הנרי, המלך הצעיר

הנרי המלך הצעיר
Henry The Young

לידה	28 בפברואר 1155 Bermondsey Abbey, הממלכה המאוחדת
פטירה	11 ביוני 1183 (בגיל 28) בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה, צרפת
מקום קבורה	קתדרלת רואן
שם מלא	הנרי לבית פלנטג'נט
מדינה	אנגליה
כינוי	הנרי המלך הצעיר
תארים	הוד מעלתו מלך הממלכה המאוחדת
בת זוג	מרגרט מצרפת
ילדים	וויליאם האנגלי שמת בינקות
פרסים והוקרה	Knight Bachelor
שושלת בית פלנטג'נט
אב	הנרי השני, מלך אנגליה
אם	אלינור, דוכסית אקוויטניה
מלך אנגליה (דה יורה) 1170–1183 (כ־13 שנים) מונרך בתקופה הנרי השני, מלך אנגליה

הנרי, המלך הצעיר (באנגלית: Henry the Young King; ‏28 בפברואר 1155 – 11 ביוני 1183) היה בנו השני מבין חמשת בניו של הנרי השני, מלך אנגליה ואלינור, דוכסית אקוויטניה. הוא נשא תארים רשמיים של מלך אנגליה, דוכס נורמנדי, רוזן אנז'ו ומיין.

נעורים

מעט ידוע על שנותיו המוקדמות של הנרי הצעיר. מצד אמו, מנישואיה הראשונים ללואי השביעי, מלך צרפת, היו לו שתי אחיות למחצה – מארי מצרפת, רוזנת שמפאן, ואליקס מצרפת, רוזנת בלואה. אחיו הבכור, ויליאם התשיעי, רוזן פואטייה, נפטר ב־1156, ואחיו הצעירים היו מטילדה, דוכסית סקסוניה, ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה ("ריצ'רד לב הארי"), ג'פרי השני, דוכס בריטני, אלינור, מלכת קסטיליה, ג'ואן, מלכת סיציליה וג'ון, מלך אנגליה.

ביוני 1170, בהיותו בן חמש־עשרה, הוכתר הנרי למלך בעוד אביו עודנו בחיים. פואמה לטינית שנכתבה לכבוד ההכתרה מתארת את הנסיך הצעיר כנער כריזמטי, נאה ובעל חזות מרשימה – גבוה, רחב כתפיים, בהיר עור ומנומש, עיניו כחולות ושערו אדמדם, תכונה שאפיינה רבים מבני משפחתו.

כדי להבדילו מאביו נקרא "המלך הצעיר", אף שלא נכלל ברצף המספרי של מלכי אנגליה. על אף שנחשב ליורש ברור לכתר, קיימת מחלוקת באשר למועד קבלת תואר האבירות שלו: לפי אחד ממכתביו של תומאס בקט, הוכתר הנרי לאביר בידי אביו לפני ההכתרה; ואילו לפי הביוגרפיה של ויליאם מרשל , הוכתר הנרי בידי מרשל עצמו במהלך המרד בשנת 1173.

מעמדו הציבורי

הנרי המלך הצעיר בבגרותו

הנרי הצעיר לא גילה עניין רב בענייני שלטון, בניגוד לאביו ולאחיו. ההיסטוריון ו.ל. וורן כתב בשנת 1973: ”"הנרי הצעיר היה היחיד מבני משפחתו שהיה פופולרי בימיו. ייתכן שהסיבה לכך היא שהיה גם היחיד שלא הפגין תבונה פוליטית, כישורים צבאיים או אפילו אינטליגנציה רגילה... הוא היה אדם אדיב ונעים הליכות, נדיב וליברלי, אך גם רדוד, יהיר, חסר זהירות, נאיבי וחסר אחריות."”

אהדת הציבור כלפיו נבעה בעיקר ממעורבותו בטורנירי האבירים, שהיו פופולריים באותה תקופה. ויליאם מרשל, ששימש לו כמנטור וראש פמלייתו משנת 1170 ועד 1182, מתאר אותו ביצירותיו כאוהב תחרויות וספורט. הוא נהג לנדוד בין טורנירים בצפון ובמרכז צרפת, יחד עם בני דודיו פיליפ, רוזן פלנדריה ובולדווין החמישי, רוזן היינוט, פלנדריה ונמור.

הנרי היה פטרון נלהב של הענף, ונאמר כי הוציא סכומים עצומים על אחזקת פמלייתו – כ־500 אבירים. בטורניר שנערך ב־Lagny-sur-Marne בנובמבר 1179, לדוגמה, נטען כי הוציא מעל 200 לירות שטרלינג ביום אחד.

החסויות הללו הפכו אותו לידוען ברחבי מערב אירופה. הטרובדור ברטראן דה בורן תיאר אותו כך: ”"הנרי – המלך הטוב ביותר שאי פעם נשא מגן, הנועז ביותר בכל הטורנירים. מאז ימי רולאן ועד היום, לא נראה אביר כה מיומן ולוחם כה אמיץ שתהילתו התפשטה למרחקים, מנהר הנילוס ועד למערב."”

לאחר מותו נחשב הנרי הצעיר בעיני בני דורו כסמל לעידן אבירות שחלף. הכומר שלו לשעבר, טיבורי מג'רבז, כתב כי "מותו סימן את קץ כל מה שהיה אבירי".

קריירה פוליטית ונישואין

ב־2 בנובמבר 1160, בהיותו בן חמש, התארס הנרי עם מרגרט מצרפת, בתו של לואי השביעי, מלך צרפת ואשתו השנייה קונסטנס מקסטיליה. הנישואים נועדו לסיים את הסכסוך בין רוזני אנז'ו למלכי צרפת על השליטה באזור וקסין (Vexin). בהתאם להסדר, התחייבו בני הזוג למסור את טירות וקסין לידי הנרי. הנישואים נערכו רשמית ב־27 באוגוסט 1172 בקתדרלת וינצ'סטר, על ידי רוטרו, הארכיבישוף של רואן.

הנרי הצעיר מרד באביו בשנת 1173, ככל הנראה בשל תסכולו מכך שלא הוענקה לו סמכות שלטונית ממשית ותאוות בצע. המרד, שזכה לתמיכת אצילים ואנגלו־נורמנים רבים, כמעט והביא לנפילתו של המלך הנרי השני, אך זה ניצל בזכות נאמנותם של חלק מאנשיו וניצחונו על מלך סקוטלנד.

בשנת 1182 הידרדרו יחסיו של הנרי עם ויליאם מרשל בעקבות שמועה על רומן בין מרשל לבין המלכה מרגרט. בתחילת 1183 נשלחה מרגרט לחצר המלך הצרפתי, לכאורה כדי לשמור עליה בזמן העימות עם ריצ'רד לב הארי, אחיו של הנרי.

בנם היחיד, ויליאם, נולד בטרם עת ב־19 ביוני 1177 ומת שלושה ימים לאחר מכן.

מותו

קברו ודמותו של הנרי הצעיר בקתדרלת רואן

הנרי מת בקיץ 1183 במהלך מערכה בלימוזן נגד אביו ואחיו. לאחר שבזז מנזרים כדי לממן את שכירי החרב שלו, חלה בדיזנטריה ונחלש במהירות. ב־7 ביוני התוודה וקיבל את הטקסים האחרונים. מתוך חרטה על מלחמתו באביו, ביקש להשתטח עירום לפני הצלב כסימן תשובה. בצוואתו הורה כי גלימתו תישלח לכנסיית הקבר בירושלים באמצעות ויליאם מרשל. הנרי ביקש להתפייס עם אביו על ערש דווי, אך סורב.

לאחר מותו ביקשה אמו לקדם את הכרזתו כקדוש, ותומאס מארלי, סגן הבישוף של ויילס, כתב דרשה שבה תיאר נסים שנעשו לכאורה בזכותו. הנרי נקבר בקתדרלת רואן על פי הוראות מפורטות שהשאיר, לצד אחיו ריצ'רד לב הארי והארכיבישוף של רואן, שהשיא את נישואיו.

בספרות ובקולנוע

• הנרי הצעיר מופיע בספר ההיסטוריה "רומן דה רו" מאת המשורר רוברט וייס.
• גולל על ידי ריגס או'הרה בסרט "בקט" 1964.
• בגילומו של אלן קוקס (כנער צעיר), דומיניק סאבאג' (כנער), וקווין מקנלי (כמבוגר) בסדרת ה־BBC "הכתר של השטן" (1978).
• מופיע כדמות מרכזית ברומנים של שרון פנמן קיי: "זמן וסיכוי" ו"רביצת השטן".
• מופיע גם ברומן "האביר הגדול" מאת אליזבת צ'דוויק.

לקריאה נוספת

• ספרו של וינסטון צ'רצ'יל, היסטוריה של העמים דוברי האנגלית בתרגום אהרן אמיר, הוצאת עם הספר 1965, תשכ"ה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הנרי, המלך הצעיר בוויקישיתוף

• biography/Henry-II-duke-of-Brunswick-Wolfenbuttel הנרי, המלך הצעיר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• ביוגרפיה מפורטת, עובדות וציטוטים מתוך אתר שמוקדש למלך האנגלי הנשכח (באנגלית)