יוחנן בן-יעקב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

יוחנן בן-יעקב (נולד בד' בטבת תש"ו, 8 בדצמבר 1945) הוא איש חינוך ופעיל ציבור בציונות הדתית, איש הגות וחוקר ארץ ישראל, ובמיוחד חקר גוש עציון.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכפר עציון, בנם של יעקב וסימה קלפהולץ. אביו ודודו נפלו בשנת 1948 בקרבות על הגנת גוש עציון. בעקבות זאת שינה את שם משפחתו, על שם אביו.

נמנה עם הגרעין שהקים את קיבוץ עלומים. במלחמת ששת הימים לחם באזור קיבוצו, שהיה קרוב לחזית הקרבות ברצועת עזה. יום למחרת המלחמה שב לסייר בחורבות כפר עציון. נמנה עם קבוצת הפעילים ילידי כפר עציון, ובהם חנן פורת, שיישבה מחדש את המקום. פורת צידד בעלייה מיידית על הקרקע עוד לפני קבלת אישורים חוקיים מהמדינה, אך בן יעקב דגל בשיבה לכפר עציון והקמת הקיבוץ מחדש באישור הממשלה. כמו כן סבר פורת כי יש להקים בכפר עציון המתחדש יישוב קהילתי, אך בן יעקב דרש לשוב ולהקים במקום מסגרת של קיבוץ. שתי עמדותיו של בן יעקב התקבלו. בן יעקב הצטרף לכפר עציון בערב ראש השנה תשכ"ח (ספטמבר 1967), אך במקביל המשיך לרכז את ענף הלול בקיבוץ עלומים.

כיהן כמזכ"ל בני עקיבא בשנים 19821988 והיה גם יו"ר מועצת תנועות הנוער בישראל. בשנת 1990 מונה בידי שר החינוך זבולון המר ליועץ השר והקים את "הרשות לקליטת עלייה" במשרד החינוך, במסגרתה היה שותף מרכזי לייסוד מערך חינוך יהודי ציוני בברית המועצות. כמו כן יזם את הקמתן של שתי תוכניות: חפציב"ה (חינוך פורמלי ציוני יהודי בברית המועצות) ונעל"ה (נוער עולה לפני הורים). לאחר פסק זמן שנכפה בידי שרת החינוך שולמית אלוני, בו יצא בשליחות חינוכית של הסוכנות היהודית לברית המועצות (לשעבר), חזר בן יעקב בשנת 1996 לתפקיד ראש מטה חפציב"ה ושימש בו עד יציאתו לגמלאות בסוף שנת 2012. כמו כן, בשנים 1996 - 2012 היה ממונה על המכינות הקדם צבאיות במשרד החינוך. בן יעקב גם ריכז מספר ועדות חקירה ובדיקה מטעם המשרד. במשך השנים הדריך עשרות קבוצות של תלמידים ישראלים בסיורים במזרח אירופה, בעיקר בפולין.

ביום העצמאות 1986 היה בין מדליקי המשואות, בזכות "תרומתו הייחודית לדמוקרטיה הישראלית".

בן יעקב הוא ממייסדי בית ספר שדה כפר עציון ומפעיליו המרכזיים. במסגרתו היה חבר בצוות תחקיר פרשת הל"ה שהוביל יהושע כהן בסוף שנות ה-60. במשך שנים רבות הוא עוסק בחקר פרשת גוש עציון ופרסם ספרים, חוברות ומאמרים רבים בנושא. הוא דוקטורנט במחלקה לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

נשוי לחנה ואב לשישה. חבר קיבוץ כפר עציון, ובעבר שימש יו"ר הנהלת הקיבוץ וחבר במוסדות תנועת הקיבוץ הדתי.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעקבות הל"ה, תשל"ט, 1979
  • גוש עציון: "בר מצווה" לחידוש היישוב", אלון שבות: יד שפירא, תשמ"א, 1981
  • גוש עציון: חמישים שנות מאבק ויצירה, אלון שבות: יד שפירא, תשמ"ג, 1983
  • לקט מקורות למשנת תורה ועבודה, תשמ"ג, 1983
  • חביב אדם שנברא בצלם: לקט מקורות ומאמרים לברור היחס לנוכרי ומעמדו בארץ, משרד החינוך והתרבות, אגף הנוער, תשמ"ה, 1985
  • יריחו: לקט מקורות, תשמ"ה, 1985
  • הגפן והגת: מקורות וריאליה, כפר עציון: בית ספר שדה כפר עציון, תשמ"ח, 1988
  • פרשת הל"ה: מורשת גוש עציון, בית ספר שדה כפר עציון, תשנ"ג, 1993
  • אהבת נוף וזיקת מולדת, לקט קטעי מקרא ועיון למדריך ולמסייר בארץ ישראל, בית ספר שדה כפר עציון, תשנ"ד, 1994
  • גוש עציון לתולדותיו, בית ספר שדה כפר עציון, תשנ"ט, 1999
  • מחלקת ההר: פרשת הל"ה, תשס"ח, 2008

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]