הקרנבריז
הלהקה בהופעה ב-2010 | |
מקום הקמה | לימריק |
---|---|
מוקד פעילות | לימריק, אירלנד |
תקופת הפעילות | 1989–2019 (כ־30 שנה) |
סוגה |
רוק אלטרנטיבי פופ רוק אינדי רוק |
שפה מועדפת | אנגלית |
חברת תקליטים |
Interscope Records (לשעבר איילנד רקורדס) |
פרסים והוקרה |
|
cranberries | |
פרופיל ב-IMDb | |
חברים | |
דולורס או'ריורדן Mike Hogan Fergal Patrick Lawler בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה | |
חברים לשעבר | |
ניאל קווין דולורס או'ריורדן נואל הוגאן מייק הוגאן פרגל לולר | |
הקרנבריז (באנגלית: The Cranberries; בתרגום מילולי לעברית: החמוציות) הייתה להקת רוק אירית שנוסדה בשנת 1989 בידי נואל ומייק הוגאן. הלהקה שהורכבה מהגיטריסט נואל הוגאן, הבסיסט מייק הוגאן, המתופף פרגל לולר והסולנית דולורס או'רירדן הפכה לסמל בולט בתחום הרוק האלטרנטיבי, הפופ רוק, הפוסט-פאנק והאינדי רוק.
לאורך פעילותה עד לשנת 2003 מאז הקמתה, הלהקה זכתה להצלחה בינלאומית נרחבת בזכות הלהיט האנטי-מלחמתי שלהם Zombie, ולהיטים נוספים כגון Dreams, Linger ועוד. הלהקה הוציאה כשמונה אלבומי אולפן מצליחים שחמישה מהם הגיעו לטופ 20 של ה-Billboard 200 ושמונה מהסינגלים שלה הגיעו לרף ה-20 במצעדי הרוק המודרני. ב-2009, הלהקה חזרה לפעילות אחרי הפסקה של כ-6 שנים והמשיכה לפעול ולזכות להצלחה נרחבת.
הלהקה הוציאה באפריל 2019, את אלבומה ה-8 והאחרון In The End לאור מותה של דולורס או'רירדן בינואר 2018, אך היא הספיקה להקליט ולסיים את האלבום האחרון. מאוחר יותר אחרי יציאת האלבום, הלהקה הודיעה רשמית על התפרקותה לאחר כ-30 שנות פעילות.[1]
הלהקה נחשבת עד היום לאחת מבין להקות הרוק המשפיעות והגדולות ביותר בתולדות הרוק הפופולרי ברחבי העולם וכן השפיעה על אמנים ולהקות רבות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת הדרך (1989–1992)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1989 הקימו נואל ומייק הוגאן, שני אחים ממחוז לימריק באירלנד, יחד עם פרגל לולר להקה שנקראה "The cranberry saw us" (בעברית: "החמוצית ראתה אותנו", וכן משחק מילים על cranberry sauce - רוטב חמוציות). כאשר עזב את הלהקה נואל קווין, הסולן המקורי, הגיעה למבחן בד דולורס או'ריורדן שהכירה את חברתו של קווין וזכתה בתפקיד הסולנית. היא רכבה באופנייה לאודישן שהתקיים באולפני "Xeric" שבלימריק, אירלנד, עם מערכת קלידים קטנה בידיה. או'ריורדן הפגינה במהרה כישורי שירה. חברי הלהקה הודהמו והציגו בפניה דמו מפושט של מנגינה שהלחינו, לו חיברה מילים באותו יום. השיר שנוצר נקרא לימים Linger והפך ללהיט. הלהקה מכרה באותו זמן קלטת דוגמה ביתית בחנויות תקליטים ברחבי אירלנד וכשכל העותקים אזלו הכינה הלהקה, שבינתיים שינתה את שמה ל-The cranberries, קלטת מקצועית באולפני Xeric, שכללה גרסאות מוקדמות לשירים Linger ו-Dreams, אותה הפיצו ברחבי בריטניה. הקלטת הסבה תשומת לב ללהקה מצד תעשיית המוזיקה והעיתונות והלהקה חתמה על חוזה עם חברת איילנד רקורדס (לימים אינטרסקופ רקורדס) שבה הייתה חתומה גם U2. הקרנבריז הקליטו ב-1991 את סינגל הבכורה שלהם שנקרא Uncertain וזכו לתגובות צוננות. כמו כן מתחים בין חברי הלהקה ובין הלהקה למפיק פירס גילמור כמעט הביאו להתפרקותה אך במקום זאת, הקרנבריז החליטו להיפרד מגילמור ושכרו את שירותיהם של האמרגן ג'ף טרוויס והמפיק סטיבן סטריט. הלהקה הקליטה ב-1992 את אלבום הבכורה שלהם Everybody Else Is Doing It, So Why Can’t We? (בעברית - כולם עושים זאת, אז למה אנחנו לא יכולים?) שיצא באביב 1993 יחד עם הסינגלים לשירים Dreams ו-Linger אך לא זכה להתעניינות רבה.
פריצה לתודעת הציבור (1993–1995)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקיץ 1993 נסעו הקרנבריז לארצות הברית כלהקת חימום ללהקת סווייד המצליחה בסיבוב הופעותיה שם. הקרנבריז זכו בהופעות אלה לקבלת פנים חמה ו-MTV החל לשדר את הוידאוקליפ של Linger, מה שהפך את האלבום להצלחה מסחררת בארצות הברית ובעקבות כך גם בבריטניה ב-1994. נישואיה של או'ריורדן ביולי 1994 לדון ברטון, מנהל סיבוב ההופעות, ביססו את מעמדה החזק ממילא בלהקה והיא מיקדה אליה את תשומת הלב. אלבומה השני של הלהקה No Need to Argue (בעברית - אין צורך להתווכח), ששוחרר בסוף השנה זכה להצלחה רבה יותר מהקודם וכבש את מצעדי הפזמונים גם בקנדה ואירופה. הלהקה הוציאה לאור ארבעה סינגלים מאלבום זה ובראשם "Zombie", שנחשב ללהיטם המצליח ביותר. ב-1995 המשיכו הקרנבריז את סיבוב ההופעות והקליטו הופעה אקוסטית באולפני MTV.
שלהי הקריירה (1996–)
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך סיבוב ההופעות של האלבום השני נאלצה הלהקה לְהָזֵם שמועות לפיהן או'ריורדן עומדת לנטוש את הלהקה לטובת קריירת סולו. השמועות נדמו רק עם צאתו של האלבום השלישי של הלהקה, To the faithful departed, אלבום שכלל בעיקר שירי מחאה בעלי גוון פוליטי שנכתבו בהשראתו של בונו, ידידה הטוב של או'ריורדן. אלבום זה לא זכה להצלחה רבה כקודמיו (ואף נכלל ברשימת "50 האלבומים הגרועים" של מגזין Q ב-2006) ובסתיו 1996 הלהקה ביטלה סיבוב הופעות באוסטרליה ואירופה מה שעורר גל שמועות נוסף לגבי עתיד הלהקה. בשנת 1999 יצא אלבומם הרביעי Bury the hatchet (בעברית - שים קץ לעוינות (ביטוי שמשמעותו לשים את המחלוקות בצד)) שזכה להצלחה חלקית יחסית לקודמיו. הלהקה יצאה לסיבוב הופעות עולמי (בין השאר הופיעה באמפיתיאטרון רעננה במסגרת פסטיבל ישראל) אותו סיימה באירלנד שם הפיצה גרסה נוספת לאלבום שכללה שירים שלא נכללו באלבום המקורי וכן הקלטות מהופעה חיה בפריז (הופעה שזכתה אף ל-DVD משלה).
באוקטובר 2001 יצא אלבומם החמישי והפחות מצליח מכולם Wake up and smell the coffee (בעברית - התעורר והרח את הקפה). למרות אי הצלחתו של האלבום הוא החיה את הקריירה של הלהקה בארצות הברית והיא פצחה בסיבוב הופעות עולמי בשנת 2002 ואף הוציאה אלבום אוסף, Stars: The Best of 1992-2002, לסיכום עשור של פעילות.
סיור הופעות קצר באירופה ואסיה באותה שנה ומספר הופעות באמצע שנת 2003, חלקן כלהקת חימום לרולינג סטונז בהן הציגו שירים חדשים סיימו למעשה את פעילות הלהקה שחבריה הודיעו בשנת 2004 שהם "לוקחים הפסקה כדי לנסות להצליח כיחידים" ולמעשה התפרקו, אך לא באופן רשמי.
בקיץ 2009 הודיעו חברי הקרנבריז על חזרתה של הלהקה לפעילות, ובשנת 2012 הוציאה הלהקה אלבום בשם Roses (ורדים).
באפריל 2017 הוציאה הלהקה את האלבום השביעי, Something Else, המכיל גרסאות אקוסטיות ללהיטים שלהם. בעקבותיו הלהקה פצחה במסע הופעות שנפסק במפתיע עם הודעה עמומה על כאבי גב של הסולנית, או'ריורדן.
בינואר 2018 מתה או'ריורדן, כתוצאה מטביעה באמבטיה בעת שהייתה שיכורה במלון בלונדון. בספטמבר 2018 הודיעה הלהקה שהיא תוציא במהלך 2019 אלבום חדש בשם In the End, שעבורו הספיקה או'ריורדן לתרום את קולה בטרם מותה, ולאחר מכן תחדול הלהקה מלהתקיים.
חברי הלהקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דולורס מארי איילין או'ריורדן (6 בספטמבר 1971 – 15 בינואר 2018) – ווקאלים, קלידים, גיטרה חשמלית ואקוסטית.
- נואל אנתוני הוגאן (25 בדצמבר 1971) – גיטרה חשמלית ואקוסטית.
- מייקל ג'רארד הוגאן (29 באפריל 1973) – גיטרה בס.
- פרגל פטריק לולר (4 במרץ 1971) – תיפוף וכלי הקשה שונים.
חברים לשעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניאל קווין – סולן וגיטריסט ליווי. עזב את הלהקה ב-1990, לפני ההצלחה של הקרנבריז.
אלבומי אולפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Everybody Else Is Doing It, So Why Can't We? (1993)
- No Need to Argue (1994)
- To the Faithful Departed (1996)
- Bury the Hatchet (1999)
- Wake Up and Smell the Coffee (2001)
- Roses (2012)
- Something Else (The Cranberries album) (2017)
- In the End (2019)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של הקרנבריז
- הקרנבריז, ברשת החברתית פייסבוק
- הקרנבריז, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- הקרנבריז, ברשת החברתית אינסטגרם
- הקרנבריז, סרטונים בערוץ היוטיוב
- הקרנבריז, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- הקרנבריז, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- הקרנבריז, באתר ספוטיפיי
- הקרנבריז, באתר Last.fm (באנגלית)
- הקרנבריז, באתר AllMusic (באנגלית)
- הקרנבריז, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- הקרנבריז, באתר דיזר
- הקרנבריז, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- הקרנבריז, באתר Discogs (באנגלית)
- הקרנבריז, באתר Songkick (באנגלית)
- הקרנבריז, באתר Genius
- הקרנבריז, באתר SecondHandSongs
- הקרנבריז, באתר בילבורד (באנגלית)
- ריאיון עם נואל הוגאן באתר הרולינג סטון.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The Cranberries final album ‘In The End’ is a celebration of Dolores O'Riordan's talent, IrishCentral.com, 2019-08-27 (באנגלית)