הפריצה לאלקטרז

הפריצה לאלקטרז
The Rock
בימוי	מייקל ביי
הופק בידי	ג'רי ברוקהיימר
תסריט	דייוויד ויסברג
עריכה	ריצ'רד פרנסיס-ברוס
שחקנים ראשיים	ניקולאס קייג'; שון קונרי; אד האריס
מוזיקה	הנס צימר
צילום	ג'ון שוורצמן
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	סרטי ג'רי ברוקהיימר, Hollywood Pictures
חברה מפיצה	Hollywood Pictures
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	7 ביוני 1996
משך הקרנה	136 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט פעולה, סרט באדי קאפ, סרט חבר'ה, סרט מתח, סרט כלא
מקום התרחשות	סן פרנסיסקו
תקציב	75,000,000‏$
הכנסות	335,062,621‏$
הכנסות באתר מוג'ו	rock
	דף הסרט ב־IMDb

אין לבלבל ערך זה עם הערך "הבריחה מאלקטרז".

הפריצה לאלקטרז (באנגלית: The Rock, בתרגום: "הסלע") הוא סרט פעולה אמריקני שיצא לאקרנים בשנת 1996. הסרט בוים על ידי מייקל ביי ומככבים בו שון קונרי, ניקולס קייג' ואד האריס. עלילת הסרט מתרחשת בכלא אלקטרז ובאזור מפרץ סן פרנסיסקו. הוא הופק על ידי דון סימפסון וג'רי ברוקהיימר ושוחרר על ידי חברת ההפצה Buena Vista Pictures. הסרט מוקדש לסימפסון, שמת חמישה חודשים לפני השקתו. זה היה הסרט הראשון שבו קייג' וברוקהיימר עבדו ביחד.

עלילה

קבוצה של שכירי חרב יוצאי סיירת חיל הנחתים, ובראשם פרנסיס איקס. האמל (האריס), בריגדיר גנרל בדימוס בחיל הנחתים, גונבים מאגר של טילים מחומשים בגז הקטלני VX מתוך מחסן צבאי מאובטח בכבדות. למחרת, האמל ואנשיו משתלטים על אלקטרז במהלך סיור מודרך וכולאים 81 תיירים בתאי הכלא כבני ערובה. האמל מציב אולטימטום בן 40 שעות לפנטגון: אם ממשלת ארצות הברית לא תשלם פיצויים לכל אחת מעשרות המשפחות של חיילי חיל הנחתים שהיו תחת פיקודו ונהרגו במשימות חשאיות בלתי חוקיות ושאפילו לא זכו להכרה וקבורה צבאית, הוא ישגר את הטילים הקטלניים על סן פרנסיסקו הסמוכה לאלקטרז. הפנטגון וה-FBI מפתחים תוכנית לכבוש מחדש את האי עם צוות בקומנדו הימי ומומחה נשק כימי מגויס בשם ד"ר סטנלי גודספיד (קייג'). גודספיד בהתחלה חושב שזה רק תרגיל ושהוא רק מייעץ לצוות, אך מיד הוא מבין שזה אירוע אמיתי ושהוא גויס בשל התמחותו בנשק כימי.

מתוך הבנה כי כל כניסה של הצוות בנקודה מעל פני הים תחשף במהירות על ידי אנשיו של האמל, ראש ה-FBI, וומאק (ג'ון ספנסר), פונה לאסיר ג'ון פטריק מייסון (קונרי), קפטן בשירות האווירי המיוחד לשעבר, אשר עבד כסוכן חשאי בעבור MI6. וומאק עצר אותו בעבר וכלא אותו, באופן בלתי חוקי וללא משפט, במשך עשרות שנים בתנאי מאסר מחמירים בבתי סוהר פדרליים. הסיבה שבגללה וומאק פונה למייסון, למרות סלידתו מכך, היא מכיוון שמייסון הוא אומן הימלטות מקצועי מאין כמוהו, אשר הצליח כבר פעמיים להימלט מבתי סוהר שמורים ביותר, והוא האסיר היחיד בתולדות אלקטרז אי פעם שהצליח להימלט דרך המנהרות התת-קרקעיות של אלקטרז, אשר אותן הוא מכיר יותר טוב מכל אחד אחר. וומאק מציע עסקה למייסון: מייסון יראה לצוות באמצעות מפות איך לחדור לאלקטרז, ובתמורה יקבל מייסון חנינה מלאה וישוחרר ממאסר. מייסון מסכים לעסקה וחותם על ההסכם הכתוב, אך מבקש כאות רצון טוב להתפנק לכמה שעות בסוויטה מפוארת בבית מלון ומקבל את מבוקשו. וומאק קורע את אישור שחרורו של מייסון, כאשר מייסון לא רואה זאת. מייסון, בעודו בסוויטה של בית המלון, תחת אבטחה כבדה ופיקוחו של הסוכן המיוחד ארנסט פקסטון (ויליאם פורסיית) וסוכניו, מצליח להימלט כדי להיפגש עם בתו ג'ייד (קלייר פורלני), אשר אותה לא פגש עשרות שנים מאז הייתה ילדה קטנה. גודספיד רודף אחריו, ולבסוף מאתר את מייסון כשהוא יושב עם בתו על ספסל. גודספיד, למרות הכל, מחליט לשמור על כבודו של מייסון ליד בתו שחושבת שאבא שלה שוב הסתבך עם החוק, ואומר לבתו של מייסון שאביה עובד עבור ה-FBI ושהוא בא לאסוף אותו להמשך משימותיהם. מייסון מודה לגודספיד על המעשה הזה. גודספיד משכנע את מייסון לשתף פעולה כדי לפתח תוכנית חדירה לאלקטרז. מייסון אינו מצליח להדריך את הצוות באמצעות המפות איך לחדור לאלקטרז מכיוון שאינו יכול לדעת לפי המפות. לטענתו הכל חרוט בראשו, והוא יכול להדריך את צוות הלוחמים רק אם יצטרף אליהם פיזית. וומאק מסרב בכל תוקף שמייסון יצטרף לצוות במבצע החדירה לאלקטרז, אך כאשר כל האנשים סביבו מבהירים לו שאין דרך אחרת, נותן וומאק בלית ברירה את הסכמתו שמייסון יעזוב את הכלא ויצטרף אל צוות הלוחמים על מנת לסייע להם לחדור לאלקטרז.

הצוות מצליח, בהדרכתו של מייסון, לחדור לאלקטרז דרך המנהרות התת-קרקעיות אל חדר המקלחות, כאשר שם הותקן מבעוד מועד על ידי חייליו של האמל חיישני תנועה. חייליו של האמל מגלים את החדירה ואורבים להם בחדר המקלחות של הכלא. כאשר צוות הלוחמים חודרים לאולם המקלחות דרך פתח הביוב, מפתיע אותם האמל ואנשיו עם נשקים שלופים מעליהם ומפציר בהם להיכנע, אך צוות הלוחמים מסרב להיכנע ומכוונים גם הם את נשקיהם לעבר חייליו של האמל. האמל מפציר בתוקף במפקד הצוות, אנדרסון (מייקל ביהן), להיכנע כי אינו רוצה שיהיו עוד חיילים הרוגים לשווא. הוויכוח מתלהט ומסתבך כאשר שני הצדדים לא נכנעים, ולפתע מתחילים יריות הדדיות, כאשר האמל מסתתר מהאש וצועק לאנשיו לחדול אש. היריות נמשכות, והתוצאה שכל צוות הלוחמים נהרגו, מלבד מייסון וגודספיד שנשארו למטה ולא עלו עם הצוות לחדר המקלחות. הסוכן הבכיר, פקסטון, רוצה לשלוח עוד צוות לוחמים לניסיון חדירה נוסף, אבל וומאק שולל את זה על הסף בטענה שאינו רוצה שיהיה טבח נוסף. וומאק, שמכיר את מייסון בעברו כאיש הקומנדו הבריטי וסוכנות הביון הבריטית, שיודע לבצע משימות קשות ומורכבות עד הסוף ולהצליח בהן, מסכים לתת להם להמשיך ואומר כי מייסון וגודספיד הם התקווה האחרונה. מייסון רוצה לעזוב את המקום וללכת, אך גודספיד מצליח לשכנע אותו לעזור לו לנטרל את הטילים הקטלניים. תוך שימוש בידע של מייסון על אלקטרז, הם מחסלים בשקט כמה מאנשיו של האמל ומנטרלים 12 מתוך 15 הטילים שבידי האמל, בכך שגודספיד הוציא את שבבי ההנחיה שלהם. האמל עולה על זה שנשארו שני מסתננים ומאיים ברמקול להוציא להורג בן ערובה אם הנותרים מ"הקומנדו הימי" לא יכנעו ויחזירו את שבבי ההנחיה שהוצאו מהטילים (האמל לא מודע לכך שגם מייסון וגם גודספיד אינם לוחמי הקומנדו הימי). רק מייסון נכנע ומסגיר עצמו להאמל, ומתחזה כאדם היחיד בצוות ששרד, על מנת להרוויח לגודספיד זמן נוסף לניטרול שאר הטילים. אף על פי שגודספיד מצליח לנטרל טיל נוסף, אנשיו של האמל לוכדים אותו זמן קצר לאחר מכן. לאחר שכל צוות הפלישה מת ומייסון וגודספיד נתפסו ונכלאו, הצבא מתכנן תוכנית גיבוי: תקיפה אווירית על ידי מטוסי F/A-18 שמחומשים ב"פלזמה תרמית", שזה הדבר היחיד שיוכל לנטרל את גז ה-VX, אך גם ישמיד את האי אלקטרז עם כל 81 בני הערובה ביחד עם גודספיד ומייסון.

מייסון משתמש בכישרונו הייחודי ומצליח לצאת מהתא בו הוא כלוא ומשחרר גם את גודספיד מתאו. מייסון מגלה לגודספיד מדוע הוא הוחזק שם במשך שנים כה רבות ללא משפט - על גנבת מיקרופילם שמכילים את הסודות הכמוסים ביותר של ארצות הברית במשך חמישים שנה, כולל תקרית רוזוול ורצח קנדי. בזמן שהם מחפשים את שני הטילים האחרונים, האמל משגר אחד מהם לכיוון העיר סן פרנסיסקו, אך בשניות האחרונות משנה את הקואורדינטות וגורם לטיל להתרסק בים, כך שהטיל לא יפגע באף אחד. כאשר הקפטנים פריי ודארו (גרגורי ספורלדר וטוני טוד) מתרגזים על כך, האמל מסביר שכל המבצע היה למטרות הפחדה כדי לקבל את הפיצויים עבור משפחות החיילים שנהרגו תחתיו, ולא הייתה לו שום כוונה להרוג אזרחים חפים מפשע. האמל מורה לאנשיו לצאת ביחד עם בני הערובה מאלקטרז וגם עם טילי ה-VX הנותרים כדי לכסות על נסיגתם, בעוד הוא יישאר, על מנת שרק הוא יתפס וייקח על עצמו את האחריות המלאה. בעקבות כניעתו של האמל, שלושה מאנשיו - פריי, דארו וקריספ (בוקים וודביין) - מבינים שכסף לא יגיע, והם לא יקבלו את חלקם כמו שהובטח להם, הם יורים בהאמל ובסגנו, מייג'ור טום בקסטר (דייוויד מורס), ומתכננים לירות את הטיל האחרון על סן פרנסיסקו. עם נשימתו האחרונה, אומר האמל לגודספיד את מיקום הטיל האחרון. גודספיד מגיע למחסן קטן שבו נמצא הטיל ומוציא מתוכו את הגז הרעיל. בעודו מחזיק את המכלול של הגז הקטלני מופיע מולו דארו ומנסה להרוג אותו באמצעות נשקו. כשגודספיד מזהיר אותו שאם הוא יפגע בו שניהם ימותו תוך שניות כתוצאה מהגז שיתפזר לחלל האוויר, דארו מחליט להניח את הנשק ולהרוג את גודספיד בסכין. בעוד דארו עומד מול הטיל, גודספיד לוחץ על כפתור השיגור והטיל מעיף את דארו מחוץ לכלא ומשפד אותו על עמוד ברזל. גודספיד לוקח כדור גז שהשתחרר מראש הנפץ, אך הוא מותקף על ידי פריי שמתחיל לחנוק את גודספיד למוות. כדי להגן על עצמו, גודספיד דוחף את כדור הגז לתוך הפה של פריי ומפוצץ אותו, דבר שחושף את שניהם לגז הקטלני. גודספיד מזריק לעצמו בלב אטרופין בזמן שפריי מתעוות ומתפורר למוות מנוזל ה-VX. בשארית כוחותיו מאותת גודספיד עם זיקוקים ירוקים למטוסי התקיפה כי האיום חלף ושאין צורך להפציץ את האי, אך שנייה לפני כן כבר שחרר אחד המטוסים את הפצצה, שמעיפה את גודספיד לתוך הים. הפצצה פוגעת בקצהו של האי ולא פוגעת באף אדם.

כשגודספיד מחוסר הכרה בתוך מי הים, מייסון מופיע שוב כדי להציל אותו ולמשות אותו אל החוף. כשגודספיד מתאושש, הוא מגלה למייסון שעליו לברוח לפני שה-FBI מגיעים, מכיוון שוומאק קרע את אישור שחרורו מהכלא. גודספיד מוסיף ואומר למייסון שיגש לחדר בבית מלון מסוים, ויש שם בגדים, תנ"ך ו-200 דולר. מייסון מודה לגודספיד, ונותן לו פתק שמכיל את מיקום המחבוא של המיקרופילם הסודיים שגנב - כנסייה בפורט וולטון קנזס. לאחר מכן, כאשר הסוכן פקסטון מגיע לאי הוא שואל את גודספיד היכן מייסון, גודספיד אומר לו שמייסון התפוצץ בים ו"התאדה". מתגובתו של פקסטון ניכר שהוא יודע את האמת אבל הוא לא אומר דבר לוומאק, שמגיע דקה אחריו וישר שואל איפה מייסון, ופקסטון חוזר על דבריו של גודספיד ואומר לוומאק שמייסון התאדה. וומאק תוהה ושואל בתמימות את גודספיד האם גוף אדם יכול להתאדות, וגודספיד מאשר שזה בהחלט יכול להיות. הסרט מסתיים כשגודספיד ואשתו הטרייה בהריון קרלה (ונסה מרסיל) בפורט וולטון, קנזס, תוך כדי נסיעה בחופשתם, מציצים במיקרופילם שזה עתה לקחו ממחבוא בכנסייה, המכיל חמישים שנה של סודות מדינה, כולל מי באמת הרג את ג'ון קנדי.

צוות השחקנים

שון קונרי משחק את ג'ון פטריק מייסון, קפטן בשירות האווירי המיוחד לשעבר אשר עבד כסוכן חשאי בעבור MI6.
ניקולס קייג' משחק את ד"ר סטנלי גודספיד, סוכן ה-FBI המומחה בנשק כימי.
אד האריס משחק את בריגדיר גנרל בדימוס, פרנסיס אקס. האמל, לשעבר מפקד סיירת חיל הנחתים.
ג'ון ספנסר משחק את ראש ה-FBI ג'יימס וומאק.
ויליאם פורסיית' משחק את ארנסט פקסטון, סוכן מיוחד של ה-FBI.
דייוויד מורס משחק את סרן טום בקסטר, יוצא סיירת חיל הנחתים.
ג'ון מקגינלי משחק את קפטן הנדריקס, יוצא סיירת חיל הנחתים.
טוני טוד משחק את קפטן דארו, יוצא סיירת חיל הנחתים.
גרגורי ספורלדר משחק את קפטן פריי, יוצא סיירת חיל הנחתים.
בוקים וודביין משחק את סמל קריספ, יוצא סיירת חיל הנחתים.
ג'ים מאניאקי משחק את טוראי סקרפטי, יוצא סיירת חיל הנחתים.
גרג קולינס משחק את טוראי גמבל, יוצא סיירת חיל הנחתים.
סטיב האריס משחק את טוראי מקוי, יוצא סיירת חיל הנחתים.
ברנדן קלי משחק את טוראי קוקס, יוצא סיירת חיל הנחתים.
ריימונד קרוז משחק את טוראי רוחאס, יוצא סיירת חיל הנחתים (ללא קרדיט).
מייקל ביהן משחק את המפקד אנדרסון, איש הקומנדו הימי.
דני נוסי משחק את סגן שפרד, איש הקומנדו הימי.
ונסה מרסיל משחקת את קרלה פסטאלוזי, חברתו של גודספיד.
קלייר פורלני משחקת את בתו של מייסון, ג'ייד אנג'לו.

השחקנים קסנדר ברקלי, דייוויד מרשל גראנט, סטיוארט וילסון ופיליפ בייקר הול הופיעו ללא קרדיט בסרט.

בשלב מסוים בהפקה היה נראה שארנולד שוורצנגר יגלם את דמותו ד"ר סטנלי גודספיד. שוורצנגר ויתר לבסוף על התפקיד מכיוון שלא אהב את התסריט.^[1]

הכנסות

הסרט הופק בתקציב של 75,000,000‏$. הסרט היה שובר קופות בזמנו וגרף סך של 134,069,511‏$ בארצות הברית ו-200,993,110‏$ ברחבי העולם, ובסך הכל סכום עולמי כולל של 335,062,621‏$. בשנת 1996, זה היה הסרט השביעי בגובה הכנסות הסרט בארצות הברית, והסרט הרביעי בגובהו בארצות הברית מבחינת הכנסותיו העולמיות.

מידע נוסף

שון קונרי, שמשחק את ג'ון פטריק מייסון, גם שיחק את התפקיד של ג'יימס בונד, המרגל הבריטי המפורסם. בסרט, נאמר על מייסון שהוא מרגל לשעבר שנתפס על ידי האמריקנים ב-1960, באותו הזמן ששון קונרי שיחק את ג'יימס בונד. בנוסף, כשסטנלי גודספיד שואל את מייסון איפה הוא למד את כל הכישורים שהוא מפגין, מייסון עונה: "קיבלתי את ההכשרה הטובה ביותר בכל השירות החשאי של הוד מלכותה". זוהי התייחסות ברורה לג'יימס בונד.
בעת החתימה על החוזה שיהפוך אותו לאדם חופשי, אומר מייסון "Timeo Danaos et dona ferentes" - אני חושש מהדנאים (היוונים), גם כאשר הם נושאים מתנות. זהו קטע מתוך אינאיס של ורגיליוס והציטוט מתייחס לסוס הטרויאני (הסרט מתבסס על הרעיון של הסוס הטרויאני - חדירה בעורמה למקום שמור והריסתו מבפנים).
טקסט קצר המופיע לפני הקרדיטים האחרונים, אומר כי הסרט מוקדש לדון סימפסון, מפיק שותף של ג'רי ברוקהיימר בסרט שמת באותה שנה.
בסרט, טייסי חיל האוויר האמריקאי טסים כדי להפציץ את אלקטרז עם מטוסי F/A-18 הורנט. בפועל, לחיל האוויר האמריקני אין מטוסי הורנט. מטוסי ה-F/A-18 הורנט שבסרט מוטסים על ידי טייסי טייסת המלאכים הכחולים.
VX הוא לא חומר חומצתי ולכן הוא לא יכול להמיס את העור, כפי שמוצג בסרט. ה-VX גורם, על ידי חסימת האצטילכולין אסטראז, לגירוי קבוע של העצבים דבר שמוביל לשיתוק מערכת הנשימה, ובסופו של דבר למוות. עם זאת, ההשפעה הפוטנציאלית של הגז המוזכרת בסרט היא מוגזמת בעליל. הסכנה היא בעיקר במגע ישיר עם ה-VX והמעבר שלו לגוף דרך העור. בסרט, גז ה-VX הוא בצבע ירוק זרחני בעוד שלמעשה הוא חסר צבע וריח. לעיתים קרובות, בשל זיהומים, צבעו משתנה לצהבהב במקצת.
בסרט, במגע עם גז VX, יש להזריק מנה של אטרופין בלב באמצעות מזרק עם מחט בגודל מרשים. במציאות, אין צורך להזריק אותו לתוך הלב, ולעיתים קרובות החיילים לומדים להזריק את המינון הנדרש לתוך הירך. יתר על כן, מזרקים אמנם חולקו לחיילים, אבל אין מחט נראית במזרקים האלו. זהו מזרק אוטומטי להזרקה שכאשר מזריקים המחט יוצאת באמצעות קפיץ. לאחר הלחיצה על המזרק האטרופין מוזרק לתוך הגוף באמצעות מנגנון השחרור.
מלון פיירמונט בסן פרנסיסקו, ממנו בורח מייסון, נמצא ברחוב מייסון.
בסרט, מטוסי ההורנט חולפים מתחת לגשר שער הזהב בדרכם לתקוף את האי. גובהו של הגשר מעל פני המים הוא 67 מטרים, כך שמעבר המטוסים אפשרי. אולם, בסרט חולפות 45 שניות מרגע המעבר מתחת לגשר, ועד רגע ההגעה מעל האי. בזמן הזה מספיק גודספיד להדליק שני זיקוקים ולנפנף בהם, כך שמפקדי המשימה מבחינים בעשן, ומספיקים לתת פקודת "חדל". במציאות, המרחק האווירי בין הגשר לבין האי הוא 4.7 ק"מ, מרחק שמטוס קרב עובר בטיסה רגילה בפחות מעשרים שניות.^[2]

הפקה

קוונטין טרנטינו היה התסריטאי של הסרט, יחד עם יונתן הנסליי ואהרון סורקין (שלושתם ללא קרדיט בסרט). הנסליי נפגע עמוקות מכך שלא ניתן לו קרדיט על פועלו. צמד התסריטאים מלוס אנג'לס (במקור מבריטניה), דיק קלמנט ואיאן לה פרנה, הובאו לבקשתו של קונרי כדי לכתוב את השורות שלו, אבל בסופו של דבר שינו הרבה מהדיאלוגים של הסרט. מרדף המכוניות לא היה בתסריט המקורי, זה היה רעיון של מייקל ביי. הרעיון שהדמות שניקולס קייג' מגלם לא תקלל, אלא תדבר בלשון נקייה שהמקסימום שלה הוא "מצוץ מן האצבע" נהגה על ידי קייג' בעצמו. ביי עבד בשיתוף פעולה הדוק עם אד האריס כדי לפתח את אופיו שיהיה ממשי ככל האפשר, ולאחר מכן כדי להוסיף מעט אהדה להאמל.

רוב הקטעים בסרט צולמו בבית הכלא לשעבר באלקטרז בשעות הלילה. שון קונרי החליט להישאר בזמן הצילומים באלקטרז והתגורר בקראוון שהובא לשם בעבורו.

היו מתחים במהלך הצילומים בין הבמאי מייקל ביי לבין מנהלי חברת וולט דיסני שפיקחו על הצילומים. בפרשנות מיוחדת עבור אוסף ה-DVD, ביי נזכר בתקופה שבה הוא התכונן לעזוב את הסרט והלך לפגישה עם המנהלים כאשר פנה אליו שון קונרי לבוש בגולף. קונרי, שגם הפיק את הסרט, שאל את ביי לאן הוא הולך, וכאשר ביי הסביר לו שיש לו פגישה עם המנהלים, שאל קונרי אם הוא יכול להתלוות אליו. ביי ציית וכשהגיעו בחדר הישיבות, "הלסתות של המנהלים ירדו כשהם ראו את קונרי מופיע מאחוריו". לפי ביי, קונרי הגן על ביי והתעקש שהוא עושה עבודה טובה וצריך להישאר לבד על הסרט.

הסצנה שבה וומאק, מנהל ה-FBI, נזרק מהמרפסת צולמה במלון פיירמונט בסן פרנסיסקו. הצילומים הובילו לטלפונים רבים למלון על ידי אנשים שראו אדם תלוי על המרפסת.

צנזורה

השחקן מייקל ביהן חותם על עטיפת ה-DVD של הסרט במהלך כנס "Midtown Comics", ‏23 באוגוסט 2012.

ב-DVD המקורי שהופץ בבריטניה, הסצנה שבה קונרי זורק סכין לתוך גרונו של השומר ואומר לקייג' "אתה לא צריך להסס" נחתכה, אם כי התמונה עצמה הוצגה בטלוויזיה הבריטית. כתוצאה מכך, כאשר קונרי אומר לקייג' בסצנה מאוחרת יותר "אני שמח שלא היססת זמן רב מדי", הסצנה איבדה את השפעתה על צופים שלא ראו את הסצנה הראשונה. חיתוכים אחרים כללו הקטנת ההשפעות של היריות המרובות לתוך רגליו של גמבל בחדר המתים לפגיעה אחת; חיתוך תמונה שמציגה תקריב של גמבל צורח כאשר המזגן מועך אותו; הקול כשמייסון משסף את צווארו של מרינה^{[דרושה הבהרה]} ושני פצעי ירי עקובים מדם (של האמל ובקסטר), שניהם לקראת סוף הסרט.

כאשר הסרט הוצג בבכורה בטלוויזיה הגרמנית (RTL), הוא הוצג בשתי גרסאות: מהגרסה הראשונה (החל מהשעה 20:15) נחתכו רוב הקטעים האלימים והדם. צנזורה זו הרחיקה לכת עד כדי שלא ניתן היה לדעת כמה מהחיילים שרדו. הגרסה השנייה התחילה ב-01:00, והשאירה את כל הסצנות שלמות. אותו עיקרון חזר על עצמו גם בהקרנה השנייה של הסרט.

מהסרט צונזרו כמה קללות במהדורות האסיאתיות שלו; המונחים "לזיין" או "לעזאזל" מושמטים בדרך כלל או מוחלפים. למשל, בכל פעם ש"סרטי כוכב" (ערוץ סרטים פופולרי באסיה) מציג את הסרט, המשפט של קונרי, שבו הוא אומר לקייג' "המנצחים הולכים הביתה ומזיינים את מלכת הנשף" מוחלף ב"המנצחים הולכים הביתה לדייט עם מלכת הנשף".

פרסים והכרה

הפריצה לאלקטרז זכה במספר פרסים קטנים, כולל "הצמד הקולנועי הטוב ביותר" עבור קונרי וקייג' בטקס פרסי MTV Movie כמו גם במועמדות לפרס האוסקר עבור המוזיקה הטובה ביותר (קווין אוקונל, גרג פ' ראסל וקית' א ווסטר). בשלב זה הוא בעל דירוג "טרי" (67%) באתר Rotten Tomatoes על פי 48 ביקורות, מה שהופך אותו לסרט עם דירוג הטריות הגבוה ביותר של מייקל ביי והסרט הראשון והיחיד שלו שמוגדר כ"טרי".

הסרט נבחר למהדורת DVD מוגבלת על ידי "אוסף קריטריון", שמפרסם בעיקר סרטי arthouse, וסווג ברשימת "סרטים קלאסיים ועכשוויים חשובים" ו"הקולנוע במיטבו". במאמר התומך בבחירתו של הפריצה לאלקטרז נתן רוג'ר איברט, שהיה ביקורתי מאוד כלפי רוב הסרטים המאוחרים יותר של ביי, 3.5 כוכבים מתוך ארבעה כוכבים לסרט, וכינה אותו "הסרט נמצא בראשו של הז'אנר בגלל התסריט, הדיאלוגים השנונים והמיומנות בצילום והאפקטים המיוחדים".