בוקעאתא

בוקעאתא
בוקעתא מהר ורדה
שם בערבית بقعاثا
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה עבאס אבו עוואד
גובה ממוצע[1] ‎1,097 מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 6,871 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 211
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.0% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.02 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 353 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 198
תחום שיפוט[4] 19,480 דונם
    - דירוג ארצי[2] 78
33°12′06″N 35°46′44″E / 33.2016546553908°N 35.7787565293957°E / 33.2016546553908; 35.7787565293957
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 218
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4250
    - דירוג ארצי[2] 82
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.1%
גילאי 5 - 9 8.3%
גילאי 10 - 14 9.1%
גילאי 15 - 19 8.9%
גילאי 20 - 29 17.2%
גילאי 30 - 44 20.5%
גילאי 45 - 59 18.0%
גילאי 60 - 64 3.9%
גילאי 65 ומעלה 7.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 3
–  יסודיים 2
–  על-יסודיים 2
תלמידים 1,424
 –  יסודי 697
 –  על-יסודי 727
מספר כיתות 59
ממוצע תלמידים לכיתה 22.7
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל בוקעאתא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
רחוב בבוקעתא
סמל ישן של המועצה

בוקעאתאערבית: بقعاثا, תעתיק מדויק: בקעאת'א) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1982. בוקעאתא הוא אחד מארבעת היישובים הדרוזיים ברמת הגולן שנכבשו מסוריה במלחמת ששת הימים, תושבי הכפר זכאים לאזרחות ישראלית מתוקף חוק הגולן (1981) אולם רובם אינם מחזיקים בתעודת זהות ישראלית.[6]

היישוב ממוקם בצפון רמת הגולן, בגובה של 1,070 מטרים מעל פני הים, בין הר חרמונית והר ורדה. שמורת הר חרמונית נמצאת דרומית מזרחית לכפר. שמורת יער אודם נמצאת מערבית לכפר.

עיקר כלכלת היישוב מתבססת על גידול תפוחים ודובדבנים ועל עבודות מחוץ ליישוב – ביישובי הסביבה.

בבוקעאתא שני בתי ספר יסודיים, כל אחד עם מגרש כדורגל, ובית ספר מקיף שש שנתי.

יש שני מקומות קדושים בבוקעאתא לנביא אל-ח'דר, שני בתי תפילה, מגרש כדורגל גדול ואולם ספורט.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם בסביבות 1886 על ידי משפחות ממג'דל שמס, ונהרס בשנת 1888 בעקבות סכסוכים בין היושבים באזור, ושוב במהלך מרד הדרוזים ב-1925.

לפני מלחמת ששת הימים הכפר היה מורכב מבקתות דלות וחושות ולא היתה מערכת חשמל תקינה. בכל הכפר היו שני טרקטורים ושתי מכוניות[7]. ביולי 1969 נמסר שהושלמה רשת החשמל בכפרי הדרוזים בגולן[8], ובינואר 1971 נחנכה בכפר מערכת חשמל מקומית, מבוססת גנרטור, שהביאה חשמל לבתי הכפר למשך שעות הערב[9]. בשנת 1977 הכפר כלל בתים מחוברים לרשת חשמל, מצויידים בריהוט מודרני ומכשירי חשמל. היו בכפר 60 טרקטורים ומאה מכוניות[7].

בשנת 1987 החרידה את היישוב פרשת רצח סדרתי של חמישה מילדי המקום.[10]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים בבוקעאתא 6,871 תושבים (מקום 211 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.0%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 96.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,305 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוקעאתא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-26 בדצמבר 2023.
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ דוד מרואני, משה הרוש, וויאם עמאשה: אני מקרה יחיד בעולם, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2010
  7. ^ 1 2 יצחק בן חורין, "אמרו לנו שישראל היא מדינת אויב... פחדנו... אבל התברר שאפשר לחיות בשלום עם יהודים", מעריב, 9 ביוני 1977
  8. ^ הושלמה רשת החשמל בכל יישובי הדרוזים בגולן, הצופה, 2 ביולי 1969
  9. ^ פיתוח בשטחים, דבר, 16 בדצמבר 1970
    כפרי הדרוזים בגולן הוארו בחשמל, למרחב, 28 בינואר 1971
  10. ^ יגאל סרנה, בורות המוות בבוקעתה, ידיעות אחרונות: המוסף לשבת, 22 בינואר 1988, עמוד 9.
  11. ^ פרופיל בוקעאתא באתר הלמ"ס