לדלג לתוכן

יב"א 506

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יב"א 506

סמל היחידה
"רואים רחוק מהפסגה בירוק"
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל האוויר הישראלי
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1967–הווה (כ־57 שנים)
מלחמות
פיקוד
יחידת אם מערך הבקרה בחיל האוויר
דרגת המפקד סגן-אלוף (אוויר)  סגן-אלוף

יב"א 506 או יחידת הבקרה הצפונית היא יחידת בקרה אווירית של חיל האוויר הישראלי השוכנת בהר מירון. היא אמונה על המרחב האווירי בחציה הצפוני של ישראל המשקיף על לבנון ועל סוריה, ועד קפריסין והמדינות השכנות לישראל ושותפה לכל מבצע אווירי באזור זה. ביחידה משרתים עשרות חיילים בהם בקרים ומש"קי בקרה. היחידה נמצאת תחת פיקוד מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי. במהלך השנים קמו למערך יחידות נוספות, אך היא עדיין נודעה תמיד כ"יחידה הצפונית".

בינואר 1958 נבדקה לראשונה האפשרות להקמת יחידת מכ"ם בהר מירון, ובאותה שנה נפרסו במקום מתקני יחידת הפריסה 546 לבדיקת האתר.[1]

היחידה הוקמה בשנת 1967 וחיילי היחידה בראשיתה השתתפו ביירוט מטוסי קרב בהם מיגים. בקרב האוויר של 13 בספטמבר 1973 הופלו 12 מטוסי קרב סוריים באמצעות מטוסי קרב ישראליים אותם הזניקה יחידת הבקרה וליוותה אותם עד להפלה. פחות מחודש לאחר מכן פרצה מלחמת יום הכיפורים, וחייליה הובילו הפלות רבות.

ב-8 ביוני 1982 היחידה לקחה חלק במבצע ערצב 19 שנערך ביום הרביעי של מלחמת לבנון הראשונה ובו הושמד רוב מערך טילי הקרקע-אוויר של צבא סוריה בבקעת הלבנון.[2]

באוקטובר 1989 חדר הטייס הסורי בסאם עאדל עם מטוסו, מיג-23, דרך גבול רמת הגולן וחג באוויר במשך כמה דקות עד לנחיתה במנחת מגידו. עצם החדירה הוביל לשינוי בתפיסת האיומים על שמי המדינה ובפרט על טרור אווירי, לשיפורים והתאמת המכשור הטכנולוגי כך שיוכל לזהות כמעט כל איום אווירי בהם מטוסי קרב, כלי טיס בלתי מאוישים וכלי טיס קלים יותר.[3]

בשנת 2001, לאחר מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר, בוצעו שינויים טכנולוגיים נוספים באמצעי הזיהוי, הגילוי וההגנה ועודכנו נהלי פתיחה באש.

בשנת 2006 השתתפה היחידה במלחמת לבנון השנייה כשחייליה סייעו בהכוונת תקיפות אוויריות של מטוסי קרב מחיל האוויר להשמדת פעילי חזבאללה, מכ"מים, מצבורי נשק, תחנות שידור ועוד.

בשל קרבתה לגבול הלבנוני, נמצאת היחידה במצב ספיגה וכוננות גבוהים לתקיפות אוויריות. במלחמת לבנון השנייה (וגם קודם לה[4]) הותקפה היחידה על ידי ארגון הטרור חזבאללה עד להשמדת המכ"מים שלה, ושוקמה לאחר המלחמה.[5][6][7]

בפברואר 2018, במהלך העימות האווירי בין ישראל לסוריה ואיראן, חדר כטב"מ איראני לישראל ושהה כדקה וחצי מעל בקעת הירדן עד שהופל בידי מסוק אפאצ'י של חיל האוויר שגם תקף בתגובה את קרון ההפעלה באזור העיר תדמור. בקר היחידה סייע בהכוונת המסוק למטרה עד להפלתה. במהלך הפעולה פגעה אש נ"מ סורית באחד ממטוסי ה-F-16 ושני הטייסים נאלצו לנטוש את המטוס.

היחידה הותקפה שוב במהלך מלחמת חרבות ברזל, באמצעות טילי נ"ט ארוכי טווח מסוג קורנט EM,[5] בתגובה להריגת סגן מנהיג חמאס סאלח אל-עארורי[8][9], ופעמים נוספות במהלך המלחמה.

פעילות היחידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרי היחידה פועלים יחד עם גופים רבים בחיל האוויר לניהול תמונת השמיים ושמירה על המרחב האווירי. אל היב"א מסונכרנת תמונת המודיעין מצפון ישראל, ובה תצלומי אוויר מכלי טיס בלתי מאוישים ומטוסי סיור. הפעילות המבצעית מורכבת, וכרוכה בתיאום משימות צבאיות שונות, בהן הטלת כרוזים, תקיפות וצילום בגובה נמוך. אחד מתפקידי היחידה הוא מתן התראה על שיגור רקטות וזיהוי מקור השיגור כדי להפנות מטוסי קרב להשמדת המשגרים והמפעילים. כחלק משיתוף הפעולה, הם גם מנחים את טייסי מטוסי הקרב בעודם באוויר לעבר המטרה עד לסיום התקיפה והשמדתה המלאה. חלק מבקרי היחידה עוברים הכשרה נוספת לטובת פעילות כבקר מוטס בטייסת הנחשון.[10] היחידה גם מתאמת בין מטוסי חילוץ.

היחידה פועלת בשיתוף פעולה עם סוללות טילי קרקע-אוויר כמו מערכת היהלום במערך ההגנה האווירית, כאשר בשנת 2008 הותקנה מערכת שליטה ובקרה משותפת לחיל הים וחיל האוויר הישראלי המאפשרת הצעת תמונה אווירית וימית מאוחדת לספינות, מרכזי הבקרה ויחידות הנ"מ.[11]

ליחידה חלק מיוחד בתיאום הפעילות בין חיל האוויר הישראלי לחיל האוויר הרוסי בסוריה, בין השאר בעקבות מתקפת הטילים בלטקיה (ספטמבר 2018).

מלבד הפעילות המבצעית השוטפת, מתרגלים חיילי היחידה אפשרות ללחימה בחזית הצפונית באמצעות ימי עיון, הדרכות, תרגול סימולציות ועוד. ביחידה מתורגלים מצבים שונים בהם חדירת מטוס קרב דרך הגבול, וכניסת כלי טיס קלים יותר בהם כלי טיס זעירים, מצנחי רחיפה, רחפנים ועוד. מצבים אלו הם חלק מהפקת לקחים שבוצעה בעקבות ליל הגלשונים ומציאת מצנחי רחיפה בחברון במבצע חומת מגן.

מפקדי היחידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקד היחידה הוא קצין בדרגת סגן אלוף. רוב המפקדים החלו את שירותם ביחידה כבקרים. בשל רגישות התפקיד, שמם לא מפורסם ברבים וחלק מהתאריכים משוערים או חלקיים.

שם תקופת כהונה הערות
רס"ן משה קלם 1967 [12]
סא"ל ראובן עמית 1968
סא"ל שמעון לסר 1969
סא"ל עמי אילון 1970
סא"ל עודד שגיא 1973
סא"ל יהודה קורן 1974
סא"ל יעקב אלמוג 1976
סא"ל יורם טבת 1979
סא"ל יאיר כפרי[13][2] 1983-1981
סא"ל ראובן בר-אור 1983
סא"ל רן כץ 1985
סא"ל מיכאל טייכר 1987
סא"ל יעקב (אוחי) לוין 1989
סא"ל בני כהן 1992
סא"ל אלי שרמייסטר 1994
סא"ל מאיר בן-שיה[3] 1997
סא"ל ציון פינץ 2000
סא"ל רן תורג'מן[14] 2002
סא"ל אביב 2005
סא"ל גיל[15] 2008
סא"ל אסף 2011
סא"ל רועי 2014
סא"ל ר'[14] 2016
סא"ל ע'[16] 2020-2017
סא"ל א'[17] 2021

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שלומי אבידר, "מערך הבקרה: העיניים של המדינה", הוצאת משרד הביטחון, שנת 1998, עמ' 86, ISBN ISBN 9650509682 או מסת"ב 9789650509682
  2. ^ 1 2 ישגב נקדימון, 43 הפלות מכיסא הבקר, כתבה משנות ה-90'
  3. ^ 1 2 יעל בר וליאור אסטליין, ‏"אנו מגלים רגישות גבוהה לכל חריגה מהדפוס המקובל של תנועה אווירית", באתר חיל האוויר הישראלי, 27 בדצמבר 2004
  4. ^ חנן גרינברג וחגי עינב, חילופי אש בגבול הצפון; התושבים במקלטים, באתר ynet, 28 במאי 2006
  5. ^ 1 2 אודי עציון‏, מפסגת הר מירון רואים רחוק, אבל בצמרת צה"ל סובלים מקוצר ראייה, באתר וואלה, 7 בינואר 2024
  6. ^ עוזי ברוך וקובי פינקלר, קריית שמונה ונהריה, הרוגה מנפילת קטיושה בנהריה, באתר ערוץ 7, 13 ביולי 2006
  7. ^ אמיר בוחבוט, אלי לוי ויובל לידור, קטיושות בצפון: אישה נהרגה בנהריה, באתר nrg‏, 13 ביולי 2006
  8. ^ אלי אשכנזי, יואב איתיאל, אמיר בוחבוט, גיא אלסטר‏, מטחים כבדים לצפון; חיזבאללה: תגובה ראשונה לחיסול סאלח אל-עארורי, באתר וואלה, 6 בינואר 2024
  9. ^ חיים טוויל, בצה”ל מודים: בסיס יב”א 506 בהר מירון ניזוק מפגיעת טילי חיזבאללה, באתר חרדים10, 7 בינואר 2024;
    ניר דבורי, ‏המערכה על חופש הפעולה האווירית: חיזבאללה ניסה "לעוור" את צה"ל – ונכשל, באתר ‏מאקו‏, 7 בינואר 2024
  10. ^ שני פומס, ‏משני צידי המסך, באתר חיל האוויר הישראלי, 27 ביוני 2013
  11. ^ שיר כהן, מתחזק השיתוף הבין-זרועי: חיילי הנ"מ וחיל הים יראו את אותה התמונה בדיוק, כתבה משנת 2008
  12. ^ שלומי אבידר, "מערך הבקרה: העיניים של המדינה", הוצאת משרד הביטחון, שנת 1998, עמ' 318, ISBN ISBN 9650509682 או מסת"ב 9789650509682 (עד 2014)
  13. ^ אנדה מסלר צילום: אמיר מודן, ‏הופלו בחלקו, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 באפריל 2001
  14. ^ 1 2 יהונתן מרוז, ‏מפקד חדש למערך הבקרה: רן תורג'מן, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 באפריל 2010
  15. ^ עמוס הראל, קו ההגנה של ישראל: סג"מ שיירט את המטוס המתאבד, באתר הארץ, 22 באפריל 2011
  16. ^ גילי שגיא, ‏מפקד יחידת הבקרה הצפונית מסכם שלוש שנות עשייה מבצעית, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 בספטמבר 2020
  17. ^ גל קמרס, ‏מפקד מערך הבקרה ופיקוח הטיסה היוצא מסכם שירות, באתר חיל האוויר הישראלי, 8 בנובמבר 2021