השומר הדתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כנסת השומר הדתי בפולין
סמל התנועה
סמל התנועה
תאריך ייסוד ה'תרפ"ז, 1927
תאריך פירוק ה'תש"י, 1950
ארגון גג הברית העולמית של תנועת תורה ועבודה
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

השומר הדתי בפולין, תנועה ששמה הרשמי והמלא הוא כנסת השומר הדתי בפולין, נוסדה בשנת 1927 והייתה תנועת נוער ציונית דתית והשתייכה לברית העולמית של תורה ועבודה. התנועה שילבה בין פעילות ציונית וחלוצית לשמירה על קיום המצוות והמורשת היהודית.[1] [2] מאפיין מרכזי בתנועה היה השימוש בשפה העברית - חניכיה היו לומדים ושרים בעברית וקיימו פעילויות דומות לאלו שקיימו חברי תנועות הנוער האחרות, אך תוך הקפדה על שמירת המצוות. בוגריה התארגנו בקיבוצי הכשרה, לקראת עלייתם לא"י ורבים עלו חלק מחבריה נספו בשואה.

הרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצני התארגנות נוער דתי בפולין הנצו לפני כ-100 שנים, תחת שמות שונים ללא מסגרת משותפת. ב-1922 קם בוורשה מועדון נוער דתי בשם השומר הדתי. כנסת השמה"ד (השומר הדתי) התארגנה בקרקוב בשנת תרפ"ז, 1927, על ידי אליעזר אונגר וישראל בסטר. מייסדיה הונעו מכוח רעיונות מודרניים, תחושות ייאוש ואבדן תקווה ליהודים בפולין, סינתזה בין הדת והלאום, רעיון תורה-ועבודה (תו"ע) והתקווה לִבנות ולהיבנות בארץ ישראל. התנועה ינקה ממקורות ישראל הקדומים, מעולמה של החסידות, מהשקפות העולם הסוציאליסטיות ומעולמן של תנועות הנוער בישראל ובעמים. השֵם השומר הדתי סמל הכנסת, יג העיקרים,

חניכי השומר הדתי בתלבושת תנועתית - טיקטין

התלבושת השומרית, הטקסים והמבנה מקורם בשומר הצעיר, שנטלה אותם מהצופים. היה זה ניסיון להציב חלופה דתית לשומר הצעיר שסחפה רבים מבני הנוער הדתי. בעשור הראשון לקיומה דיברה השומר הצעיר בשפה דתית ורק מאוחר יותר אמצה השקפת עולם מרכיסיסטית. כנסת השמה"ד טיפחה מרד נעורים: שלילת הגולה, חינוך משותף לבנים ובנות, צופיות, רעיונות סוציאליסטיים ותביעה להגשמה. חלק מראשי המזרחי, רבנים, הורים וציבור אורתודוקסי התנגדו לה. תנועת נוער דתית מתמודדת עם פרדוקס - יסודה במרד נעורים והיא פועלת בקרב ציבור דתי-שמרני.

אזורי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסת השמה"ד פעלה בשני מרכזים: ורשה וקרקוב. בלבוב, גליציה המזרחית, פעלה תנועה אחות בשם בני עקיבא בזיקה ישירה לכנסת השמה"ד. (בלודז; ובסביבתה קמו, בנפרד, כמה קינים של בנ"ע). בוועידה הראשונה של כנסת השמה"ד, קרקוב, 1931, הוחלט על מבנה ארגוני משולש: הנהגה עליונה ושתי הנהגות ראשיות, ורשה וקרקוב. בחורף 1934, התאחדו המרכזים ורשה וקרקוב לתנועה אחת. שנים עשר ועידות ומועצות ברמה הארצית קיימה השמה"ד בפולין, בהן גובשה דרכה החינוכית והארגונית. שלושה שליחים בלבד הגיעו מארץ ישראל.

בהשראת השמה"ד בפולין קמה תנועת נוער דתי בכמה מדינות באירופה ,בארה"ב ובקנדה.

אוכלוסיית השומר הדתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסת (הכוונה לתנועה) קלטה נוער דתי מגוון והייתה כור היתוך ממזג. שתי קבוצות אִכלסו את הקינים - נוער לומד ונוער עובד. ממחצית שנות ה-30 עלה חלקם של הנערים העובדים. נדידת חניכים בין תנועות וארגונים הייתה רווחת ביהדות פולין. בני אותה משפחה היו חברים בתנועות ובארגונים שונים. בתחילה הצטרפו חניכים מגיל 13-12, בהמשך מגיל 10. החברוּת עד גיל 21-18. היקף החניכים בשיא, תרצ"ז, 1937, היה כ-15,000 חניכות וחניכים, שכונו אחים ואחיות, בכ-260 קינים.

מטרות התנועה ודרך פעילותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסת השמה"ד הגדירה עצמה כתנועה חינוכית דתית, צופית, חלוצית, השואפת לגאולת האומה והארץ, מורדת בחיי הגלות השפלים, נלחמת בעם-ארצוּת ומחנכת להגשמת רעיון תורה-ועבודה = צדק חברתי. התפיסה הדתית הושתתה על נאמנות לתורה ולהלכה; התחדשות דתית; חינוך מוסרי וכלל אנושי. הכנסת נאבקה בהתבוללות ובחילון, הציבה דגש על לימוד ועיון. ערך רב נודע להשתלמות עצמית, להשלמת השכלה וידע חיוני לבניין העם והארץ. הכנסת טיפחה יחס עמוק לטבע. חוויה דתית עוצמתית הייתה יציאה להרים באשמורת הבוקר, ישיבה סביב מדורה, שירה וריקוד הורה סוער. הדרך החינוכית כוּונה אל הפרט וממנו אל הכלל, מהיחיד אל החבורה. ההנהגה עודדה חינוך אומנותי. הכנסת הייתה תנועה צופית שאימצה את הצופיות כיסוד מרכזי בשיטתה החינוכית. אישים קרובים לשמה"ד התנגדו בתקיפות לצופיות.

מפקד תנועתי בעיר טארנוב, חשיפת דגל הקן

הקן (המועדון, בימינו נקרא סניף) היה בית יוצר לנשמת השומר הדתי, אי ארץ ישראלי בגלות. בקינים התנהלה פעילות כל ערב ובשבתות: לימודי קודש, עברית, היסטוריה יהודית, ציונות, ציונות-דתית, רעיון תו"ע, וגם שרו, רקדו ושיחקו. הקינים חויבו במס - שקל שומרי. החניכים נקלעו למתח ולעימותים עם הבית ובית הספר. הכנסת קיימה חינוך משותף לבנים ולבנות. צירוף הבנות והחינוך הקואדוקציוני (המשותף) עוררו התנגדות. לעיתים נאלצו בנות להסתיר מהאבות את חברותן. במקביל לשומר הדתי פעלה בפולין תנועת ברוריה - תנועת נשים ובנות, שהקימה בפולין כמה קיבוצי הכשרה לבחורות.

ליבת הפעילות של כנסת השומר הדתי התקיימה בקבוצה החינוכית, האינטימית, לרוב חד-מינית, ובה מדריך וכמניין אחים/אחיות. בקבוצה שררה "הִתחיוּת" (דיבוק חברים).

קבוצת חניכי השומר הדתי הבוגרים עם ראש תנועת השומר הדתי בפולין, שלום טרללר (קרניאל), עלה ב1939,היה חבר כפר עציון שנפל בקרבות גוש עציון בתש"ח 1948

חובת הגשמה אישית - עלייה לארץ ישראל והתיישבות בקיבוץ דתי - הוטלה על חבריה, שנדרשו להצטרף לקיבוצי עלייה שומריים. משנת 1934, התעורר ויכוח סוער באשר לדרך ההגשמה ולכיוון החינוכי. הזרם הקיבוצי דגל בדרך הגשמה אחת - קיבוץ דתי בארץ ישראל. הזרם החלוצי תבע הגשמה חלוצית כללית. במועצות ובוועידה הוחלט לאמץ את הכיוון הקיבוצי, המסתייגים המשיכו להתנגד.

קיבוץ עובדיה בעירה סלבקוב, לא רחוק מקרקוב (זה מקום שמרבים לפקוד אותו במסעות בפולין
חברות מקבוצת גאולה והמדריך

בפולין פעלו שלושה קיבוצי עלייה שומריים עיקריים: גאולה, ראשית ועובדיה (הוקם על ידי החלוץ המזרחי ועבר לשמה"ד) וכן עוד כמה קיבוצים שפעלו זמן קצר והמידע אודותיהם מועט. הקיבוצים השומריים היו מוקדי פעילות תנועתית. הזרם הקיבוצי חתר לחולל מהפך רעיוני ולהעמיק את החינוך הקיבוצי.

העליה לארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-30 עלו ארצה רבים מחברי כנסת השמה"ד, בהן חברי ההנהגה וחברי הקיבוצים השומריים. השמה"ד חברה למבצע עלייה בלתי ליגאלית באניית המעפילים אסימי. בוגרי הכנסת וקיבוצי העלייה היו בין מייסדי קבוצת שח"ל שחבריה הקימו את קיבוץ טירת צבי,1937. קבוצת אברהם קמה במסגרת בנ"ע בגליציה המזרחית, חבריה עלו ארצה וייסדו את קבוצת אברהם ליד כפר פינס. רבים מבוגרי השמה"ד, ובעיקר בוגרי קיבוץ עובדיה, הצטרפו לקבוצת אברהם והקימו יחד עם בוגרחי בני עקיבא מגליציה המזרחית את קיבוץ כפר עציון 1943.

השומר הדתי בפולין בתקופת השואה [3][עריכת קוד מקור | עריכה]

השומר הדתי בזמן השואה עם תלאי צהוב. ישעיהו ארליך שרד, עלה לארץ ונפל בקרבות על כפר עציון יום לפני הקמת המדינה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה תנועת השומר הדתי התאחדה עם תנועת בני עקיבא והן המשיכו לפעול יחד במלחמה וגם אחריה. בראשית המלחמה התארגנו בוגרי הכנסת למבצע חילוץ והצלה, רבים נמלטו לליטא ומשם עלו ארצה. חברים שנשארו בפולין נטלו חלק בהתארגנות תנועתית חינוכית, בגטאות ובמרידות, ורבים מהם נספו בשואה.

השומר הדתי בפולין אחרי מלחמת העולם השניה [3][עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי מלה"ע השנייה, בשנים 1949-1944, חידשה תנועת הנוער הציונית-דתית בפולין, השומר הדתי - בני עקיבא בפולין את פעילותה בקרב ציבור שרובו היה נתון בהתארגנות לעלייה לארץ. ההתארגנות הראשונית הייתה בעיר לודז', ביוזמתה ובהובלתה של שרה שטרן, חברת בני עקיבא לודז לפני מלחמה.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הנופלים בקרבות כפר עציון בתש"ח, 1948, נמנים רבים מבוגרי השמה"ד-בנ"ע מפולין והם מונצחים במפעל ההנצחה והמורשת בקיבוץ כפר עציון.

פירוק התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הנוער הציונית-דתית, השומר הדתי - בני עקיבא בפולין המשיכה לפעול עד שנת 1950, אז סגרו שלטונות פולין את כל הפעילות הציונית בפולין ולא ניתן היה להמשיך לפעול שם.

תרומת התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מבוגרי השמה"ד-בנ"ע מפולין זכו לעלות ארצה לאורך כל שנות פעילותה גם בימי המלחמה וגם אחרי המלחמה.

בוגרי השמה"ד-בנ"ע מפולין תרמו תרומה ניכרת לתנועת הקיבוץ הדתי. הם היו ממייסדי הקיבוצים טירת צבי וכפר עציון. תנועת בני עקיבא בישראל נטלה מהשמה"ד רכיבים רבים, בהם המבנה הארגוני, חודש הארגון ועוד. חברים מרכזיים בשמה"ד ובבנ"ע שעלו מפולין הצטרפו לבנ"ע בישראל.

מבוגרי השומר הדתי ובני עקיבא בפולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה קרונה - הקונסול הראשון של ישראל בארצות הברית
  • פרופ' אברהם רובינשטיין - מראשי בני עקיבא בישראל
  • הרב פנחס קהתי (גכטמן) - מחבר המשנה המבוארת
  • בנימין צביאלי- מראשוני קול ישראל וממניחי היסוד לשידורי הדת והמסורת בקול ישראל.
  • רפאל בן נתן - מזכיר המפד"ל
  • ישראל יצחק גרינץ - יקיר חיפה
  • פרופ' דב רפל - פרופ' בכיר לחינוך, חבר קבוצת יבנה
  • ד"ר דב אברון - מנהל בית הספר התיכון א-ב, (צייטלין) בתל אביב
  • חה"כ שרה שטרן-קטן (בני עקיבא לודז') ראש תנועת אמונה, כ"ח וחברת קבוצת יבנה
  • שלום קרניאל (טרללר) - ראש תנועת השומה דתי בבפולין, חבר כפר עציון
  • הרב ד"ר אברהם עובדיה גוטסדינר, ממייסדי השומר הדתי ובני עקיבא בפולין
  • הרב דוד אביגדור - חבר הנהגת השומר הדתי בפולין, נספה בשואה.
  • ינון (בלומברג) יעקב, חבר השומר הדתי בוורשה, שגריר ישראל בדרום אמריקה ושופט.
  • אור (אורליאן) מאיר, חבר קבוצת שח"ל וטירת צבי, שליח לקיני השומר הדתי בפולין
  • אחימן (חמלניק) חנוך - ראש הנהגת השומר הדתי לפני פרוץ המלחמה, ממייסדי ניר עציון
  • קורץ משה אריה - חבר השומר הדתי בקרקוב, חבר מטה ההגנה ומנכ"ל משרד הסעד
  • קנוהל דב - חבר הנהגת בני עקיבא בגליציה, שליח לתנועתי בפולין, חבר כפר עציון

קיבוצי הכשרה של השומר הדתי בפולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קבוצת עובדיה
  • קבוצת גאולה
  • קבוצת ראשית
  • תרי עשר
  • למרחב / מרחביה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל המזרחי

צעירי המזרחי

תורה ועבודה

יהדות פולין

בני עקיבא

ברוריה (תנועה)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה מבוסס על עבודת המחקר

  • דוקטורט: י; בן יעקב, השומר הדתי - תנועת הנוער הציונית-דתית בפולין, תר"פ-תרצ"ט, 1939-1920, המחלקה לתולדות ישראל, אונברסיטת; בר אילן, חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017. נכתבה בהנחיית פרופסור גרשון בקון.
  • יוחנן בן יעקב, התחיות - השומר הדתי בפולין 1950-1920, כפר עציון 2020. במקור זה יש תוספת על הדוקטורט בנושאים של השומר הדתי בזמן השואה והשומר הדתי לאחר מלחמת העולם השנייה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוחנן בן יעקב, השומר הדתי - תנועת הנוער הציונית דתית בפולין, תר"פ - תרצ"ט, 1920-1939, רמת גן: המחלקה לתולדות ישראל, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ח, 2017
  2. ^ העריכה נעשית על פי כתיבתו של ד"ר יוחנן בן יעקב שעשה דוקטורט בנושא. העריכה נעשית בגלל חשיבותה כעזרה בהתנדבות ללא תשלום.
  3. ^ 1 2 יוחנן בן יעקב, התחיות - השומר הדתי בפולין 1950-1920, כפר עציון: 2020