לדלג לתוכן

הפיגוע בשוק מחנה יהודה (1968)

הפיגוע בשוק מחנה יהודה
שוק מחנה יהודה
שוק מחנה יהודה
תאריך 22 בנובמבר 1968 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום שוק מחנה יהודה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°47′02″N 35°12′47″E / 31.783861111111°N 35.213138888889°E / 31.783861111111; 35.213138888889
סוג מכונית תופת
הרוגים 12 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 50
(למפת ירושלים רגילה)
 
הפיגוע בשוק מחנה יהודה
הפיגוע בשוק מחנה יהודה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפיגוע בשוק מחנה יהודה התרחש ביום שישי, 22 בנובמבר 1968. מכונית תופת שהוצבה בכניסה לשוק התפוצצה וגרמה למותם של 12 אנשים, לפציעתם של כחמישים ולנזק כבד לרכוש. היה זה אחד הפיגועים הקשים שהתרחשו בישראל לאחר מלחמת ששת הימים.

המכונית, מדגם מוריס אוקספורד, הוצבה ליד מספרה ודוכן פיס ברחוב אגריפס 48, בפינת רחוב עץ חיים (בקרבת מקומו דהיום של מרכז כלל). היא התפוצצה בשעה 9:30, בעת שהשוק המה קונים לקראת השבת. ההתפוצצות החריבה חנויות ודוכנים בסמוך אליה והציתה אש סביבה כתוצאה מפיצוץ מכל הדלק של המכונית. עשר מכוניות עלו בלהבות. מרכז ירושלים כולו הזדעזע וחלונות ראווה בו הופלו. הבניינים הסמוכים להתפוצצות ניזוקו ותשע דירות מגורים פונו עקב כך מתושביהן. במקום בו עמדה מכונית התופת נפער מכתש בקוטר של שני מטרים ובעומק של 70 סנטימטרים.

הנפגעים הועברו לטיפול בבתי החולים בעיר ובעיקר לבית החולים שערי צדק, ששכן אז בקרבת השוק, ברחוב יפו. רבים מהם הובאו לשם על ידי אזרחים שמיהרו לפנותם במכוניות פרטיות. בין הפצועים היה תלמיד בצלאל (ולימים חתן פרס ישראל לציור) פנחס כהן גן.

ההרוגים בפיגוע, ובהם שני תושבי מזרח ירושלים, כולם גברים, היו בני 18 עד 78. במספרה ובדוכן הפיס נהרגו ארבעה אנשים.

המשטרה עצרה לחקירה כ-500 איש, שרובם שוחררו במהרה. כמו כן הטילה באותו ערב עוצר על מזרח ירושלים - לראשונה מאז השבועות הראשונים שלאחר מלחמת ששת הימים, וערכה שם חיפושים מבית לבית. העוצר הוסר בבוקר יום ראשון.

ראש הממשלה לוי אשכול בא לביקור באתר הפיגוע וכך גם שר הביטחון משה דיין, שר החוץ אבא אבן, הרמטכ"ל חיים בר-לב ואלוף פיקוד המרכז רחבעם זאבי. בתגובה לפיגוע הפציץ חיל האוויר 11 מטוסים לא מאוישים בשדה התעופה בביירות. תגובה זו גררה גינוי חריף מאת האפיפיור פאולוס השישי, שבחר להתעלם מהפיגוע עצמו ולא לגנותו. תגובות גינוי לפיגוע פורסמו בישראל ומחוצה לה, לרבות גינוי של הוועד הערבי של יפו וגינוי במאמר המערכת של העיתון "אל קודס".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]