הסכם רפאלו (1920)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שטח איטליה בשנת 1870
שטח איטליה בשנת 1919, שאושר בהסכם רפאלו

הסכם רפאלו (איטלקית Trattato di Rapallo) היה הסכם בין איטליה לממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, שנועד לפתור את בעיית השליטה בכמה טריטוריות שנמצאות כיום בשטחי קרואטיה וסלובניה. ההסכם נחתם ב-12 בנובמבר 1920, ברפאלו, שנמצאת ליד ג'נובה שבאיטליה. המתח שבין הממלכה ה"יוגוסלבית" החדשה לאיטליה התעורר עם סיום מלחמת העולם הראשונה, כאשר האימפריה האוסטרו-הונגרית התפרקה. איטליה דרשה שטחים מאוסטרו-הונגריה, במיוחד באזור איסטריה ודאלמטיה, שהובטחו לה על פי ברית לונדון, ואילו לממלכה התלת-לאומית ה"יוגוסלבית" שקמה לאחר המלחמה היו תביעות על אותם שטחים, המיושבים בחלק גדול בסלבים.

לפי ההסכם, זאדר, סופחה לאיטליה, כאשר פיומה (רייקה) הפכה למדינת פיומה החופשית, כך הסתיימה הרפתקאתו של גבריאלה ד'אנונציו במקום, ובוטלה המדינה הבלתי מוכרת שהקים, ממלכת קרנארו האיטלקית.

ההסכם בוטל בשנת 1924, לאחר שאיטליה וממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים חתמו על הסכם רומא, שהעניק את רייקה לאיטליה ואת סושאק ליוגוסלביה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.