הנידחים
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| התפלג מ | חסידות ויז'ניץ |
| תאריך ייסוד | ה'תשכ"ג (1963) |
  | |
הנידחים (או המורדים) הם קבוצה קנאית שהוצאה מישיבת ויז'ניץ בשנת ה'תשכ"ג (1963).
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישיבת וויז'ניץ בעת ההיא הייתה "הישיבה החסידית" הידועה, ומכל עבר פנו אליה בחירי הבחורים החסידיים בארץ ובגולה, בני עלייה, הוגי תורה, ובעלי כישרון מבריקים, גם היו ביניהם מספר ירושלמים בני היישוב הישן שנטו לקנאות ועל ידם החלה לנשוב רוח קנאות ירושלמית בין כותלי הישיבה. רבי משה יהושע הגר, שהיה אז ראש הישיבה, נאבק בהם ושכנע את אביו, האדמו"ר רבי חיים מאיר, להילחם בהם. בסוף שנת ה'תשכ"ג הודיע רבי משה יהושע שהישיבה נסגרת ועל הבחורים הרוצים להמשיך ללמוד בה להתקבל מחדש. כך הושארו בחוץ התלמידים הקנאים שכונו מאז "הנידחים" או "המורדים". וכן הרבה בחורים שכלל לא נמנו כחלק מהקבוצה עזבו גם הם את וויז'ניץ והלכו ללמוד בישיבות אחרות בארץ. באותה תקופה עזבו את החסידות גם אברכים קיצוניים, וכן עזבו את הישיבה הרב גדליה נדל, הרב ניסים קרליץ והרב שאול ברזם שכיהנו בה כר"מים.
הנידחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקבוצה פתחה ישיבה משלה בירושלים ששכנה לזמן בבנין בית היתומים דיסקין, כמגיד שיעור שימש הרב שלמה פישר מי שהיה אחר כך ראש ישיבת איתרי, והרב חיים פנחס שיינברג מסר מזמן לזמן שיעורי כלליים בישיבה. רוב חברי הקבוצה הצטרפו לעדה החרדית. חלקם הקצינו יותר ועזבו את ישראל מטעמי קנאות וכיום הם הפלג הקיצוני ביותר של נטורי קרתא. הקבוצה פתחה בהמשך בית כנסת בשם "אוהל ישרים" בשכונת בית ישראל בירושלים וכיום יש לקהילה בית כנסת נוסף בקריית רמ"א, בבית שמש.
חלק קטן מהקבוצה (דוגמת הרב מרדכי שטיין מפאלטישאן, הרב ברוך שטרן, ועוד) חבר לאחר פטירת רבי חיים מאיר לחצרו של בנו, רבי מרדכי הגר. חלקם היו חסידים של רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב, חתנו לשעבר של רבי חיים מאיר. לאחר חזרתו של הרב ישראל הגר לחסידות ויז'ניץ, בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, חזרו המתונים שבקבוצה לחסידות ויז'ניץ.
מחברי הקבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ששת הראשונים היו אלו שהישיבה הרחיקה בפועל, השאר לא הורשו לחזור על ידי הנהלת הישיבה וחלקם החליטו מרצונם שלא לחזור, (לגבי הרב משה דוב הלוי לא ברור אם בפועל הוציאו או שיצא מעצמו).
- הרב אליעזר דוד פאל ממונטריאול-מונסי (נפטר כ' באדר תשע"ב, 14 במרץ 2012), מראשי הקבוצה. מחבר ספרי "חשב האפוד" על מסכת אבות, מסכת כלים ועוד.
- הרב משה בער בעק, חתנו של הרב זאב (וועלוועל) אייזנבאך (נפטר תשפ"א, 2021). מהמנהיגים הרוחניים של נטורי קרתא. הוא וקבוצתו נפגשו עם נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד.
- הרב יוסף בנימין רובין (נפטר תש"ע, 2010), ממנהיגי הקהילה בירושלים, מחברי הנהלת אתרא קדישא, וממקימי "הוועד לטוהר המחנה"[1].
- הרב חיים שנעבאלג, בן הרב דוד צבי שנייבלג.
- הרב שלום אדלער.
- הרב מרדכי (מוטל) ווייס.
- הרב מרדכי שטיין, אב"ד פאליטשאן בורו פארק, מהמורדים הבודדים שהיה ממשפחה של חסידי ויז'ניץ גם לפני המלחמה - ולאחר השתדלותו של אביו שהיה חברו של רבי משה יהושע מימיהם בישיבת ויז'ניץ בוויז'ניצא, התקבל בחזרה בחסידות לראש השנה תשכ"ה.
- הרב מנחם מנדל מונדרר, לימים האדמו"ר מקוסוב-ירושלים. חזר לחסידות כעבור שנה ומחצה, בשבת חנוכה תשכ"ה. המשיך להגיע לויז'ניץ עד ראש השנה תשמ"ד, אז הורחק הבן רבי ישראל הגר מהחסידות.
- הרב ברוך שטרן (נפטר כ' באדר תשע"ב, 14 במרץ 2012), מקהילת ויז'ניץ מונסי בירושלים.
- הרב משה ברוך ווייס, היה מנהל ישיבת נועם אלימלך - ליז'ענסק במונסי[2].
- הרב אהרן משה שווארץ, גיסו של האחרון. עמד בראש עסקני המערכה נגד האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח מבעלז, בסביבות שנת ה'תש"מ (בראשית שנות ה-80), באחת התקריות מול חסידי בעלז הוכה עד זוב דם[3].
- האחים, הרב ישראל אברהם, משה אליהו, דוד צבי קלאר.
- רבי שמעון יהושע באנדא, מחשובי חסידי תולדות אהרן[4].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרה"צ מנקיי הדעת דירושלים ר' יוסף בנימין רובין זצ"ל בפורום בחדרי חרדים.
- ^ ברוך דיין האמת • הרה"ג ר' משה ברוך ווייס ז"ל לעגענדארער מנהל פון ישיבת נועם אלימלך ליזענסק, 22 בפברואר 2022, באתר בחצרות הקודש (ביידיש)
- ^ פשקוויל שהופץ נגדו, באתר הספרייה הלאומית
- ^ משה ויסברג, הצדיק מויליאמסבורג שהתבדל מהציונים: רבי שמעון יהושע באנדא זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 18 באוגוסט 2024
