הסכם קארס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הסכם קארס
ארמניה
גאורגיה
אזרבייג'ן
טורקיה
קו אדום הגבול הרוסי-טורקי על פי הסכם קארס

הסכם קארסטורקית: Kars Antlaşması, ברוסית: Карсский договор, בגאורגית: ყარსის ხელშეკრულება, באזרית: Qars müqaviləsi) היה הסכם ידידות שנחתם ב-13 באוקטובר 1921 בעיר קארס בטורקיה בידי האסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של ארמניה, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אזרבייג'ן ורוסיה הבולשביקית. ההסכם החליף את הסכם מוסקבה וירש את הסכם אלכסנדרופול אשר סיים את מלחמת טורקיה-ארמניה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל בקונגרס ברלין ב-1878 ועד לחתימת הסכם ברסט-ליטובסק ב-1918 שלטה רוסיה בקווקז הקטן ובצפון-מזרחה של אסיה הקטנה. מכוחו של הסכם זה ויתרה רוסיה על קארס, ארדהאן ובתומי (כיום בגאורגיה) ואלה נמסרו לאימפריה העות'מאנית. עם תום מלחמת העולם הראשונה ב-1918 נאלצו העות'מאנים לסגת משטחים אלה והסכם סוור מ-10 באוגוסט 1918 מסר אותם לרפובליקה הדמוקרטית של ארמניה שקמה ב-1918. סכסוכי גבול בין האוכלוסייה ומיליציות טורקיות לבין צבא ארמניה הביאו להתלקחותה של מלחמת טורקיה-ארמניה בסוף שנת 1920, וזו הסתיימה לאחר כחודשיים, ב-2 בדצמבר 1920, עם חתימת הסכם אלכסנדרופול שחייב את הארמנים לוותר על כל השטחים שניתנו להם מכוח הסכם סוור. יומיים לאחר מכן, ב-4 בדצמבר 1920, כבש הצבא האדום את ירוואן ובכך באה עצמאותה של המדינה אל קיצה. ב-16 במרץ 1921 נחתם הסכם ידידות בין האסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה לבין רוסיה אשר נודע כהסכם מוסקבה (טורקית Moskova Antlaşması, רוסית Московский договор). יחסי הידידות בין הטורקים והרוסים שבמסגרתם סייעו הרוסים לטורקים בנשק ובתחמושת בעת מלחמתם של האחרונים עם היוונים, הביאו לחתימתו של הסכם קארס שביסס סדרים חדשים באזור הקווקז כולו.

עיקרי ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לפי ההסכם נמסרה אג'ריה והעיר בתומי לרוסים תוך הסכמה כי תהיה לאזור אוטונומי ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה, ואילו נפת ארטווין שמדרום לה עברה לחזקת הטורקים. עוד הובטחה לטורקים זכות מעבר חופשית פטורה ממכס בנמל בתומי.
  • ההסכם קבע את קו הגבול בין טורקיה לארמניה והעניק לטורקיה את הר אררט ואזור העיר אדיר שהיה לנפת אדיר וכן את נפות קארס וארדהאן, כולל הבירה העתיקה הארמנית אני. בתמורה נסוגו הטורקים משטחי ארמניה של ימינו אותם כבשו במהלך מלחמת טורקיה-ארמניה.
  • הסכם קארס הקים את חבל נחיצ'יבאן האוטונומי ומסרו לשליטת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אזרבייג'ן למרות שהיה כלוא בין ארמניה לאיראן ונעדר רצף טרטוריאלי עם אזרבייג'ן.

לאחר ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם השנייה דרשה ברית המועצות את ביטולו של הסכם קארס ואת השבת השטחים עליהם ויתרה במסגרתו מטורקיה. הסובייטים אף החלו מרכזים כוחות צבא לאורך הגבול עם טורקיה, אך לחץ בינלאומי, במיוחד מצד וינסטון צ'רצ'יל הביא את הסובייטים לזנוח את דרישתם. לאחר התפרקות ברית המועצות הכירו כל המדינות הנוגעות בדבר בתוקפו של הסכם קארס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסכם קארס בוויקישיתוף