שלמה פישר

שלמה פישר
	הרב שלמה פישר (מימין) עם בנו הרב מאיר פישר
לידה	6 בפברואר 1932; כ"ט בשבט ה'תרצ"ב; ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	18 בנובמבר 2021 (בגיל 89); י"ד בכסלו ה'תשפ"ב
מדינה	ישראל
מקום פעילות	ירושלים
תחומי עיסוק	ראש ישיבת איתרי וישיבת הנגב ואב בבית הדין הרבני בירושלים
חיבוריו	בית ישי - דרשות, בית ישי - חידושים וביאורי סוגיות, פירוש "אהלי שם" על כתבי הגר"א
השתייכות	חרדים ליטאים
השקפה דתית	יהדות
רבותיו	הרב אליעזר יהודה פינקל, הרב מרדכי שרעבי
תלמידיו	הרב יצחק יוסף, הרב משה מרדכי פרבשטיין, הרב אריאב עוזר, הרב דוד חי אבוחצירא, הרב שג"ר, פרופ' דוד הנשקה, הרב רפאל שמואלביץ, אורי צבי בן נון
ילדים	חנה קהת
פרסים והוקרה	פרס הרב קוק לספרות תורנית (1988); פרס ירושלים לספרות תורנית (2001) ;

הרב שלמה יהונתן יהודה פישר (כ"ט בשבט תרצ"ב, 6 בפברואר 1932 – י"ד בכסלו ה'תשפ"ב, 18 בנובמבר 2021) היה רב ישראלי והוגה דעות חרדי שכיהן כראש ישיבת איתרי, דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים. זוכה פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשמ"ח^[1], ופרס ירושלים לספרות תורנית על ספרו "דרשות בית ישי" לשנת ה'תשס"א^[2].

ביוגרפיה

נולד בירושלים לדבורה ולאהרן פישר. סבו, הרב שלמה פישר, כיהן כרבה של אלבה יוליה שברומניה. אביו נמנה עם אנשי הפרושים בירושלים. לאחר פטירתו נפוצו שמועות שלפיהן ירה במנהיג ההמון הערבי שבא לפרוע ביהודים במהלך מאורעות תרפ"ט, אולם יש המפקפקים באמינות שמועות אלה^[3].

עם לידתו נקרא "יהונתן יהודה", אך לאחר מספר חודשים נפטר סבו, הרב שלמה פישר, ועל שמו נוסף לו השם "שלמה".

הרב פישר התייתם מאב בילדותו. בהקדמה לספריו הודה לרב יחיאל מתתיהו דייוויס, שגידל אותו ואת אחיו במסירות רבה^[4]. הוא למד בישיבת מיר שבירושלים, והיה מתלמידיו של ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל^[5].

לאחר נישואיו שימש כדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים, שם ישב בהרכב אחד עם הרב זלמן נחמיה גולדברג, עמו קיים קשרי ידידות קרובים. תקופה מסוימת כיהן כראש ישיבה בישיבתו של הרב משה הירש, ולאחר מכן בישיבת ויז'ניץ (נדחי ישראל). בהמשך שימש כר"מ בישיבת הנגב בין השנים תשכ"ה-תשל"א.

באֶלול תשל"א (1971) מינה אותו הרב מרדכי אליפנט, מייסד ישיבת איתרי, לר"מ בישיבה, ובהמשך למנהלה הרוחני ולראש הישיבה. בשנת 2000 פרש מתפקידו כדיין, והקדיש את עיקר זמנו לישיבה. לצד הנהגתו התורנית למד בחברותות רבות במשך רוב שעות היממה, הן עם תלמידי הישיבה והן עם תלמידי חכמים מרחבי ירושלים.

נפטר בי"ד בכסלו ה'תשפ"ב (18 בנובמבר 2021), ונטמן בהר הזיתים בירושלים^[6].

שיטת לימודו ודעותיו

דרכו הייתה מבוססת על בירור של מושגי יסוד, על בקיאות רחבה ועל ביקורתיות. זיהה עצמו כתלמיד מובהק למשנתו התלמודית של הרב אברהם ישעיהו קרליץ. הוא גם המליץ על עיון מרובה בספרי האחרונים. הוא הרבה לעסוק בספרי בעל קצות החושן הנודע ביהודה ורבי עקיבא איגר, ואף מסר בביתו שיעור שבועי בספריהם. הוא היה בקיא בפילוסופיה היהודית, וההדיר את ספרו של רבי חסדאי קרשקש, "אור השם".

דרכו באגדה דומה לדרכו בהלכה. בדרשותיו הוא ליבן את משמעותם של רעיונות יסוד תוך שימוש במקורות מגוונים, לרבות תורת הקבלה, אותה למד מפי הרב מרדכי שרעבי^[^{דרוש מקור]}, ובתורת החסידות בהשראתם עשה שימוש רב בתורת הרמז (ראשי תיבות, סופי תיבות וגימטריאות). בדרשותיו ניכרו ידיעותיו בפילוסופיה, בתולדות עם ישראל ובהיסטוריה כללית. הרב פישר התבטא על סגנונו זה, שהוא על פי דרך הדרש שבתורה.

יצא נגד הרב שלמה אבינר, על רקע הקלות במראות דם נידה שפסק לנשים, וכתב על אודותיו "הרשע אבינר מכשיל בנות ישראל באיסורי כריתות" וקרא לנדותו^[7].

חיים אישיים

בשנת 1953 נשא לאישה את לאה (נפטרה בב' בטבת ה'תשע"ז), בת הרב אליעזר דוד ברנד, מחברי מערכת אוצר הפוסקים ומראשי מפעל הש"ס. לזוג נולדו שמונה ילדים. ביניהם:

הרב מאיר - רב בישיבת גאון יעקב.
חיה - נשואה לרב חיים קוק, ראש ישיבת תורת רפאל בירושלים.
חנה קהת - מייסדת ארגון קולך, נשואה לרב ד"ר ברוך קהת, ר"מ בישיבת מחניים.

אחיו: הרב ישראל יעקב - ראב"ד העדה החרדית בירושלים, הרב אליעזר משה - רב שכונת כנסת ישראל, והרב מאיר צבי - מו"ץ בשכונת הר נוף.

בין גיסיו: הרב לייב מינצברג והרב שלום חיים פרוש.

אליעזר דוד ברנד

חיים ברנד

לאה

חנה

מרים

תלמידיו

על תלמידיו נמנים:

הרב רפאל שמואלביץ, שהיה מראשי ישיבת מיר.
הרב אליהו ברוך פינקל.
הרב אריה קורן.
הרב אריאב עוזר, שמונה לצדו כראש ישיבת איתרי.
הרב שמואל אליעזר שטרן.
האדמו"ר מסלאנים (בני ברק).
הרב משה צדקה, ראש ישיבת פורת יוסף.
הרב יצחק יוסף, הראשון לציון והרב הראשי לישראל.
הרב משה שיינברגר, רב קהילת קהל עדת ירושלים, בביתר עילית.
האדמו"ר מדז'יקוב ויז'ניץ.
הרב שלמה זעפראני.
הרב משה פטרובר.
הרב שג"ר.
הרב מנחם פרומן.
פרופ' דוד הנשקה.
הרב משה מרדכי פרבשטין^[8] ראב"ד ירושלים.
הרב יצחק שילת.
הרב מרדכי רלב"ג.

גם בעלי רקע תורני מועט השתתפו בשיעוריו ופנו אליו בשאלות הלכתיות. אף על פי שאורח חייו של הרב פישר חרדי, באו לשיעוריו גם דתיים לאומיים והוא נתן שיעורים בישיבות דתיות-לאומיות. ואף השתתף בחגיגת יום ירושלים ה'תש"ן בישיבת מרכז הרב ונשא דברים על חשיבותה של ירושלים, אלו נדפסו בהמשך בספרו "בית ישי".

ספריו

בית ישי - דרשות על התורה, ירושלים, ה'תשס"ד. מהדורה חדשה ה'תשע"ז
בית ישי - חידושים וביאורי סוגיות, ירושלים, ה'תשס"ה
פירוש "אהלי שם" על כתבי הגר"א בענייני סדר המזלות ותורת הקבלה, בתוך הספר "ליקוטי הגר"א"

כמו כן ההדיר את הספרים הבאים:

ספר "אור השם" של רבי חסדאי קרשקש
"ביאור הגר"א לסיפרא דצניעותא" (מהדורה שונה מהדפוס הרגיל)
"ביאור הגר"א על תורת כהנים"

וערך את הבאים:

"קובץ ביאורים" ו"קובץ שמועות" (בתוך: קובץ שיעורים חלק ב') משיעורי הרב אלחנן וסרמן (תחת הכינוי ישי"ש)
"מתת מלך" מהרב יחיאל מתתיהו דייוויס
"נחלת יצחק" מהרב יצחק (זיידל) סמיאטיצקי
"נתיבות המוסר" מהרב אברהם שמואל פינקל, לבקשת רבו הרב אליעזר יהודה פינקל

החל משנת ה'תשע"ח מוציאים תלמידיו מדי שנה את הקובץ "אהל לאה" ובו דברי תורתו, לרגל יום הזיכרון לפטירת אשתו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שלמה פישר בוויקישיתוף

משיעורי הרב שלמה פישר, לצפייה באתר בינינו
הספדים על הרב שלמה פישר זצ"ל, לצפייה באתר בינינו
שלמה יהונתן יהודה בן אהרן פישר (1932-2021), דף שער בספרייה הלאומית
אודות הרב פישר(הקישור אינו פעיל) באתר ישיבת איתרי
הספר אור ה' לרבי חסדאי קרשקש, מהדורת הרב שלמה פישר
שיעורי הרב שלמה פישר שהועברו בישיבת בית אל, באתר ישיבה
שיעורי הרב שלמה פישר באתר "קול הלשון"
מנחם פינס, הגאון המקורי, באתר עיתון משפחה, ‏כ"ד כסלו התשפ"ב, אוקטובר 2021
דביר עמר, חנה קהת סופדת לאבא הרב שלמה פישר: "גיבה, תמך ועזר כמה שיכול עד סוף הדרך שלו", באתר ערוץ 7, 29 בנובמבר 2021
לדרכו של ר' שלמה פישר - בפורום אוצר החכמה
ישראל שפירא, ‏המנהג שהרב פישר סבר שהוא 'רע ומטופש', באתר כיכר השבת, 19 באפריל 2022
רן שריד, ותרב חכמת שלמה, באתר קרוב אליך.
קובצי אהל לאה לקריאה והורדה.
שיעורים בספר דרשות בית ישי ביוטיוב (מפי בנו הרב אברהם ישעיהו פישר)
מאמרים של הרב שלמה פישר, באתר ספריית אסיף
פרופ' דוד הנשקה, "שיעור ודברים לזכרו של מו"ר הגאון המופלא רבי שלמה פישר", המעיָן, תמוז תשפ"ב, עמ' 102–115

הערות שוליים

^ הזוכים בפרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית עד כה, באתר עיריית תל אביב-יפו
^ זוכי פרס ירושלים לספרות תורנית לשנת התשס"א, באתר עיריית ירושלים
^ הסיפור מופיע אצל שלמה זלמן זוננפלד, האיש על החומה, כרך ג', עמ' 315–316; וראה דיון וגרסאות סותרות בספרו של הלל כהן, תרפ"ט – שנת האפס בסכסוך היהודי–ערבי, ירושלים: הוצאת כתר, 2013.^{[דרושה הבהרה]}
^ בית ישי – דרשות, עמ' 8.
^ דביר עמר, חנה קהת סופדת לאביה הרב שלמה פישר: "גיבה, תמך ועזר עד כמה שיכל עד סוף הדרך שלו", באתר ערוץ 7, ‏1 בדצמבר 2021
^ משה ויסברג, אבל בעולם הישיבות: הגאון רבי שלמה פישר זצ"ל, ראש ישיבת איתרי, באתר בחדרי חרדים, 18 בנובמבר 2021
^ מכתבו בנושא
^ עין הדעת ח"ב סי' ל'.

[1] הזוכים בפרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית עד כה, באתר עיריית תל אביב-יפו

[2] זוכי פרס ירושלים לספרות תורנית לשנת התשס"א, באתר עיריית ירושלים

[3] הסיפור מופיע אצל שלמה זלמן זוננפלד, האיש על החומה, כרך ג', עמ' 315–316; וראה דיון וגרסאות סותרות בספרו של הלל כהן, תרפ"ט – שנת האפס בסכסוך היהודי–ערבי, ירושלים: הוצאת כתר, 2013.^{[דרושה הבהרה]}

[4] בית ישי – דרשות, עמ' 8.

[5] דביר עמר, חנה קהת סופדת לאביה הרב שלמה פישר: "גיבה, תמך ועזר עד כמה שיכל עד סוף הדרך שלו", באתר ערוץ 7, ‏1 בדצמבר 2021

[6] משה ויסברג, אבל בעולם הישיבות: הגאון רבי שלמה פישר זצ"ל, ראש ישיבת איתרי, באתר בחדרי חרדים, 18 בנובמבר 2021

[7] מכתבו בנושא

[8] עין הדעת ח"ב סי' ל'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]