הסרבן
 | |
| בימוי |
מל גיבסון  |
|---|---|
| הופק בידי |
דייוויד פרמוט ביל מכניק |
| תסריט |
אנדרו נייט |
| עריכה |
ג'ון גילברט |
| שחקנים ראשיים |
אנדרו גארפילד (דזמונד דוס) מייקל שיסבי פיראס דיראני נת'ניאל בוזוליק לוק פגלר Damien Thomlinson Ben Mingay מתיו נייבל בן או'טול ריצ'רד רוקסבורו ריצ'רד פיירוס לוק ברייסי סם וורת'ינגטון וינס ווהן רייצ'ל גריפית'ס הוגו ויבינג מיילו גיבסון ריאן קור טרסה פאלמר ג'יימס מאקי |
| מוזיקה |
ג'ון דבני, רופרט גרגסון-ויליאמס |
| צילום |
סיימון דוגן |
| מדינה |
ארצות הברית, אוסטרליה |
| חברת הפקה |
Summit Entertainment |
| חברה מפיצה |
שירותי ADS, Summit Entertainment, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
4 בנובמבר 2016 |
| משך הקרנה |
131 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט ביוגרפי, סרט רומנטי, סרט דרמה, סרט אנטי־מלחמתי |
| הכנסות באתר מוג'ו | hacksawridge |
| פרסים |
|
| האתר הרשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הסרבן (באנגלית: Hacksaw Ridge) הוא סרט מלחמה ביוגרפי משנת 2016 בבימוי של מל גיבסון. הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של החובש הפציפיסט דזמונד דוס, שמסרב לצאת למלחמה עם נשק מכל סוג שהוא. דזמונד דוס היה לבסוף לסרבן המצפוני הראשון שזכה במדליית הכבוד, שבה זכה על שירותו במהלך קרב אוקינאווה. הקרנת הבכורה העולמית של הסרט הייתה ב-4 בנובמבר 2016, והוא זכה לביקורות טובות ולהצלחה כלכלית, כשגרף 175.3 מיליון דולר ברחבי העולם.[1] במהלך העלילה, הוא מתאהב באישה ששמה דורותי, שלימים הופכת לאשתו.
הפקה והפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הסרט ביים מל גיבסון, וזהו סרטו הראשון שביים לאחר עשר שנות הפסקה מבימוי.[2] התסריטאים הם אנדרו נייט ורוברט שנקאן, ותסריטם מבוסס על סרט דוקומנטרי שנעשה על דזמונד דוס. כוכבו הראשי של הסרט הוא אנדרו גארפילד כדזמונד דוס, ולצידו משחקים סם וורת'ינגטון, לוק ברייסי, תרזה פלמר, הוגו ויבינג, בן או'טול, רייצ'ל גריפית'ס, וינס ווהן, מיילו גיבסון ראיין קור ומייקל שיסבי בתפקידי משנה.
מכון הסרטים האמריקאי בחר ב"הסרבן" לאחד מעשרת סרטי השנה שלו,[3] והוא זכה במספר פרסים ובמועמדויות לפרסים חשובים. הסרט היה מועמד לשישה פרסים בטקס פרסי אוסקר ה-89, בהם פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר, פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר עבור גארפילד ופרס האוסקר לעריכת הסאונד הטובה ביותר, והוא זכה בפרס אוסקר לעריכת הסאונד הטוב ביותר ובפרס אוסקר לעריכה הטובה ביותר.[4] הסרט זכה גם לשלוש מועמדויות בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-74[5], ול-12 מועמדויות בטקס פרסי האקדמיה האוסטרלית לקולנוע ולטלוויזיה.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1925 לינצ'בורג, וירג'יניה, דזמונד דוס הצעיר כמעט הורג את אחיו במהלך קטטה. אותו אירוע וחינוכו האדוונטיסטי ביום השביעי מחזקים את אמונתו של דזמונד בציווי "לא תרצח". 15 שנים מאוחר יותר, דוס לוקח גבר פצוע לבית החולים ופוגש אחות, דורותי שוטה. הם מקיימים רומן, ודוס מספר לדורותי על התעניינותו בעבודה רפואית.
לאחר שהמתקפה היפנית על פרל הארבור מביאה את ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, דוס מתגייס לצבא ארצות הברית כדי לשרת כחובש קרבי. אביו, טום, יוצא מלחמת העולם הראשונה, מוטרד מאוד מההחלטה. דזמונד ודורותי מתארסים.
דוס מתחיל הכשרה בסיסית בפיקודו של סמל האוול. הוא מצטיין פיזית אך הופך למושא לעג בקרב חבריו החיילים, על סירובו להחזיק ברובה ולהתאמן בשבתות. האוול וקפטן גלובר מנסים לשחרר את דוס מסיבות פסיכיאטריות, אך לא מצליחים, מכיוון שהאמונות הדתיות של דוס אינן מהוות מחלת נפש. לאחר מכן הם מייסרים את דוס בכך שהם מעבירים אותו לעבודה מפרכת, בכוונה לגרש את דוס. למרות שהוכה לילה אחד על ידי חבריו החיילים, הוא מסרב לזהות את תוקפיו.
היחידה של דוס מסיימת הכשרה בסיסית ומשתחררת לחופשה שבמהלכה דוס מתכוון להתחתן עם דורותי, אך סירובו לשאת נשק מוביל למעצר בגין סירוב פקודה. קפטן גלובר ודורותי מבקרים את דוס בכלא ומנסים לשכנע אותו להודות באשמה כדי שיוכל להשתחרר ללא אישום, אך דוס מסרב להתפשר על אמונותיו. בבית המשפט הצבאי שלו, דוס מודה בחפותו, אך בטרם נידון, אביו מתפרץ לבית הדין עם מכתב ממפקדו לשעבר (כיום בריגדיר גנרל) הקובע כי הפציפיזם של בנו מוגן על ידי החוקה האמריקאית. האישומים נגד דוס בטלים, והוא ודורותי נשואים.
היחידה של דוס משובצת לדיוויזיית הרגלים ה-77 ונפרסת לאזור האוקיינוס השקט. במהלך הקרב על אוקינאווה, דוס מציל את חייו של חברו ליחידה סמיטי, וזוכה בתשואות. למחרת בבוקר, היפנים פותחים במתקפת נגד, סמיטי נהרג, והאוול וכמה מחבריו של דוס נותרים פצועים בשדה הקרב. דוס שומע את זעקות החיילים הגוססים וחוזר להציל אותם, נושא את הפצועים ואת גופתו של סמיטי אל קצה הצוק בחבל מוריד אותם לתחתית המצוק.
קפטן גלובר מתנצל על כך שפטר את אמונותיו של דוס כ"פחדנות" וקובע שהם אמורים להשתלט מחדש על הרכס בשבת אך לא יפתחו במתקפה הבאה בלעדיו. דוס מסכים, אך הקרב מתעכב עד לאחר שיסיים את תפילות השבת שלו. במארב של חיילים יפנים שמתיימרים להיכנע, דוס מצליח להציל את גלובר ואחרים על ידי הסטת רימוני האויב. דוס נפצע מפיצוץ רימון, אבל בקרב היחידה שלו ניצחה. דוס מורד מהצוק אוחז בתנ"ך שדורותי נתנה לו.
דיוק היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד ממפיקי הסרט, דייוויד פרמוט, ציין כי היוצרים של הסרט הקפידו מאוד על מנת לשמור על שלמות הסיפור ואמינותו.[6] אך היוצרים אכן שינו כמה פרטים בסרט. "לא היינו מדויקים על כמה פרטים מסביב", כך אמר ביל מכניק, מפיק ותיק בסרט, כאשר שינו את סיפור הרקע לגבי אביו של דזמונד דוס ואת הפרטים הכרונולוגיים של נישואיו לאשתו, דורותי.[7][8] בנוסף, הסרט משמיט גם את שירותו הקרבי הקודם של דזמונד דוס בקרב על גואם ואת הקרב על לייטה, ומשאיר את הרושם שפעולותיו של דזמונד דוס בקרב אוקינאווה התרחשו על פני כמה ימים בודדים.[8]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרבן, ברשת החברתית פייסבוק
הסרבן, ברשת החברתית טוויטר
הסרבן, ברשת החברתית אינסטגרם
"הסרבן", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הסרבן", באתר נטפליקס
"הסרבן", באתר AllMovie (באנגלית)
"הסרבן", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"הסרבן", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "הסרבן", באתר Metacritic (באנגלית)
"הסרבן", במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)- הסרבן, פרטי הסרט באתר Seret.co.il
- ביקורות
- אבנר שביט, בלדה לחובש: "הסרבן" של מל גיבסון הוא שיר הלל לחובש הכי הירואי ויוצא דופן בתולדות הצבא, באתר וואלה!, 03 בנובמבר 2016
- שמוליק דובדבני, "הסרבן": הגאולה הנוצרית של מל גיבסון, באתר ynet, 4 בנובמבר 2016
- נעמה רק, המטרה מקדשת, באתר מאקו, 7 בנובמבר 2016
- דני לרנר, "הסרבן": מל גיבסון מקשה עלינו לשנוא אותו, באתר nrg
- זוהר צלח, "הסרבן": קאמבק קולנועי מוצלח למל גיבסון, באתר של "רשת 13", 6 בנובמבר 2016 (במקור, מאתר "nana10")
אורי קליין, הוליווד סלחה למל גיבסון מוקדם מדי, באתר הארץ, 23 בפברואר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ איתמר זהר, איך נהפך מל גיבסון ממוקצה לחביב הקהל?, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2016
- ^ איתן לשם, עכבר העיר, 12 שנים של עבדות: מל גיבסון חוזר, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2016
- ^ Hipes, Patrick (8 בדצמבר 2016). "AFI Awards: Best Of 2016 List Includes 'Silence', 'Hacksaw Ridge' & More". Deadline.com. ארכיון מ-16 בינואר 2017. נבדק ב-8 בדצמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ איתן לשם, עכבר העיר, אוסקר 2017: "אור ירח" זכה אחרי פיאסקו, באתר הארץ, 26 בפברואר 2017
- ^ עכבר העיר, גלובוס הזהב: "מנצ'סטר ליד הים" ו"ווסטוורלד" בראש, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2016
- ^ Brooks Barnes, ‘Hacksaw Ridge,’ a Gory War Movie for Both Hawks and Doves
- ^ "Hacksaw Ridge vs the True Story of Desmond Doss, Medal of Honor". HistoryvsHollywood.com. נבדק ב-2017-05-16.
- ^ 1 2 "The True Story of Hacksaw Ridge and Desmond Doss: the Medal of Honor Winner Who Never Fired a Shot". PEOPLE.com (באנגלית אמריקאית). 2016-11-05. נבדק ב-2017-05-16.
| פרס גילדת שחקני המסך לאנסמבל הפעלולנים הטוב ביותר בסרט קולנוע | |
|---|---|
|
| פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לסרט האקשן הטוב ביותר | |
|---|---|
|
| הקודם: 2015: מקס הזועם: כביש הזעם |
פרסי האקדמיה האוסטרלית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה – הסרט הטוב ביותר 2016: הסרבן |
הבא: 2017: סארו - הדרך הביתה |