בונו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בונו
Bono
בונו, 2009
בונו, 2009
לידה 10 במאי 1960 (בן 62)
אירלנדאירלנד דבלין, אירלנד
שם לידה פול דייוויד יוּסוֹן
שם במה Bono עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום הקמה דבלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות דבלין, אירלנד
תקופת הפעילות 1976–הווה (כ־46 שנים)
עיסוק מוזיקאי, אקטיביסט, פילנתרופ
סוגה רוק, פוסט-פאנק, רוק אלטרנטיבי
סוג קול טנור עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה זמרה, גיטרה, מפוחית פה
חברת תקליטים איילנד רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ali Hewson (21 באוגוסט 1982–הווה) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים איב יוסון, Elijah Hewson עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר בלגיון הכבוד (2003)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קיו (27 במאי 2008)
  • Man of Peace (13 בדצמבר 2008)
  • קצין במסדר החירות (21 באפריל 2005)
  • איש השנה של המגזין "טיים" (19 בדצמבר 2005)
  • פרס TED (2005)
  • פרס NAACP Image - פרס יושב הראש (2007)
  • היכל התהילה של הרוק אנד רול (2005)
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות (16 ביולי 2013)
  • מדליית החירות של פילדלפיה (2007)
  • Honorary Knight Commander of the Order of the British Empire (2007)
  • איש השנה של MusiCares (2003)
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • פרס גראמי עריכת הנתון בוויקינתונים
www.u2.com
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פול דייוויד יוּסוֹןאנגלית: Paul David Hewson; נולד ב-10 במאי 1960), הידוע בשם הבמה בונו (Bono), הוא זמר-יוצר, מוזיקאי, פילנתרופ ואיש עסקים אירי, ידוע בשל היותו סולן להקת הרוק האירית U2.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בונו נולד וגדל בדבלין, אירלנד. אביו רוברט יוסון היה קתולי, ואמו אייריס רנקין הייתה חברת הכנסייה האירית. נישואים בין-דתיים היו נדירים מאוד באירלנד באותם ימים. אמו אף גידלה אותו כפרוטסטנטי, בניגוד לחוק (שקבע שילדים מזיווגים מעורבים צריכים להתחנך כקתולים).[1] כשהיה בונו בן 14, נפטרה אימו ממפרצת מוחית בלווית אביה. שירים רבים של להקת U2 מתמקדים באובדן של אימו.

ב-1975, הכיר בונו את אליסון סטוארט. הזוג נישא ב-21 באוגוסט 1982. לזוג 4 ילדים: שני בנים ושתי בנות. בונו הוא נוצרי מאמין, אם כי מסרב לשייך את עצמו לכנסייה מסוימת.[2]

ב-1976, הוקמה להקת U2. תחילה נקראה הלהקה "פידבק", ולאחר מספר חודשים שונה שמה ל"The Hype". בונו כותב את רוב המילים והלחנים של שירי הלהקה. ב-2005, נכנסה הלהקה להיכל התהילה של הרוק אנד רול. בונו זכה במספר פרסים ביחד עם להקתו, הכוללים: 22 פרסי גראמי ופרס גלובוס הזהב בקטגוריית "שיר השנה" (על השיר "The Hands That Built America", שיר שנכלל בפסקול הסרט "כנופיות ניו-יורק"). נכון ל-2016, הוציאה הלהקה 14 אלבומי אולפן, 7 אלבומי אוסף ושני אלבומי הופעה חיה. בשנת 2020 הוציא בשיתוף פעולה עם מרטין גריקס את השיר של יורו 2020. בונו הוא האיש היחיד שהיה מועמד לפרס האוסקר, פרס גלובוס הזהב, פרס גראמי ולפרס נובל לשלום. בונו היה מועמד לפרס נובל לשלום בשנים 2003, 2005 ו-2006. בשנת 2005, הוא נבחר לאיש השנה של המגזין "טיים" יחד עם ביל ומלינדה גייטס. באותה שנה זכה בפרס TED. ב-29 במרץ 2007 קיבל את התואר "אביר מפקד של מסדר האימפריה הבריטית".

מקור השם בונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בונו כונה תחילה "בונו ווקס", עיוות של "בונה ווקס", שמה של חנות למכשירי שמיעה בדבלין. משמעות הביטוי בלטינית היא "קול טוב". נטען כי כונה כך על ידי חברו גאווין פריידיי, מפני שנהג לשיר בקול רם כל כך שנדמה היה שהוא שר לחירשים. בתחילה בונו סלד מהכינוי, אבל לאחר שלמד שהוא מתורגם בצורה חופשית ל"קול טוב", אימץ אותו. למרות שזהו שם הבמה שלו, אשתו, משפחתו, חבריו ללהקה ומקורביו משתמשים גם הם בשם.

פעילות הומניטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמונתו הדתית של בונו תמיד הייתה חזקה והדריכה את פעולותיו ההומניטריות. מאז 1999, בונו נעשה פעיל יותר ויותר במערכה לביטול החובות של מדינות עולם שלישי והעלאת המודעות למצוקה של יבשת אפריקה, כולל מגפת האיידס. הוא נפגש עם פוליטיקאים נחשבים ברחבי העולם, ונושא נאומים בכנסים בינלאומיים למען אפריקה. הוא עזר להקים ארגונים שנועדו להעלות את המודעות לצורך בעזרה דחופה ליבשת השחורה. ב-2005, בונו שיתף פעולה עם בוב גלדוף וביחד הם ארגנו את מופע הלייב 8.

כותב טור פובליציסטי בעיתון הניו יורק טיימס. [3]

טלוויזיה וקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2021 דיבב בסרט האנימציה "לשיר 2", את דמותו של האריה וכוכב הרוק קליי קאלאווי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]