאעש השתלטו על הכניסות והיציאות הדרומיות והמזרחיות של העיר, ופתחו בניסיונות לפרוץ לתוך העיר.[29] בשלב זה, העיר הייתה ריקה למעשה, שכן כמעט כל התושבים, מלבד הכוחות הכורדים שהגנו על העיר, ברחו לטורקיה. העיתונאי הזר האחרון עזב גם הוא ב-4 באוקטובר.[30]

הקרב על העיר כובאני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקיפה אווירית של הקואליציה בכובאני על עמדה של דאעש, אוקטובר 2014

ב-5 באוקטובר, דאעש הצליח לכבוש את גבעת מיסטנור, גבעה אסטרטגית מחוץ לעיר המאפשרת גישה נוחה לכניסה לעיר.[31] באותו יום, לוחמת כורדית פוצצה את עצמה בפיגוע התאבדות על עמדת דאעש, והרגה 10 פעילי דאעש.[32] מאוחר יותר, לאחר שתפסו את השליטה המלאה בגבעת מיסטנור,[33] חמושים של דאעש נכנסו לראשונה לרחובות העיר דרך הקצה הדרום מזרחי של כובאני, והחלה לחימה מרחוב לרחוב.[34]

ב-6 באוקטובר חדרו הג'יהאדיסטים כ-100 מטרים לתוך העיר,[35] ודגל דאעש הונף על גבי בניין בן ארבע קומות בדרום מזרח כובאני.[32] בשלב זה, מספר החמושים של דאעש שגויסו לקרב על כובאני גדל ל-9,000. לאורך היום השתוללה לחימה על השליטה במחוזות מקטלה אל-ג'דידה וקאני ערב, שהסתיימה בכך שכוחות דאעש כבשו את שתי השכונות, כמו גם את אזור התעשייה של כובאני.[36] הלחימה העזה המשיכה מרחוב לרחוב לאורך השבועות שלאחר מכן, כאשר דאעש התקדמו אל תוך מרכז העיר תוך קרבות עזים.[37]

ב-27 באוקטובר פרסם דאעש סרטון עם בן הערובה הבריטי ג'ון קנטלי, בו הוא טוען שהעיר כבר ברובה בשליטת דאעש, כשנותרו רק כיסים בודדים של התנגדות כורדית, ושהקרב על כובאני "הסתיים ברובו".[38] דברים אלה ייצגו יפה את מפת הלחימה כפי שנראתה באותו יום, והכוחות הכורדים שנותרו להגן על העיר התרכזו ברחובות הבודדים שטרם נכבשו על ידי דאעש.

התקדמות הכורדים ופריצת המצור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בנובמבר, לאחר שהגיעה לעיר תגבורת של כוחות כורדים מכורדיסטן העיראקית, ולאחר שההבנה כי העיר צפויה ליפול הובילה את ארצות הברית להגביר את התקיפות האוויריות, פתחו הכורדים במתקפת נגד וכבשו מספר רחובות ומבנים בעיר.[39] כמו כן, בכיר בארגון דאעש, על פי דיווח של המרכז הסורי לזכויות אדם, אמר כי פעילי דאעש היו המומים מ"ההתנגדות העזה" שהפעילו לוחמי המחתרת הכורדית במהלך הלחימה על העיר ובמסגרת מתקפת הנגד.[40] כבר למחרת, כוחות כורדים ניתקו כביש המשמש כנתיב אספקה של דאעש.

בימים ובשבועות שלאחר מכן החלה התמונה להשתנות והכורדים התקדמו אל פאתי העיר, תוך קרבות עזים נגד כוחות דאעש שהתפרסו בה.[41] כחלק ממתקפת נגד זו תפסו הכורדים "כמות גדולה של משגרי רימונים, רובים ותחמושת מקלעים".[42] ב-17 בנובמבר דווח כי אבו חטאב, בכיר בדאעש, נהרג במארב שהציבו לוחמים כורדים בכפר תל בכר.[43] עד ל-25 בנובמבר, כבשו לוחמי המחתרת הכורדית את מרכז העיר, והגיעו לפאתיה ממזרח.[44]

לוחמי המחתרת הכורדית: ה-YPG (היחידות להגנת העם) וה-YPJ (נשות היחידות להגנת העם), במהלך הקרבות

ב-1 בינואר 2015 כבשו הכורדים מחדש את אזור בוטאן מדרום לקובאני, ובכך נכבש מחדש החלק המזרחי של העיר, והכורדים שלטו ב-70% ממנה. למחרת, על פי הדיווחים, נהרג בכיר בדאעש, שייח' עותמאן אל-נזה, בהתקפה אווירית בעיר.[45]

ב-5 בינואר פתח ארגון דאעש במתקפת ענק באזור בוטאן, אך מתקפה זו נהדפה על ידי הכורדים, שפתחו במתקפת נגד שנחשבת לגדולה ביותר בעיר, והסתכמה בעשרות הרוגים מקרב פעילי דאעש.[46]

לוחמי YPG מרימים את דגלם מעל העיר

ב-19 בינואר 2015 כבשו לוחמי המחתרת הכורדית מחדש את גבעת מיסטנור מדרום לכובאני, והרגו 11 חמושים של דאעש. כיבוש הגבעה אפשר לכורדים שליטה גם על נתיבי האספקה של דאעש ללחלב ולרקה (שהייתה באותו זמן בירת המדינה האסלאמית).[47] עם התגברות המתקפה הכורדית, ואובדן פעילים רב בקרב על העיר, החל דאעש לשגר לעיר לוחמים נוספים, רובם מתחת לגיל 18.[48]

ב-26 בינואר, הכוחות הכורדים הסיגו את דאעש לחלוטין מהעיר ונכנסו לאזורי הפריפריה המזרחיים,[49] ובכך שוחררה העיר במלואה. ארצות הברית אישרה כי העיר נוקתה מכוחות דאעש ב-27 בינואר,[50] ודאעש הודה בתבוסה בעיר כובאני שלושה ימים לאחר מכן.[51] בשלב זה, דאעש פרס מחדש חלק גדול מכוח הפלישה הראשוני שלו ב"חזיתות חשובות יותר".[52]

הפסד דאעש בכובאני היה הראשון לאחר רצף של ניצחונות משמעותיים ומהירים בכלל הגזרות בהן נלחם הארגון. לאחר מכן, הארגון נחל תבוסות בגזרות נוספות, והכורדים הרחיבו את שטח האוטונומיה שלהם בצפון סוריה במסגרת קרבות נוספים נגד דאעש, שבסופו של דבר איבד את מרבית השטחים שבשליטתו בסוריה ובעיראק, וחדל מלהתקיים כישות בעלת טריטוריה.

הטבח ב-15 ביוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 ביוני 2015, פעילי דאעש פוצצו שלוש מכוניות תופת בעיר, סמוך למעבר הגבול הטורקי.[53] על פי דיווחים, לוחמי דאעש התחפשו לכוחות הביטחון הכורדים, לפני שנכנסו לעיר, וירו באזרחים ברובי סער ומטולי RPG.[54] הן הכוחות הכורדים והן ממשלת סוריה טענו כי כלי הרכב ששימשו את המחבלים נכנסו לעיר מטורקיה, אך האחרונה הכחישה זאת.[55] בנוסף, דאעש ביצע טבח בכפר בארך בוטאן, כ-20 קילומטרים דרומית לקובאני, והוציא להורג לפחות 26 כורדים סורים, ביניהם נשים וילדים.[56] בסך הכל נהרגו כ-164 בני אדם ו-200 נפצעו עד 27 ביוני, מה שהפך את המתקפה לאחת המתקפות הקטלניות שביצע דאעש כנגד אוכלוסייה אזרחית.[54]

השפעה על טורקיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הרואים בטורקיה כמפסידה נוספת בקרב על כובאני. המאבק של טורקיה נגד שאיפות הכורדים לעצמאות העיבה על עמדתה כלפי הכורדים בצפון סוריה. דוגמה לכך, היא שבמהלך הקרבות, ארצות הברית הצניחה אספקה על מנת לסייע לכורדים בכובאני, כאשר טורקיה מנעה את העברת אותה אספקה דרך שטחה. בהקשר זה, אמר נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן כי ביקש מנשיא ארצות הברית דאז ברק אובמה שלא להתערב לצדם של הכורדים. "אמרתי למר אובמה, 'אל תפיל את הפצצות האלה [כלומר נשק ואספקה נוספת]. אתה תעשה טעות'. לרוע המזל, למרות השיחה שלנו, הם הצניחו את כל מה הכורדים היו צריכים וחצי מהם נחתו בידי דאעש". בנוסף, ארדואן גם התנגד לכל הסדר בסוריה שישקף מתן מעמד כלשהו לאוטונומיה הכורדית בצפון סוריה.[57] בטורקיה התקיימה מחאת כובאני (2014).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המערכה על כובאני בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Syria Kobane IS Offensive (15 September 2014 – 26 January 2015)". Agathocle de Syracuse. ארכיון מ-4 בפברואר 2015. נבדק ב-1 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Turkey's Parliament Approves Military Action Against ISIS in Syria, Iraq". International Business Times. 2 באוקטובר 2014. ארכיון מ-3 במרץ 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Syria says giving military support to Kurds in Kobani". The Daily Star. 22 באוקטובר 2014. ארכיון מ-22 באוקטובר 2014. נבדק ב-14 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Syrian rebels join battle to protect Kobane". Al Jazeera. 29 באוקטובר 2014. ארכיון מ-30 בינואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ sohranas. "YPG retakes the entire city of Ayn al - Arab "Kobani" after 112 days of clashes with IS militants". Syrian Observatory For Human Rights. אורכב מ-המקור ב-16 באוקטובר 2015. נבדק ב-27 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Perry, Tom (2 בפברואר 2015). "Syrian Kurds push back Islamic State around Kobani – monitor, Kurds". Reuters. ארכיון מ-2 בפברואר 2015. נבדק ב-2 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Islamic State in Syria withdrawing from Kobani outskirts: monitor". Reuters. 2 בפברואר 2015. ארכיון מ-2 בפברואר 2015. נבדק ב-2 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Islamic State kills at least 145 civilians in Syria's Kobani". Reuters. 26 ביוני 2015. ארכיון מ-13 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Advances on IS strongholds underlines US, Russia convergence". thealpenanews.com. נבדק ב-16 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "More Kurdish Cities Liberated As Syrian Army Withdraws from Area". Rudaw. 20 ביולי 2012. אורכב מ-המקור ב-21 ביולי 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Liberated Kurdish Cities in Syria Move into Next Phase". Rudaw. 25 ביולי 2012. אורכב מ-המקור ב-28 ביולי 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Joseph Sax (19 בספטמבר 2014). "YPG and Rebel Forces Challenge ISIS in Northern Syria". Institute for the Study of War. ארכיון מ-19 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "A Town Shouldn't Fight the Islamic State Alone". The New York Times. 28 באוקטובר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "In Major Assault, IS Fighters Seize Kurdish Villages in Syria". VOA. ארכיון מ-6 באוקטובר 2014. נבדק ב-3 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "45.000 Refugees". אורכב מ-המקור ב-22 בספטמבר 2014. נבדק ב-20 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Refugees Stopped at the border". ארכיון מ-19 בספטמבר 2014. נבדק ב-20 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Euronews Report". אורכב מ-המקור ב-20 בספטמבר 2014. נבדק ב-19 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Butler, Daren (20 בספטמבר 2014). "About 60,000 Syrian Kurds flee to Turkey as Islamic State advances". Reuters. ארכיון מ-20 בספטמבר 2014. נבדק ב-20 בספטמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "Syria Daily: US Missiles Hit Insurgents, Kill Civilians, Upset the Opposition". EA WorldView. 24 בספטמבר 2014. ארכיון מ-6 באוקטובר 2014. נבדק ב-3 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Coalition forces interrupts ISIL attacks to Kobani". Cihan News Agency. אורכב מ-המקור ב-6 באוקטובר 2014. נבדק ב-3 באוקטובר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "Islamic State defies air strikes by shelling Syrian Kurdish town". Reuters. 27 בספטמבר 2014. ארכיון מ-6 באוקטובר 2014. נבדק ב-4 באוקטובר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "Air strikes alone will fail to stop Isis". The Independent. 28 בספטמבר 2014. ארכיון מ-30 בספטמבר 2014. נבדק ב-3 באוקטובר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "Islamic State: Kurdish fighters retreat as IS militants advance towards Syrian town of Ain al-Arab". ABC News (Australia). באוקטובר 2014. ארכיון מ-3 באוקטובר 2014. נבדק ב-3 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Islamic State Closes in on Syria's Kobani as Kurds Resist". Bloomberg BusinessWeek. אורכב מ-המקור ב-1 באוקטובר 2014. נבדק ב-3 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "ISIS militants behead three Kurdish civilians in northern Syria". ARA News. 2 באוקטובר 2014. ארכיון מ-6 באוקטובר 2014. נבדק ב-3 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Tales of torture, mutilation and rape as Isis targets key town of Kobani". The Guardian. 4 באוקטובר 2014. ארכיון מ-4 באוקטובר 2014. נבדק ב-4 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Syria: Isis Beheads Kurdish Women Soldiers as Battle for Kobani Rages On". International Business Times UK. 1 באוקטובר 2014. ארכיון מ-3 באוקטובר 2014. נבדק ב-3 באוקטובר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ "ISIS Announces an Offensive in Al-Qamishli; Syrian Arab Army Liberates 2 More Villages in Northeast Latakia". Al-Masdar. 2 באוקטובר 2014. ארכיון מ-3 באוקטובר 2014. נבדק ב-4 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "ISIS fighters enter Kobani: reports". The Daily Star. ארכיון מ-6 באוקטובר 2014. נבדק ב-7 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Kobane: Last foreign journalist to leave embattled town". BBC News. 4 באוקטובר 2014. ארכיון מ-6 באוקטובר 2014. נבדק ב-4 באוקטובר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ "Kurds battle Islamist militants closing in on Syrian town". The Daily Star. 5 באוקטובר 2014. ארכיון מ-5 באוקטובר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ 1 2 "Isis flags raised in Kobani near Turkish-Syrian border". The Guardian. 6 באוקטובר 2014. ארכיון מ-6 באוקטובר 2014. נבדק ב-7 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Islamic State Takes Hill Over Kurdish Border Stronghold". Bloomberg L.P. 5 באוקטובר 2014. ארכיון מ-6 באוקטובר 2014. נבדק ב-7 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "ISIS enters Kobani, city's defenders see 'last chance to leave,' sources say". CNN. 5 באוקטובר 2014. ארכיון מ-6 באוקטובר 2014. נבדק ב-7 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Butler, Daren (6 באוקטובר 2014). "Street fighting rages in Syrian town as Islamic State moves in". Reuters. ארכיון מ-7 באוקטובר 2014. נבדק ב-7 באוקטובר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ "ISIL penetrates Syrian town of Kobane". Al Jazeera. ארכיון מ-8 באוקטובר 2014. נבדק ב-7 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Islamic State militants seize parts of key Syrian town". אורכב מ-המקור ב-10 באוקטובר 2014. נבדק ב-7 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Catherine E. Shoichet (27 באוקטובר 2014). "British hostage John Cantlie says ISIS controls Kobani". CNN. ארכיון מ-30 באוקטובר 2014. נבדק ב-3 בנובמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ "Flash – Syria Kurds 'recapture' areas of Kobane from IS". France 24. אורכב מ-המקור ב-11 בנובמבר 2014. נבדק ב-12 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "YPG fighters advance in Kobani, and IS militants shocked by the YPG resistance". Syrian Observatory for Human Rights. 11 בנובמבר 2014. ארכיון מ-13 בנובמבר 2014. נבדק ב-11 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Master (16 בנובמבר 2014). "Violent clashes continue since 84 hours in Ein al-Arab"Kobane", 28 ISIS killed". Syrian Observatory For Human Rights. ארכיון מ-19 בדצמבר 2014. נבדק ב-12 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ "Kurds seize Islamic State arms, buildings in besieged town: monitor". Reuters. 18 בנובמבר 2014. ארכיון מ-18 בנובמבר 2014. נבדק ב-18 בנובמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ "Islamic State's commanders killed in Kobane". ARA News. 17 בנובמבר 2014. ארכיון מ-27 בפברואר 2015. נבדק ב-4 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ "Advances for YPG in Ein al-Arab"Kobane"". Syrian Observatory for Human Rights. 24 בנובמבר 2014. ארכיון מ-27 בנובמבר 2014. נבדק ב-25 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ "Prominent ISIS leader killed in Kobani". Rudaw. 2 בינואר 2015. ארכיון מ-3 בינואר 2015. נבדק ב-2 בינואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ Master (7 בינואר 2015). "107 killed on Tuesday 06/01/2015". Syrian Observatory For Human Rights. ארכיון מ-15 בינואר 2015. נבדק ב-20 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ Master. "After 3 months of losing control on it, YPG takes full control on Mashta Nour hill". Syrian Observatory For Human Rights. אורכב מ-המקור ב-19 בינואר 2015. נבדק ב-20 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ "YPG fighters seize 90% of the city of Ayn Arab "Kobani"". Syrian Observatory For Human Rights. אורכב מ-המקור ב-27 בינואר 2015. נבדק ב-26 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "Syrian Kurds 'drive Islamic State out of Kobane'". BBC News. 26 בינואר 2015. ארכיון מ-26 בינואר 2015. נבדק ב-26 בינואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ "U.S. general says Syrian town of Kobani taken from Islamic State". Reuters. 31 בינואר 2015. ארכיון מ-1 בפברואר 2015. נבדק ב-31 בינואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ^ "ISIS admits Kobani defeat after U.S.-led airstrike campaign in Syria". CTV News. Associated Press. 31 בינואר 2015. ארכיון מ-31 בינואר 2015. נבדק ב-31 בינואר 2015. Members of the Islamic State group have acknowledged for the first time that they were defeated in the Syrian town of Kobani. {{cite news}}: (עזרה)
  52. ^ Barnard, Anne; Shoumali, Karam (26 בינואר 2015). "Kurd Militia Says ISIS Is Expelled From Kobani". The New York Times. ארכיון מ-2 בפברואר 2015. נבדק ב-9 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ^ "ISIL on 24-hour 'killing rampage' in Syria's Kobane". Al Jazeera. ארכיון מ-28 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ 1 2 Patrick Cockburn (27 ביוני 2015). "ISIS in Kobani – why we ignore the worst of the massacres". Independent Voices (opinion). ארכיון מ-29 ביוני 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  55. ^ "Syria crisis: IS re-enters Kurdish-held city of Kobane". BBC News. 25 ביוני 2015. ארכיון מ-25 ביוני 2015. נבדק ב-25 ביוני 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  56. ^ "IS 'executes 23 Kurds' in village near Syria's Kobane". Yahoo News. ארכיון מ-5 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ "Kurdish victory in Kobani defeat for Turkish policy – Al-Monitor: the Pulse of the Middle East". Al-Monitor. ארכיון מ-1 בפברואר 2015. נבדק ב-9 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)