הנס קראסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנס קראסה (לפני 1935)

הנס קראסהצ'כית: Hans Krása30 בנובמבר 1899 - 17 באוקטובר 1944) היה מלחין צ'כי שנרצח באושוויץ-בירקנאו. הוא היה ממארגני חיי התרבות במחנה טרזין.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנס קראסה נולד בפראג לאב צ'כי שהיה עורך דין ולאם יהודיה-גרמניה. הוא למד לנגן הן בפסנתר והן בכינור בילדותו ובהמשך למד הלחנה באקדמיה למוזיקה בפראג. אחרי סיום לימודיו, התקבל לעבודה כסגן-מנצח בתיאטרון הגרמני החדש, שם התוודע אל המלחין והמנצח אלכסנדר זמלינסקי, שהשפיע רבות על הקריירה של קראסה.[1]

בשנת 1927 נסע בעקבות זמלינסקי לברלין, שם התוודע אל המלחין הצרפתי אלבר רוסל. קראסה, שמקורות ההשפעה העיקריים שלו היו מאהלר, שנברג וזמלינסקי, חש קרבה גם למוזיקה צרפתית, בייחוד לחבורת המלחינים שנודעה כקבוצת השישה, ונסע פעמים רבות לצרפת ללמוד אצל רוסל בתקופה שבה חי בברלין. הגעגועים הביתה השיבו את קראסה לבסוף לפראג, שם חזר למשרתו הקודמת כסגן-מנצח בתיאטרון הגרמני החדש. יציאתו הראשונה לעולם כמלחין הייתה ביצירה ב"ארבעה שירים תזמורתיים" אופוס 1, שהתבססה על "שירי גרדום" (Galgenlieder) של כריסטיאן מורגנשטרן. היצירה בוצעה לראשונה בניצוחו של זמלינסקי בפראג, במאי 1921, וזכתה לשבחים רבים.[2] אחריה נכתבו רביעיית מיתרים, קובץ של חמישה שירים לקול ופסנתר וה"סימפוניה לתזמורת קטנה", שבוצעה בפסטיבל ציריך, פריז ובוסטון. הישגו המשמעותי ביותר, מכל מקום, הייתה האופרה "אירוסין בחלום" (Verlobung im Traum) על פי הרומן "חלום הדוֹד" מאת דוסטויבסקי. יצירה זו בוצעה לראשונה בתיאטרון הגרמני החדש בפראג בשנת 1933, בניצוחו של גאורג סל וזכתה בפרס מדינת צ'כוסלובקיה.

בשנת 1927 נלווה אל זמלינסקי בנסיעתו לקרולאופר בברלין. הוא קיבל הצעות ניצוח מברלין, פריז ושיקגו, אך התקשה להיענות למשרה בארץ נוכריה וחזר לפראג לפני תום השנה.[3]

אופרת ילדים בשם ברונדיבר, המבוססת על מחזה מאת אריסטופנס, הייתה היצירה האחרונה שקראסה השלים לפני שנאסר על ידי הנאצים ב-10 באוגוסט 1942. קראסה נשלח לגטו טרזין, שם עיבד את "ברונדיבר" להתאימה למבצעים שעמדו לרשותו. האופרה בוצעה 56 פעמים במחנה ומונצחת גם בסרט התעמולה הידוע לשימצה שהנאצים הפיקו בשביל הצלב האדום בשנת 1944. בתקופת מאסרו בגטו, היה קראסה בשיא יצירתו. הוא הרבה לחבר מוזיקה קאמרית, אך מחמת הנסיבות, חלק מן היצירות לא שרדו.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראסה נלקח למחנה ההשמדה אושוויץ יחד עם עמיתיו המלחינים, ויקטור אולמן, פאבל האס וגדעון קליין. הוא נרצח ב-17 באוקטובר 1944; עוד לא מלאו לו אז 45 שנים.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שלושה שירים" של קראסה לפואמות של ארתור רימבו, Čtyřverší, Vzrušení and Přátelé, בביצועי כריסטיאן גרהאהר, מופיעים על התקליטור "טרזין - טרזיינשטאדט" ביוזמת אן סופי פון אוטר, דויטשה גרמופון, 2007[5]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Karas, Joža. Music in Terezin: 1941-1945. New York: Beaufort Books, 1985. ISBN 0-8253-0287-0.
  • Schultz, Ingo & Bek. Josef. Hans Krasa, Grove Dictionary of Music and Musicians Online. 12 April 2002

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנס קראסה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אינגו שולץ, "הנס קראסה" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ שולץ, גרוב
  3. ^ שולץ, גרוב
  4. ^ הוצאת יוניברסל, בוזי והוקס, בוטה ובוק (הוצאות מוזיקה)
  5. ^ http://www.cduniverse.com/search/xx/music/pid/7483636/a/Terezin+-+Theresienstadt.htm ‏ 2010, מו"ל - cduniverse.com
  6. ^ "Hear No Evil". New York Magazine (June 9, 1997) pp. 82-83
  7. ^ "Krása - Verlobung im Traum, Symphonie