ישראל הגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האדמו"ר מוויז'ניץ
ישראל הגר
Israel Hagar.jpg
הרב ישראל הגר, 2005
תאריך לידה ו' באייר ה'תש"ה (בן 72)
מקום לידה ישראל
תאריך לידה לועזי 19 באפריל 1945
מקום מגורים קריית ויז'ניץ, בני ברק, ישראל
מספר בשושלת 6
הקודם אביו, רבי משה יהושע הגר
תחילת כהונה תשע"ב, (2012)

הרב ישראל הגר (נולד ו' באייר, ה'תש"ה, 19 באפריל 1945) הוא האדמו"ר מוויז'ניץ, השישי בשושלת. חבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב ללאה אסתר ולרבי משה יהושע הגר, לימים האדמו"ר מויז'ניץ. בי' בסיוון ה'תשכ"ג נישא לשרה חנה חיה, בתו של רבי משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל. החתונה התקיימה בקריית ויז'ניץ בבני ברק. לאחר נישואיו מונה על ידי סבו, האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, לרב בית הכנסת של חסידי ויז'ניץ במרכז בני ברק. לאחר פטירת סבו, בשנת ה'תשל"ב, מונה לרב קריית ויז'ניץ בבני ברק במקום אביו שהתמנה לאדמו"ר.

הוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם משה באב"ד, הרב יהושע מנחם אהרנברג, הרב משה אריה פריינד והרב אברהם צבי וייס.

יחסיו עם אביו ואחיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשמ"ד הורחק על ידי אביו מביתו וממשרתו בקריית ויז'ניץ[1]. בשנת ה'תש"ן מינה אביו במקומו את אחיו הצעיר, הרב מנחם מנדל הגר, כרב ואחראי על מוסדות החסידות.

בין השנים ה'תשמ"ד-ה'תשס"ב סבל הרב ישראל מהתנכלויות וניסה כמה פעמים לפייס את אביו. הוא פתח בית כנסת קטן בבני ברק. בחורף ה'תש"ס, לאחר שעבר תאונת דרכים קשה ואושפז, ביקרו אביו בבית החולים, ביקור שהחל את תהליך ההתקרבות המחודש ביניהם.

בתחילת שנת ה'תשס"ב הודיע אביו על החלטתו להחזרת בנו הרב ישראל הגר למקומו המרכזי בחסידות ויז'ניץ, במקום אחיו, ועל העברת סמכויות השליטה של מוסדות ויז'ניץ לידיו של איש אמונו, הרב חיים משה פלדמן מלונדון.

הסוגיה פילגה את חסידי ויז'ניץ לשני מחנות[2]. רובם תמכו ברב ישראל ומיעוטם תמך ברב מנחם מנדל, שפתח מרכז חסידי נפרד, מחוץ לקריית ויז'ניץ.

בתקופת מחלת אביו תפקד הרב ישראל בפועל כמנהיג החסידות. הוא הצטרף לרשימות של גדולי הרבנים החותמים על כרוזים שונים ובחר את מועמד החסידות לכנסת השמונה עשרה, מנחם אליעזר מוזס. כמו כן ישב בליל שבת בראש כינוס החסידים (ה"באטע") יחד עם גיסו, הרב מנחם ארנסטר, ראש ישיבת ויז'ניץ.

לאחר פטירת אביו הוכתר לכהן כאדמו"ר המרכזי בחסידות. אחיו, הרב מנחם מנדל, הוכתר כאדמו"ר של החצר שהקים בחיי אביו.

מיד לאחר שקיבל בפועל את הנהגת החסידות, לאחר מחלת אביו, פעל רבות לפשר במחלוקות שהתגלעו בקרב היהדות החרדית, בשנת תשע"ג יזם את הרחבת שורותיה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, לאחר שבמהלך השנים נפטרו רוב חבריה. בשנת ה'תשע"א פישר בין שני גיסיו האדמו"רים מסאטמר ומבעלזא[דרוש מקור].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדיו:

  • מלכה העניא, נשואה לבן דודה הרב יצחק בן רבי דוד טברסקי - האדמו"ר מסקווירא
  • מרים, נשואה לרב ברוך שמשון הגר, רב קהילת חסידי ויז'ניץ מונסי בישראל ובנו של רבי מרדכי הגר - האדמו"ר מויז'ניץ מונסי.
  • רעכיל דבורה, נשואה לרב חיים צבי מייזליש - ראש ישיבת סאטמאר בבני ברק ונכדו של רבי משה טייטלבוים האדמו"ר מסאטמר.
  • הרב חיים מאיר[3] - רב חסידי ויזניץ בניו יורק. חתנו של רבי אהרן טייטלבוים, אב"ד ניר-באטור.
  • יצחק ישעיה, נשוי לשרה לאה, בת רבי דב בעריש פאנעט מדעש ירושלים
  • ציפורה ברכה, נשואה לרב נפתלי צבי בן הרב נחום אפרים טייטלבוים - האדמו"ר מוואלאווא.
  • יעקב מרדכי, חתן הרב אברהם ברוך רוטנברג ראש כולל "עטרת ישראל" - קוסון
  • יפה שיינדל, נשואה לרב מנחם מנדל בן הרב ישראל אליעזר הגר, רב ביהמ"ד סערט-ויז'ניץ בירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]