ישראל הגר

רבי ישראל הגר מוויז'ניץ

לידה	19 באפריל 1945 (בן 80) ו' באייר ה'תש"ה תל-אביב, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
מקום פעילות	בני ברק
מקום מגורים	קריית ויז'ניץ, בני ברק, ישראל
תחומי עיסוק	אדמו"ר
רבותיו	סבו, רבי חיים מאיר הגר, אביו רבי משה יהושע הגר, דודיו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב ורבי מרדכי הגר ממונסי
אב	הרב משה יהושע הגר
ילדים	חיים מאיר הגר (שיכון ויז'ניץ)
רב קריית ויז'ניץ ה־2 ה'תשל"ב, 1972 – ה'תשמ"ד, 1984 → רבי משה יהושע הגר רבי מנחם מנדל הגר ←
האדמו"ר מוויז'ניץ ה־6 תשע"ב, (2012) → אביו, רבי משה יהושע הגר

הרב ישראל הגר (נולד בו' באייר ה'תש"ה, 19 באפריל 1945) הוא האדמו"ר מוויז'ניץ. חבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ביוגרפיה

נולד בתל אביב לרבי משה יהושע הגר, לימים האדמו"ר מוויז'ניץ, וללאה אסתר. בברית המילה היה רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין הסנדק, רבי ברוך רבינוביץ ממונקאטש המוהל, ורבי אליעזר הגר בירך את הברכות. הוא גדל והתחנך בחצר סבו רבי חיים מאיר הגר, ה"אמרי חיים" מוויז'ניץ, שעלה לארץ ישראל בתש"ו (1945). תחילה גר בתל אביב ואחר כך בקריית ויז'ניץ בבני ברק. במסגרת לימודיו בישיבת ויז'ניץ, למד בין היתר אצל רבי נסים קרליץ. בי' בסיוון ה'תשכ"ג נישא לשרה חנה חיה, בתו של רבי משולם זוסיא טברסקי מחסידות צ'רנוביל. החתונה התקיימה בקריית ויז'ניץ בבני ברק.

ראשית דרכו

בח' בתמוז ה'תשכ"ט מונה על ידי סבו, האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, לרב בית הכנסת של חסידי ויז'ניץ במרכז בני ברק, כשבמעמד ההכתרה העניק לו סבו ה"אמרי חיים" במתנה את ברכת רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה שכתב במכתב לתלמידו רבי מנחם מנדל הגר (אהבת שלום): "שיתחדש המלוכה שלו... שלא יזוז ממנו ומבניו ובני בניו מעתה ועד עולם". לאחר פטירת סבו, בשנת ה'תשל"ב, מונה לרב ואב"ד קריית ויז'ניץ בבני ברק במקום אביו שהתמנה לאדמו"ר. הוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם משה באב"ד, הרב יהושע מנחם אהרנברג, הרב משה אריה פריינד והרב אברהם צבי וייס. בכהונתו כרב הקריה ישב גם כדיין בבית הדין, והעניק תעודת כשרות למאפית מצות ועסקים נוספים בשכונה. בתקופה זו ייצג את אביו באירועים בולטים, ונסע לגיוס כספים למוסדות.

מעמדו בחסידות

הרב הגר במרץ 2004

בשנת 1984 (ה'תשמ"ד) הורחק הרב ישראל הגר על ידי אביו, האדמו"ר בעל ה"ישועות משה", מביתו וממשרתו בקריית ויז'ניץ. שש שנים לאחר מכן, בשנת 1990 (ה'תש"ן), מינה האב תחתיו את בנו הצעיר, הרב מנחם מנדל הגר, לרב החסידות ולאחראי על מוסדותיה. צעד זה הוביל לקרע ממושך בין האב לבין דודו ומחותנו של הרב ישראל, הרב מרדכי הגר מוויז'ניץ מונסי, שהעניק גיבוי לאחיינו המורחק. לאורך התקופה שבין 1984 ל-2002 (ה'תשמ"ד–ה'תשס"ב), סבל הרב ישראל מהתנכלויות חוזרות ונשנות, בעודו מנסה לפייס את אביו. בתקופה זו פתח בית כנסת עצמאי ברחוב רש"י בבני ברק.

נקודת המפנה החלה בז' באדר ה'תש"ס (2000), כאשר הרב ישראל נפצע קשה בתאונת דרכים ואביו הגיע לבקרו בבית החולים, ביקור שסימן את תחילתה של התקרבות מחודשת בין השניים. מאמצי הפיוס בין האב לבנו נתמכו על ידי שורה של דמויות בולטות במגזר החרדי ובחסידות, בהם הרב שמואל הלוי ואזנר, אחותו של הרב ישראל הרבנית שרה רוקח ובעלה האדמו"ר מבעלז ישכר דב רוקח, והחסיד העשיר חיים משה פלדמן מלונדון. גם הרבנית שיינדל, אשתו השנייה של האדמו"ר שנישאה לו בשנת 2000, עודדה את המהלכים להשבת הבן הבכור לחיק החסידות.

בתחילת שנת 2002 (ה'תשס"ב) הודיע האדמו"ר על החלטתו להשיב את הרב ישראל למעמדו המרכזי במקומו של אחיו הצעיר, והעביר את סמכויות הפיקוח על המוסדות לידי חיים משה פלדמן. מהלך זה הוביל לפיצול בקרב חסידי ויז'ניץ לשני מחנות: רוב החסידים תמכו בחזרתו של הרב ישראל, בעוד המיעוט שנותר נאמן לרב מנחם מנדל פנה להקמת חצר עצמאית בסמוך לשיכון החסידות.

כמנהיג החסידות

בתקופת מחלת אביו, החל הרב ישראל הגר לתפקד בפועל כמנהיגה של החסידות. מעמדו התבסס כאשר הצטרף לרשימות גדולי הרבנים החותמים על כרוזים ציבוריים, ואף הכריע בבחירת נציג החסידות לכנסת ה-18, מנחם אליעזר מוזס. באותה עת החל להנהיג את כינוסי החסידים (ה"באטע") בלילות שבת לצד גיסו, ראש ישיבת ויז'ניץ הרב מנחם ארנסטר. עם פטירת אביו באדר תשע"ב (2012), מונה הרב ישראל לאדמו"ר באופן רשמי. בשבת הראשונה לכהונתו הפגין גישה ענוותנית כאשר הצהיר בפני חסידיו כי אינו ראוי לתפקיד וביקש שלא להצמיד לשמו את התואר "כבוד קדושת". לקראת ראש השנה תשע"ג קרא לחסידיו לנסוע לבקר את דודו, רבי מרדכי הגר.

תחת הנהגתו פעל הרב ישראל להרגעת המחלוקת הפנימית עם אחיו, רבי מנחם מנדל, והשניים החלו לשמור על קשר קרוב המלווה בביקורים הדדיים באירועים משפחתיים. במקביל, פעל כמפשר במחלוקות רחבות יותר בציבור החרדי. בשנת 2012 (תשע"ב) יזם את הקמת קהילת ויז'ניץ בעפולה עילית כפתרון למצוקת הדיור, קהילה שצמחה לכדי כ-500 משפחות עד שנת 2020. מדיניותו הארגונית דוגלת בפיצול הקהילות בערים ליחידות קטנות ואינטימיות של כמאה עד מאה חמישים איש, במטרה לחזק את הקשר בין החסידים.

במישור המנהגי והתרבותי, החזיר האדמו"ר בשנת 2019 (תש"פ) את הלבוש המסורתי של "אברקיים" (מכנסיים קצרים) שחורים לבחורי הישיבות הגדולות בשבתות ובחגים, מנהג שנפסק בתקופת אביו. בטישים שהוא עורך, הוא מרבה לשלב ניגונים מחסידויות סקולען וחב"ד, במיוחד בתאריכים המזוהים עם אדמו"רי חב"ד. בתקופת מגפת הקורונה בינואר 2021, עלה שמו לכותרות כאשר הורה על פתיחת מוסדות החינוך בניגוד להנחיות הממשלה. באותה שנה (תשפ"א) ביסס את הנהגת הדור הבא כאשר מינה את שלושת בניו לרבני קהילות מרכזיים: בנו הבכור הרב חיים מאיר מונה לרב קריית ויז'ניץ, הרב יצחק ישעיה לרב הקהילות באשדוד, והרב יעקב מרדכי לרב הקהילות באלעד.

בשנת 2024 (תשפ"ה), במהלך טיש חג הסוכות, התייחס האדמו"ר לראשונה באופן פומבי ל-18 שנות גלותו מחצר החסידות. באותה שנה התמודד עם מחלת הסרטן ועבר סדרת טיפולים רפואיים מורכבים. בחודש אדר תשפ"ה הוטס ללוס אנג'לס לשם ביצוע ניתוח דחוף, ובהמשך השנה, בחודש אב, טס לגרמניה לצורך המשך הטיפול הרפואי במצבו.

תקנות לימוד

בשנת ה'תשס"ג (2003) הנהיג בחסידות לימוד יומי בספר חפץ חיים, ומדי שנה בחודש תשרי מתאספים חסידי ויז'ניץ בקבר רבי שמעון בר יוחאי לכנס חיזוק לימוד הלכות שמירת הלשון.

בשנת ה'תשע"ו (2016) הקים את המפעל התורני 'דבקים בתורה' במסגרתו נבחנים אברכי הכוללים על פי תוכנית מסודרת על כל החומר הנלמד בהלכה. בסיום המחזור הראשון לאחר 6 שנים הוכתרו 160 אברכים להוראה ולדיינות.

הקים את רשת הכוללים "עיתים לתורה" - מסגרת לימוד אחר הצהרים או בערב, מעין כולל אברכים אך לאנשים עובדים; הכוללים הוקמו בכל קהילות ויז'ניץ בישראל.

בשנת תשפ"ג (2023) תיקן סדר לימוד מיוחד בהלכות שבת במהלך סעודות השבת.

בניית והקמת בית הכנסת הגדול של החסידות

בשנת תשע"ג (2013) הודיע האדמו"ר כי בכוונתו להתחיל בפרויקט הרחבת בית הכנסת, כדי שיוכל להכיל את כל החסידים בחגים. בשנת תשע"ו (2016) החלו העבודות להנחת היסודות בשטח הצמוד לבית הכנסת הישן, בהמשך פורק מבנה בית הכנסת ועל מקומו ומקום המבנים הסמוכים הוקם מבנה בית הכנסת הענק של החסידות. בנייתו הושלמה בשנת תשפ"א (2021) והוא נמנה בין בתי הכנסת הגדולים בישראל.

בפוליטיקה

כינוס מועצת גדולי התורה בשנת תשע"ג (2013). הרב הגר נראה יושב רביעי מימין

בשנת תשע"ג (2013) יזם את הרחבת שורותיה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, לאחר שבמהלך השנים נפטרו רוב חבריה. הוא עומד בנשיאות המועצת, יחד עם האדמו"רים מגור, בעלז וצאנז.. לחצר בראשותו יש נציג ברשימת אגודת ישראל לכנסת: מנחם אליעזר מוזס (2009-2019) ויעקב טסלר (מ-2019).

בחודש אייר תש"פ (מאי 2020) ביקר בבית ראש הממשלה נתניהו. הביקור גונה על ידי גיסו הרב אהרן טייטלבוים האדמו"ר מסטמאר.

בכסלו תשפ"ב (נובמבר 2021) נפגש עם שר התקשורת יועז הנדל יחד עם עוד רבנים ואדמו"רים, בניסיון לשכנעו שלא להפעיל את רפורמת הסלולר שיזם, שהייתה פוגעת בקומה הכשרה.

הנהגותיו

הרב ישראל שהיה בן 27 בעת פטירת סבו ה"אמרי חיים", רואה בו את מורו ורבו והוא נוהג בדרך כלל על פי מנהגיו, גם כשהם שונים ממנהגי אביו ה"ישועות משה". הדבר מתבטא הן בהנהגה הציבורית והן בשינויי נוסח קלים בתפילות, במנגינת התפילה ובניגונים בטיש. הוא גם נוהג בכמה ממנהגי חסידות טשרנוביל בהשפעת חמיו רבי משולם זושא מטשרנוביל. על אף האמור, במספר הזדמנויות הדגיש כי יש להתנהג על פי ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך, גם כשהאדמו"רים הקודמים לא התנהגו כך, מסיבותיהם. בהתאם לכך הוא מקפיד להתפלל שחרית בימי חול לפני סוף זמן תפילה.^{[דרוש מקור]}

בשלוש רגלים הוא נוהג לפקוד את הכותל המערבי, זכר לעלייה לרגל. מאז מינויו לאדמו"ר הוא מגיע לאחר החג, ביום אסרו חג.

דברי תורתו

האדמו"ר מוסר דברי תורה לחסידים בשעת עריכת הטיש בליל שבת ובסעודה שלישית, דרשה על פי תורת החסידות בפרשת השבוע המכונה בפי החסידים "תורה". לפני אמירת ה"תורה" שר האדמו"ר לבדו את אחד מהשירים הנהוגים. בליל שבת מוסר האדמו"ר שיחות נוספות בהמשך הטיש ("צווייטע טיש" - הטיש השני) הנקראים "שמועס" בהם הוא משלב סיפורי צדיקים - בדרך כלל של בעלי ההילולא של אותו שבוע - עם 'וורטים'. שיחותיו ודרשותיו יוצאות לאור מדי שבוע בידי ועד מיוחד.^{[דרוש מקור]}

בנוסף מוסר האדמו"ר שיחות מוסר לתלמידי הישיבות בתחילת ה"זמן" ובסיומו, ונאומים מיוחדים באירועים מזדמנים שונים. כל השיחות והדרשות נרשמות ויוצאות לאור על ידי הוועד.

בנאומיו מניח האדמו"ר דגש על ההתרחקות מכלי הטכנולוגיה והסכנה הרוחנית המצויה במכשירים חכמים.

הספר "שיחות קודש", ובו שיחות שנמסרו לתלמידי הישיבות בתחילת ה"זמן" ובסיומו, יצא לאור בשני חלקים, בשנים תשע"ז-תשע"ט.

משפחתו

ילדיו:

• מלכה העניא, נשואה לבן דודה הרב יצחק בן רבי דוד טברסקי - האדמו"ר מסקווירא
• מרים, נשואה לבן דוד אביה הרב ברוך שמשון הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ בית שמש
• רעכיל דבורה, נשואה לרב חיים הערש מייזליש - ראש ישיבת סאטמר בבני ברק ומרבני קהילת סאטמר בני ברק
• הרב חיים מאיר, רב קריית ויז'ניץ נשוי לרייצא הענדל, בת רבי אהרן טייטלבוים, אב"ד ניר-באטור.
• הרב יצחק ישעיה, רב קהילת חסידי ויז'ניץ באשדוד. נשוי לשרה לאה בת רבי דב בעריש פאנעט, האדמו"ר מדעש ירושלים.
• ציפורה ברכה, נשואה לרב נפתלי צבי טייטלבוים, לשעבר ר"מ בישיבת ישועות משה ובן הרב נחום אפרים טייטלבוים, האדמו"ר מוואלאווא
• הרב יעקב מרדכי, רב קהילת חסידי ויז'ניץ באלעד. נשוי לשבע רחל בת הרב אברהם ברוך רוטנברג, האדמו"ר מקוסון בלייקווד
• יפה שיינדל, נשואה לרב מנחם מנדל הגר, ר"מ בישיבת ויז'ניץ באלעד, ובן הרב ישראל אליעזר הגר, שהיה רב ביהמ"ד סערט-ויז'ניץ בירושלים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ישראל הגר בוויקישיתוף

• אריה ארליך וישראל גרובייס, בצילא דמהימנותא, באתר עיתון משפחה, ‏20 באוקטובר 2024
• זאב בלוי, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה • האדמו"ר מויז'ניץ בהנחת אבן הפינה לארון הקודש בביהמ"ד הגדול, באתר JDN
• זאב בלוי, האדמו"ר מויז'ניץ בתפילה בציון הרשב"י במירון • גלריה, באתר JDN
• נטע סלע, החצר. נוסח ויז'ניץ, באתר ynet, 11 באפריל 2007
• שלמה צזנה, החליף יורש, באתר nrg‏, 3 בפברואר 2002
• יאיר אטינגר, ויז'ניץ המקורי, נגד ויז'ניץ האורגינל, באתר הארץ, 30 באפריל 2008
• האדמו"ר מוויז'ניץ שליט"א חוזר לאביו אחרי 20 שנה, באתר דרשו, ‏2021
• ישראל כהן, ‏הרבי מויז'ניץ: "אנשים מחפשים נייעס; רדיו זה דבר אסור", באתר כיכר השבת, 27 בינואר 2018
• משה ויסברג, תיעוד ענק - חתונת נכדת הרבי מוויז'ניץ, באתר בחדרי חרדים, 24 בינואר 2018
• ישראל בן משה יהושע הגר (1945-), דף שער בספרייה הלאומית