היסטוריה של העמים דוברי האנגלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היסטוריה של העמים דוברי האנגלית
A History of the English Speaking Peoples
כרכי הספר במהדורה העברית, בהוצאת "עם הספר"
כרכי הספר במהדורה העברית, בהוצאת "עם הספר"
מידע כללי
מאת וינסטון צ'רצ'יל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1956 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בעברית
הוצאה עם הספר
תאריך 1958-1959
תרגום אהרן אמיר
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001953191, 001952920, 002215366, 003429940
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה של העמים דוברי האנגליתאנגלית: A History of the English Speaking Peoples), הוא ספר של וינסטון צ'רצ'יל אשר סוקר את ההיסטוריה של בריטניה והאומות האחרות הדוברות את השפה האנגלית, מן התקופה הפרהיסטורית, ועד לסוף המאה ה-19. הספר פורסם בין השנים 1956 ל-1958. מהדורה עברית, בתרגומו של אהרן אמיר, יצאה בהוצאת "עם הספר" בין 1958 ל-1959.

צ'רצ'יל כהיסטוריון, ומקום הספר במכלול יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'רצ'יל היה סופר פורה כל ימי חייו, ובמיוחד בתקופות בהן לא שימש בכהונה ציבורית. על אף מוצאו האציל, לא היה משופע בכסף, ונדרש לכתוב על מנת לממן את אורח חייו הפזרני. "היסטוריה של העמים דוברי האנגלית" נכתב ב"תקופת המדבר", בשנות ה-30, כאשר צ'רצ'יל היה נתון במשבר אישי ופוליטי. כאשר מונה צ'רצ'יל ללורד הראשון של הימייה, ב-3 בספטמבר 1939, כבר היה עיקרו של הספר כתוב, והיה צורך בהשלמות ובהגהות. במהלך כהונתו של צ'רצ'יל בקבינט, ולאחר מכן כראש ממשלת בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה, זנח צ'רצ'יל את העיסוק בספר. לאחר תום המלחמה עסק בכתיבת זכרונותיו מן המלחמה, ולאחר מכן שב ונבחר לראש ממשלת בריטניה. בשנת 1955, לאחר שתמה תקופת כהונתו השנייה בראשות הממשלה, שב לכתיבת הספר.

על אף סגנון כתיבתו הנאה, לא היה צ'רצ'יל היסטוריון מקצועי. בנעוריו היה קורא נלהב, אך הגביל עצמו לטווח מסוים של עניינים וסופרים. ההשפעות העיקריות על חשיבתו ההיסטורית היו "ההיסטוריה של מלחמת האזרחים" מאת הרוזן מקלרנדון, "נפילתה ושקיעתה של האימפריה הרומית" מאת אדוארד גיבון ו"היסטוריה של אנגליה" מאת תומאס בבינגטון מקאולי. הוא הראה עניין מועט בהתפתחויות כלכליות או חברתיות, וראה את ההיסטוריה כרצף של אירועים פוליטיים וצבאיים, המונעים בכוחה של האישיות הגדולה, יותר מאשר כוחות הכלכלה או הקידמה החברתית.

צ'רצ'יל היה אחד מאחרוני ההיסטוריונים של "ההיסטוריה הוויגית", האמונה כי המפלגה הוויגית בבריטניה של המאה ה-18 והמאה ה-19 זכתה לגדולה ייחודית ולייעוד קיסרי, ושכל ההיסטוריה הבריטית צריכה להיראות כחותרת אל ייעוד זה. אמונה זו השפיעה על הקריירה הפוליטית שלו, כמו על כתיבתו ההיסטורית. כבר בנעוריו של צ'רצ'יל נראתה גישה זו כאנכרוניסטית, אך הוא מעולם לא סטה ממנה, ולא גילה עניין בצורות אחרות של היסטוריוגרפיה של בריטניה. גם ההיסטוריונים המקצועיים שבהם הסתייע בכתיבת ספריו, לא הצליחו להניא אותו מגישה זו.

כתביו של צ'רצ'יל מחולקים לשלוש קטגוריות. צ'רצ'יל עסק רבות בהיסטוריה של משפחתו, ובמיוחד בהיסטוריה של הדוכס ממרלבורו, אבי אבותיו הדגול, בן המאה ה-18. כן כתב כתבים אוטוביוגרפיים, שעסקו באופן צבעוני ומרתק בהרפתקאותיו המוקדמות כחייל וכעיתונאי בהודו, סודאן ודרום אפריקה בעת המלחמות האימפריאליות שנוהלו שם בסוף המאה ה-19. תהילתו של צ'רצ'יל כסופר, אשר הביאה לו את פרס נובל לספרות, נבעה מן הסוג השלישי של הספרים שכתב – כרכים עבי כרס של היסטוריה תיאורית. צ'רצ'יל כתב על מלחמת העולם הראשונה ועל מלחמת העולם השנייה. גם ספרו "היסטוריה של העמים דוברי האנגלית" שייך לסוג זה של כתיבתו.

בניגוד לשני ספרי ההיסטוריה האחרים, המתארים מאורעות בהם היה לצ'רצ'יל חלק חשוב, ולעיתים מכריע, והמהווים אף מעין אוטוביוגרפיה, ב"היסטוריה של העמים דוברי האנגלית" לא סקר צ'רצ'יל כמעט מאורעות בהם השתתף, פרט לפיסקה אחת בה מתוארת הסתערות הפרשים באומדורמן, בה ציין ברמיזה - "כפי שתיאר את הדבר בזמנו הוסאר צעיר שהשתתף בקרב, היה זה 'הניצחון המפואר ביותר שזכו לו אי פעם כלי הנשק של המדע על הברברים'". תיאור מלחמתו של הוריישו קיצ'נר בסודאן, וכן תיאור כללי של מלחמת הבורים שאף בה השתתף צ'רצ'יל, אם כי הדבר אינו מוזכר, אורכם עמודים ספורים מתוך אלפי העמודים של היצירה השלמה.

הספר הכתוב בלשון שוטפת ובהירה, תוך הפגנת ידע אנציקלופדי, מבליט את יכולתו הספרותית של צ'רצ'יל. הדמויות המתוארות בספר, מלכים ורוזנים, שרים והגמונים, נצבעות בצבעים ברורים וחדים, וצ'רצ'יל אינו נמנע מלשפוט אותן לשבט או לחסד. הוא מתאר אירוע מורכב ומסובך כמלחמות השושלתיות הידועות כמלחמות השושנים באופן בהיר ושווה לכל נפש. איבתו לדמויות היסטוריות כאוליבר קרומוול המוצג כפושע מלחמה ורוצח, משתווה רק לחיבתו לדמויות כמרלבורו, המוצג כאדם טהור נפש ואציל. צ'רצ'יל מתגלה כפטריוט בריטי בעל אהבה סוחפת לארצו ולהיסטוריה שלה, וגם כמאמין בברית הטראנס-אטלנטית בין בריטניה וארצות הברית, אשר הביאה להתמקדותו של הספר בהיסטוריה של שני עמים אלו (על חשבון צמצום משמעותי בכל הנוגע לקנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ודרום אפריקה שההיסטוריה שלהם מתוארת באופן פחות מפורט).

הספר מסתיים במילים:

נגולה כאן פרשת קורות ארוכה של העמים דוברי האנגלית. עתה עתידים הם להיעשות בעלי ברית במלחמות נוראות אך עטורות ניצחון. ואין זה הסוף. מצטייר לפנינו עוד שלב, אשר בו שוב תועמד הברית במבחן ועיקר מעלתה אולי יהיה בכך שתציל את השלום ואת החירות. העתיד מי ידענו, אך העבר מן הדין שינסוך בנו תקווה. גם אל לנו לבקש להגדיר עתה במדויק מה יהיו תנאי האיחוד כאשר יבוא.

צ'רצ'יל הפוליטיקאי, אשר טבע את המונח מסך הברזל, נגלה בפסקה זו, וגובר על צ'רצ'יל ההיסטוריון. העדפותיו הפוליטיות וההיסטוריות של צ'רצ'יל, המתנגד לצורות הדיכוי של הפשיזם, הנאציזם והקומוניזם, מחלחלות אף הן אל הספר, גם כאשר הוא עוסק באירועים קדומים. כך, למשל, כותב צ'רצ'יל על הריב שבין הנרי השני ובקט, אשר התרחש במאה ה-12 את המילים הבאות, שיש לזכור כי זמן כתיבתן הוא 1939:

בסכסוכים ובמהפכות בכמה מדינות גדולות בעת החדשה נשלחו בישופים וארכיבישופים בהמוניהם למחנות ריכוז, או הומתו ביריית אקדח במפרקתם בפרוזדור מוסק, מואר באור יקרות של בית כלא. מה זכות יש לנו להתהלל בתרבות העולה על זו של ימי הנרי ב'? שקועים אנחנו בברבריות שעמוקה היא שבעתיים משום שהיא נסבלת מתוך תרדמה מוסרית עמוקה, ומצופה ציפוי דק של תשמישים מדעיים.

ביקורת על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מציג את ההיסטוריה כשורה של קרבות, נאומים, מלכים ופוליטיקאים, שבהם ממלאת בריטניה תפקיד מרכזי. אירועים חשובים כמהפכה התעשייתית כמעט אינם מוזכרים.

כשליש מן הכרך הרביעי מוקדש לתיאור ארוך ומפורט של קרבות מלחמת האזרחים האמריקנית בעוד שההתפתחויות הכלכליות, החברתיות והטכנולוגיות בתקופה זו (פרט להתפתחויות בתחום הטכנולוגיה הצבאית) כמעט ואינן מוזכרות. יריבו הפוליטי של צ'רצ'יל, קלמנט אטלי, הציע כי הספר ייקרא "דברים בהיסטוריה המעניינים אותי".[1]

כרכי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מחולק לארבעה כרכים:

המהדורה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר יצא בתרגום עברי סמוך לפרסומו באנגלית, בהוצאת "עם הספר", בין השנים 1958 ו-1959. המתרגם אהרן אמיר תרגם גם את זכרונותיו של צ'רצ'יל ממלחמת העולם השנייה. תרגומו של אמיר יכול להראות כיום מליצי ומיושן, אך הוא תואם את כתיבתו המליצית כשלעצמה של צ'רצ'יל, ואת האופן הרחב והשופע שבו מוצגת ההיסטוריה הצ'רצ'יליאנית.

סדרת הטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-70 הפיק ה-BBC סדרה בת עשרים ושישה פרקים בני חמישים דקות המבוססת על הספר, ונקראה "העמים של צ'רצ'יל" ("Churchill's People"). לאחר השלמת הסדרה הסתבר כי מדובר במוצר בעייתי שאיכותו נמוכה[דרוש מקור]. עם זאת, מכיוון שה-BBC השקיע ממון רב ויוקרה רבה בפרסום הסדרה, לא הייתה ברירה אלא להקרינה. הסדרה זכתה לביקורות איומות ולאחוזי צפייה ירודים.[דרוש מקור] בעקבות אירוע זה נמנע בדרך כלל ה-BBC מליצור סדרות הארוכות משלושה עשר פרקים, על מנת שלא ליצור מבוכה מתמשכת[דרוש מקור].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ David Smith, ‏Churchill sequel provides epic task for author, Guardian, 27 בפברואר 2005