המתקפה האווירית המצרית ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המתקפה האווירית המצרית ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים היא מתקפה רחבת היקף של מטוסי קרב מצריים על יעדים רבים בישראל ביום ה-6 באוקטובר 1973, יומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים. המתקפה הפתיעה את צה"ל שלא נערך מבעוד מועד לבלימתה וספג את תוצאותיה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת ששת הימים כבשה ישראל ממצרים את חצי האי סיני. המצרים, שלא השלימו עם הנוכחות הישראלית בסיני ניסו להשיב חבל ארץ זה לידם ויזמו את מלחמת ההתשה בשנת 1969 אך המלחמה גבתה מחיר כלכלי וצבאי כבד ממצרים ובסופו של דבר ב-7 באוגוסט 1970 נענתה ישראל בחיוב להצעת ארצות הברית להפסקת אש, שנכנסה לתוקף למחרת.

לאחר מלחמת ההתשה המשיכה מצרים להכין את צבאה לעימות כולל עם ישראל במטרה להחזיר לעצמה את סיני או לפחות חלק ממנה. צבא מצרים ביצע רכש נרחב של אמצעי לחימה, ותירגל מיתארי תקיפה בהתאם לתוכניות שונות. התוכנית האחרונה שהתגבשה נקראה מבצע באדר והיא זו שהוצאה אל הפועל ב-6 באוקטובר 1973 ופתחה למעשה את מלחמת יום הכיפורים.

על פי התוכנית תותקף ישראל באותה העת במתואם מצפון על ידי סוריה ומדרום על ידי מצרים בכוחות קרקעיים עדיפים משמעותית מכוחות צה"ל שפרושים בסיני וסיוע נרחב ביותר של ארטילריה ומתקפה אווירית. המתקפה האווירית כללה את הפצצת בסיסי חיל האוויר, הפצצת מפקדות מרכזיות בסיני, הנחתה מסיבית של כוחות קומנדו באמצעות מסוקי סער לעומק סיני לשם פגיעה בכוחות מתארגנים ובמפקדות.

המתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתקפה תוכננה כך שהמטוסים המצריים יחצו את הגבול בשעה 14:00 בדיוק כאשר מתחילה ההתקפה הקרקעית רחבת ההיקף לכל אורכו של הגבול המצרי והסורי. המטוסים חדרו בגובה נמוך בנתיבים שבהם כיסוי המכ"ם הישראלי חלקי ונהנו מהפתעה מוחלטת (תכנון זה דומה למבצע מוקד שיזמה ישראל ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים) המטוסים התקיפו בו זמנית את היעדים הישראלים כאשר במקביל למטוסי התקיפה מוזנקים לצידם מטוסי ירוט שתפקידם להגן על מטוסי התקיפה עמוסי הפצצות מפני מטוסי ירוט ישראליים. גורם משמעותי נוסף שסייע למצרים בתקיפתם היה המצב שבו היה שרוי חיל האוויר הישראלי. החל בבוקר אותו היום הוכנו מטוסי חיל האוויר לתקיפת שדות התעופה בסוריה אך בשעה 11:30 לערך הודיע הרמטכ"ל דוד אלעזר כי הממשלה אינה מאשרת את התקיפה ולכן בזמן התקיפה המצרית היה חלק גדול ממטוסי חיל האוויר בשלבי פרוק מטען הפצצות ולא יכול היה להגיב למתקפה.
סך הכל השתתפו במתקפה 222 מטוסי קרב מצריים. להלן יעדי התקיפה:

היעד מבנה המטוסים התוקף תיאור התקיפה והתוצאה
שדה התעופה רפידים ארבע רביעיות של מטוסי סוחוי 7 ההתקפה הונחתה על השדה בהפתעה מוחלטת לכוח הישראלי. תותחי נ"מ מסוג L-70 ירו לעבר מבני המטוסים אך לא הצליחו לפגוע בהם. כעשר מהפצצות פגעו במסלול הראשי והשביתו אותו. מגדל הפיקוח נפגע ולא היה שמיש. המסלול המשני נפגע באופן קל מאד. בתחילת ההפצצה הוזנקו זוג מטוסי F-4 פנטום ליירוט המטוסים התוקפים. בקרב האוויר שהתפתח הופלו שבעה מהמטוסים התוקפים, אך מטוסי הפנטום התקשו לנחות על המסלול המופצץ ולבסוף הצליחו לבצע נחיתת חירום במסלול המשני. לאחר כארבע שעות שופצו המסלולים והשדה הושמש.
שדה התעופה ביר תמדה ארבע רביעיות של מטוסי תקיפה הבסיס משמש כבסיס גיבוי לחרום בלבד ולא היה מאויש בעת התקיפה. התקיפה המצרית התנהלה ללא הפרעה והמסלולים ספגו הפצצה כבדה שהשביתה אותם. המסלולים שופצו והושמשו שוב רק לאחר ארבעה ימים, ב-10 באוקטובר.
שדה התעופה אופיר 28 מטוסים בקרב האוויר הראשון במלחמת יום הכיפורים הופלו 7 ממטוסי המיג התוקפים. שלוש פצצות פגעו במסלול בשדה אופיר והשביתו את השדה. בשעות הערב שופץ המסלול והושמש מחדש.
בסיס השליטה והמודיעין אום חשיבה שתי רביעיות מיג 21 אום חשיבה הייתה בסיס פיקוד ומודיעין חשוב ובו מערכות שליטה והתרעה. המטוסים לא פגעו בבסיס, ושניים מהם הופלו באש נ"מ.
יחידת הבקרה הדרומית 528 מפציץ טופולב 16 הטופולב משגר שני טילי שיוט מדגם קלט רוכב מכ"ם. טיל אחד מתפוצץ באוויר ולא גורם לנזק. טיל שני פוגע במכ"ם ומשמיד אותו. מההתפוצצות החזקה נהרגים חמישה חיילי היב"א. כן נפגעות אנטנות תקשורת שמשבשות את הקשר בין בסיסים.
יחידת הבקרה המערבית 511 שתי רביעיות סוחוי 7 ושני מפציצי טופולב 16 מפציצי הטופולב משגרים ארבעה טילי שיוט מדגם קלט. הבסיס לא נפגע מההפצצה ומטילי הקלט שהחטיאו כולם את המטרות. כעבור יומיים שוגרו שוב טילי קלט לעבר הבסיס שהשמידו את מכ"ם הגילוי האווירי המתקדם שבה. במתקפה זו נהרגו שני חיילים, טכנאים שהיו בקרון המכ"ם.
מטרה כלשהי בתל אביב מפציץ טופולב 16 מפציץ הטופולב יצא מבסיסו בעומק מצרים וטס מעל לים התיכון לכוון מרכז הארץ. המפציץ שיגר שני טילי KSR-2 קלט וחזר לבסיסו במצרים. טיל אחד נפל לים, אך השני המשיך במסלולו לכיוון תל אביב. הטיל הופל על ידי מטוס מיראז' 3 ישראלי שהוזנק לעברו מול חופי דרום תל אביב. לא ידועה המטרה שתוכננה לטילים.
סוללת טילי הוק באופיר שלוש רביעיות של מטוסי מיג 17 מטוסי המיג פגעו פגיעה חמורה בסוללת טילי ההוק והשביתו אותה לזמן רב. הושמד מכ"ם הסוללה ובונקר המבצעים. חלק מהמטוסים התוקפים הופלו על ידי זוג מטוסי פנטום שהוזנקו מרפידים.
סוללת טילי הוק במעבר הגידי רביעייה של מטוסי הוקר הנטר הפצצות החטיאו את הסוללה הישראלית ולא נגרם לה נזק.
סוללת טילי הוק באבו סמארה רביעייה של מטוסי מיג 17 ומספר מטוסי ירוט להגנה עליהם הפצצות החטיאו את הסוללה ולא נגרם לה נזק.
שתי סוללות תותחים 175 מ"מ מבנה מטוסים הפצצות החטיאו את הסוללה ולא נגרם לה נזק.
מעוז בודפשט מבנה מטוסי סוחוי 7 ההפצצה נועדה לרכך את היעד לקראת כיבושו על ידי כוחות חי"ר. בהפצצה הוטלו גם פצצות נפלם שגרמו למותו של חייל צה"ל אחד לפחות ולפגיעה של מספר חיילים נוספים.
דרומית לבלוזה שמונה מסוקי סער מדגם מי-8 המסוקים חדרו בגובה נמוך והנחיתו כ- 120 חיילי קומנדו מצריים, במטרה לשבש את הגעת כוחות המילואים לחזית. המסוקים השלימו את משימת ההנחתה מבלי שחיל האוויר ירט אותם. חילי הקומנדו המצרי פעלו לשיבוש זרימת הכוחות הישראלים עד שהושמדו בקרב קרקעי. כוח זה ניהל ככל הנראה את מארב הקומנדו ברומני בו נהרגו 10 חיילי צה"ל וכעשרים נפצעו.
אזור שדה התעופה אופיר 12 מסוקי סער מדגם מי 8 המסוקים ובהם כוחות קומנדו חדרו בגובה נמוך ונתקלו במטוסי פנטום שהפילו שמונה מהם על החיילים שבהם. ארבעה מסוקים בלבד הצליחו להנחית את חיילי הקומנדו וחזרו לבסיסם במצרים. חיילי הקומנדו המצריים הושמדו לאחר נחיתתם.
ראס סודר לפחות 18 מסוקי סער מדגם מי 8 חלק גדול מהמסוקים ובהם כוחות קומנדו הופל על הלוחמים שבהם. השאר נחתו ותקפו את הבסיס אך נהדפו.
אבו רודס תשעה מסוקי סער מדגם מי 8 המסוקים לא התגלו והצליחו לחדור לסיני ללא הפרעה. כמחצית המסוקים לא הצליחו לאתר את אזור הנחיתה המתוכנן והנחיתו את כוחות הקומנדו באזורים אחרים.
מכלי דלק בבלטים שלושה מסוקי סער מדגם מי 8 המסוקים לא התגלו והצליחו לחדור ליעדם ללא הפרעה.

המטוסים והמסוקים שהשתתפו בגל התקיפה לא היו יכולים להשתתף בגל תקיפה נוסף מאחר שבשעה 17:25 ירדה החשיכה ולא ניתן היה להספיק לחמש, לתדלק ולהזניקם שוב למשימות נוספות אלא רק למחרת היום.

תגובת חיל האוויר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס מיג-17 מצרי

החל מהשעה 13:50 החלו לזרום למפקדת חיל האוויר ידיעות בדבר המתקפה המשולבת של חיל האוויר המצרי והסורי. הדווח הראשון היה על המראות מטוסי קרב רבים משדה התעופה דמייר בסוריה. חמש דקות לאחר מכן, בשעה 13:55 התקבלו ידיעות על הזנקות נוספות מסוריה ומצרים לכוון ישראל. בשלב זה הורה מפקד חיל האוויר בני פלד להזניק מטוסים להגנת שמי המדינה. לאחר דקות אחדות החלו לזרום ידיעות על הפצצות בבסיסי חיל האוויר בסיני. מאחר שהתקיפה המצרית הקיפה כמעט את כל מרכזי השליטה והבקרה של חיל האוויר בסיני היו שיבושי תקשורת ובערפל הקרב הוזנקו מטוסי ירוט ישראלים בבהילות מבלי שנמסרו להם מטרות. הפגיעה הישירה של טיל שיוט מדגם קלט ביב"א 528 השביתה את פעולתה וכך לא היה לחיל האוויר כיסוי מכ"ם בחלקים מסיני. חלק מהמטוסים הישראלים המריאו מבלי שצוותי הקרקע יספיקו להסיר מהם את החימוש שהוכן למבצע תגר והם נאלצו להטילו מעל לים ללא תכלית. בהיעדר הכוונה אפקטיבית רוב רובם של מטוסי הירוט לא הצליחו ליצור מגע עם המטוסים התוקפים שפעולת חלק מהם נמשכה ללא התנגדות ישראלית.

בנוסף למטוסי הירוט הוזנקו גם עשרות מטוסי סקייהוק שהם מטוסי תקיפת קרקע אך מאחר שלא ניתנו לחלק מהם משימות לתקיפה שהו הסקייהוקים באוויר ללא משימות וביצעו "מעגלי המתנה" ולבסוף חזרו לנחיתה. שיבושי הקשר וערפל הקרב פגעו במבצעיות סוללות טילי ההוק הישראליות שלחלקם הייתה נעילת מכ"ם על מסוקי הסער המצריים ועל מטרות אחרות אך מפעילי ההוק לא נענו לבקשת אישור פתיחה באש לעברם.

בשעה 14:40 הגיעו ידיעות ראשונות על מטסי מסוקי סער שמנחיתים כוחות חי"ר בעומק סיני. מטוסי ירוט הוזנקו לחפש אותם ולירט אותם. לאחר מכן נוספו ידיעות על סגירת שדה התעופה רפידים עקב הפצצה וידיעות נוספות שיצרו אווירת חרום.

על אף ערפל הקרב וההפתעה הצליח חיל האוויר לשבש חלקים של המתקפה המצרית ולהפיל מספר מטוסים ומסוקים בקרבות אוויר ובאש נ"מ. אך בשל ערפל הקרב עוצמתו של חיל האוויר לא באה לידי ביטוי ביום הראשון למלחמה.

תוצאות המתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנטנות של עורק הזירוי הטרופוספרי בשארם א-שייח' לאחר שנפגעו מירי תותחי מטוסים מצריים בפתיחת המלחמה 6 באוקטובר 1973.[1]
  • המתקפה הפתיעה את ישראל ברמת תעוזתה. בפרט הופתעה ישראל מהיוזמה ההתקפית הנרחבת להנחתה של חיילי קומנדו בעורף סיני באמצעות מסוקי סער.
  • הפגיעה ביחידות הבקרה האווירית הביאה לקושי בבקרה בלחימה בחזית המצרית שכן חלק מהמכ"מים הושמדו.
  • כתוצאה מההתקפה ביב"א הדרומית והעשן שעלה מהבסיס סבר צה"ל כי הבסיס נכבש על ידי חיילי כוחות קומנדו מצריים והזניק כוחות שריון ואוויר "שיכבשו אותו" וכוחות צה"ל נקלעו לתקרית "אש כוחותינו" שבמהלכה נהרגו שני חיילי צה"ל.
  • הנזקים למסלולים בשדות התעופה הפעילים תוקנו עוד ביום התקיפה.
  • עוצמת המתקפה הייתה גדולה ופוטנציאל ההרס שלה גבוה אך בשל העובדה שרוב הפצצות החטיאו את מטרתן ספגה ישראל פגיעה קטנה יחסית.
  • המתקפה נחשבת במצרים כהצלחה מזהירה. לימים אמר נשיא מצרים אנואר סאדאת ששכל במתקפה את אחיו הטייס עאטף: "המהלומה האווירית הוכתרה בהצלחה גמורה ומדהימה...ישראל איבדה כליל את שיווי המשקל"[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פורסם לראשונה באתר של מאיר בן ארי.
  2. ^ אליעזר (צ'יטה) כהן וצבי לביא, השמים אינם הגבול, בהוצאת ספרית־מעריב 1990, עמ' 466