הנה העלמה הרה ויולדת בן
.jpg)
הפסוק הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל שבספר ישעיהו, פרק ז', פסוק י"ד היווה סלע מחלוקת בפולמוס היהודי-נוצרי. מקורות נוצריים התייחסו אל הפסוק כרמז ללידתו של ישו.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק ז' בספר ישעיהו מספר על מלחמת פקח ואחז. פקח בן רמליהו, מלך ישראל, ורצין מלך ארם-דמשק ביקשו להשתחרר מעול המיסים לאשור ולמרוד בה. אחז מלך יהודה סירב להצטרף למרד, אולי מתוך חשש לגורל ממלכתו אם המרד ייכשל. כדי לכפות על אחז להצטרף למרד, עלו רצין ופקח להילחם בירושלים, והטילו עליה מצור: ”וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן יוֹתָם בֶּן עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, עָלָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה עָלֶיהָ, וְלֹא יָכֹל לְהִלָּחֵם עָלֶיה.” (ספר ישעיהו, פרק ז', פסוק א'). לפי המסופר בפרק, אלוהים שלח את הנביא ישעיהו לפגוש את אחז במקום הנקרא בשם "מסילת שדה כובס", כדי להרגיע אותו: ”וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְשַׁעְיָהוּ: "צֵא נָא לִקְרַאת אָחָז, אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ, אֶל קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֶל מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס. וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט, אַל תִּירָא, וּלְבָבְךָ אַל יֵרַךְ מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה, בָּחֳרִי אַף רְצִין וַאֲרָם וּבֶן רְמַלְיָהוּ.” (ספר ישעיהו, פרק ז', פסוקים ג'–ד'). כאות לניצחון יהודה העתידי על ישראל וארם-דמשק, ישעיהו מנבא לאחז על לידת בן בשם עמנואל, שעוד בטרם יגדל וידע לבחור בטוב ולא ברע, יחזה בנפילת שני המלכים הללו: ישראל וארם-דמשק: ”לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אוֹת: הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל... כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר מָאֹס בָּרָע וּבָחֹר בַּטּוֹב, תֵּעָזֵב הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה קָץ מִפְּנֵי שְׁנֵי מְלָכֶיהָ.” (ספר ישעיהו, פרק ז', פסוקים י"ד–ט"ז). יהודה משחדת את אשור בזהב ובכסף כדי שתיחלץ לעזרתו. אשור כבשה את ארם-דמשק, ורצין המלך נהרג על ידי האשורים, מה שאילץ את שתי הממלכות להפסיק את המצור על ירושלים: ”וַיִּקַּח אָחָז אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב הַנִּמְצָא בֵּית יְהוָה וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁלַח לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר שֹׁחַד. וַיִּשְׁמַע אֵלָיו מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶל דַּמֶּשֶׂק וַיִּתְפְּשֶׂהָ וַיַּגְלֶהָ קִירָה, וְאֶת רְצִין הֵמִית” (ספר מלכים ב', פרק ט"ז, פסוקים ח'–ט'). מספר שנים מאוחר יותר עלה הושע בן אלה למלוכה במקומו של פקח. הוא תכנן למרוד באשורים, מה שהוביל את האחרונים לצור על שומרון, בירת ישראל, ולהחריב את הממלכה: ”וַיִּמְצָא מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ קֶשֶׁר, אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל סוֹא מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְלֹא הֶעֱלָה מִנְחָה לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כְּשָׁנָה בְשָׁנָה, וַיַּעַצְרֵהוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּאַסְרֵהוּ בֵּית כֶּלֶא. וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ, וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים. בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן, וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה, וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי” (ספר מלכים ב', פרק י"ז, פסוקים ד'–ו'). כך התגשמה נבואתו של ישעיהו באשר לנפילתם של רצין ופקח.
פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המילה "עלמה", שפירושה "אישה צעירה", תורגמה בתרגום השבעים למילה παρθένος (קרי: פַּרְתֵנוֹס), שמשמעותה "בתולה". בברית החדשה מסופר כי מרים, אם ישו, הרתה לרוח הקודש כשעודנה בתולה: ”וְזֶה דְבַר הֻלֶּדֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, מִרְיָם אִמּוֹ הָיְתָה מְאֹרָשָׂה לְיוֹסֵף, וּבְטֶרֶם יָבֹא אֵלֶיהָ נִמְצֵאת הָרָה מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.” (הברית החדשה, הבשורה על-פי מתי, פרק א', פסוק 18) הפסוק מצוטט בשלמותו בבשורה על פי מתי, פרק א', פסוק כ"ג, כהוכחה לכך שהנאמר בפסוק התגשם עם הולדת ישו. אף שהנוסח השלם הקדום ביותר של תרגום השבעים, קודקס ותיקנוס, קדום יותר מהנוסח השלם הקדום ביותר של נוסח המסורה היהודי, כתב יד לנינגרד, (הנוסח הראשון נכתב במאה ה-4 ואילו השני במאה ה-11), במגילת ישעיהו שממגילות מדבר יהודה כתובה המילה "עלמה", ולא "בתולה". חלק מהמקורות היהודיים ייחסו את הנבואה ללידת המלך חזקיהו. רש"י שולל פרשנות זו. לדבריו, חזקיהו נולד תשע שנים לפני שאביו אחז עלה על כס המלוכה. לפיכך, כאשר ישעיהו מדבר על אחז בעודו מולך על יהודה ומנבא לו על לידה עתידית, לא ייתכן שמדובר בלידת חזקיהו, שכן זה כבר נולד. לדברי רש"י, הבן שיוולד הוא בנו של הנביא ישעיהו עצמו מאשת ישעיהו, והוא, עמנו אל, יהיה זה שיחזה בנפילתם של רצין ופקח.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנואל" - קריאה פרשנית פנים מקראית, ד"ר יעל אברהמי, סרטון באתר יוטיוב
ישראל קנוהל, הנה העלמה הרה ויולדת בן וקראת שמו עמנו אל, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2019
