לדלג לתוכן

בני עקיבא העולמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תנועת בני עקיבא העולמית
ארגון גג בני עקיבא
מספר חניכים (על פי התנועה) כ-20,000
מזכיר כללי צחי מגנאג'י
מנהל כללי צחי מגנאג'י
אתר האינטרנט הרשמי של תנועת בני עקיבא העולמית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית מאיר ברחוב המלך ג'ורג', שם שוכנים משרדי התנועה, לצידם של משרדי המזרחי העולמי ותורה מציון

בני עקיבא העולמית היא תנועה אחות של תנועת הנוער בני עקיבא בישראל אשר פועלת בתפוצות.

מטרות ופעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרות בני עקיבא העולמי וצורת הפעילות בסניפים שונות ממטרות בני עקיבא. הפעילות מתבצעת תוך מתן דגש על הזהות היהודית של החניכים, כדי למנוע את התבוללותם. עוד פועלת בני עקיבא כדי לקדם את העלייה לארץ ישראל ממניעים ציוניים. שינוי נוסף הוא שבעוד ובארץ ישראל רוב החניכים הם יהודים דתיים אורתודוקסים בחו"ל ישנם חניכים חילוניים רבים.

לתנועה כ-150 סניפים הפזורים בקהילות יהודיות ביותר מ-30 מדינות. את הסניפים מפעילים בעיקר שליחים מהארץ: בוגרי צבא (בדרך כלל בוגרי ישיבות הסדר) אשר יוצאים לשנת שליחות או בנות בוגרות שירות לאומי, לימודים או צבא. חלק מהשליחות עושות זאת במסגרת שנת שירות של השירות הלאומי בשיתוף עם ארגון בת עמי. ישנן גם משפחות היוצאות לשליחות של שנה עד ארבע שנים.

השאיפה בתנועה העולמית שאת הפעילות יובילו בני הנוער או הסטודנטים בוגרי התנועה העולמית, כדי ליצור מנהיגות יהודית צעירה בתפוצות, וכדי להעצים את הנוער. השליח, אשר נשלח מישראל משמש כמנחה ומלווה הפעילות, וכמובן הגורם החשוב ביותר בכל הקשור לחינוך לישראל וליהדות. בחלק מן הסניפים, ובמיוחד בסניפים החדשים, השליחים אף מארגנים את כל הפעילויות.

לכל מדינה מחנה בני עקיבא משלה. לרוב ישנם שני מחנות במהלך השנה: מחנה חורף (לרוב סקי) ומחנה קיץ (מחנאות וכדומה). ברוב המחנות הלינה היא בבקתות, או באכסניות הנשכרות במיוחד לשם המחנה, ובמקומות מסוימים (כדוגמת דרום אפריקה) החניכים ישנים באוהלים. רוב המחנות בצפון אמריקה נקראים "מחנה מושבה", וישנם סוגים שונים של מחנות. קיים מחנה קיץ של בני עקיבא העולמית גם בישראל, שנקרא "מחנה עמיחי".[1]

ארגון הנוער בני עקיבא הוא אחת מתנועות הנוער הדתיות ציוניות הגדולות של תורה ועבודה. התנועה היא תנועה מעורבת לבנים ובנות. בני עקיבא העולמית היא המשך של 2 תנועות שהתאחדו: בני עקיבא והשומר הדתי. לכן ההיסטוריה של שתיהן היא ההיסטוריה של בני עקיבא.

הסמל שלה הוא 2 לוחות הברית עליהם האותיות ת' ע' שהם ראשי התיבות של תורה ועבודה.

הסניף הראשון של בני עקיבא הוקם בארץ ישראל על ידי יחיאל אליאש בארץ ישראל ב-1928 (חורף תרפ"ח). הנקרא על שם התנא רבי עקיבא ומבטאת את השאיפה שהנוער יתחנך לאורו.

אחרי שנה קבוצות נוער של בני עקיבא התארגנו בפולין[2] (כחלק מתורה ועבודה) בגליציה המזרחית[2] (בחסות המזרחי). התנועה התפשטה לאירופה כולה[3] והוקמו סניפים באנגליה,[4], ולאחר מכן גם באמריקה הצפונית,[5], בדרום אפריקה[6], צפון אפריקה[3] וארגנטינה.[7][8]

חלק מהקבוצות ראו את עצמם בהתחלה כתנועת נוער צופית דתית בהמשך התנועה הפכה לתנועה חלוצית המחנכת להגשמה עצמית ועלייה לארץ. הסניפים בחוץ לארץ הם סניפים זמניים בגולה שמטרתם להצטרף ולהמשיך בהגשמה בבני עקיבא בארץ ואין להם יעד להיות תנועה שממשיכה בגולה.

המטרות מופיעות גם ב-13 העיקרים של התנועה. חלקם מופיעות גם בתנועת לא דתיות, אך בתנועה הן נתפסו כמצוות.

  • שמירת התרבות היהודית - הצלה מהתבוללות, קירבה לתורה, לעם ישראל, לארץ ישראל ולשפה העברית
  • רעיונות ציוניים וסוציאליסטיים
  • חיבה לטבע
  • חיי עבודה - אנשים שחיים מפרי עמלם ללא ניצול האחר
  • מוסר - אהבת האדם, עזרה הדדית
  • חיי הגשמה - הגשמה דתית בארץ ישראל . מ-1934 הרעיון הקיבוצי, לעלות כקבוצה ולא כיחידים, לחיות חיי קולקטיב שיתופיים.

הפעילות הייתה לפי קבוצות גיל. היה פנקס חברות ותלבושת אחידה ועיתונים וחוברות הדרכה.

עסקו בפעילות ציונית של איסוף תרומות לקרן הקיימת לישראל ועזרה בבחירות לקונגרסים הציוניים.

ארגנו מחנות קיץ וחורף בהם התנסו החברים בפעילות במתכונת קבוצתית וסמינריונים למדריכים (ב-1934, ב-1936, ב-1938) והקמת קבוצות להכשרה לעלייה לארץ ישראל (שח"ל, תל חי, על זאת)

כמו כן הוציאו עיתון אמונתנו שיצא בשנים 1934-1939 נכתב ברובו בפולנית וחלקו ביידיש ועברית.

בערבי שבתות היה "עונג שבת" בקן, שקושט לכבוד שבת, ישבו הצעירים במעגל בבגדי שבת ושרו שירי שבת ושירי ארץ ישראל.

כל אלו יצרו תחושה חברית אינטנסיבית.

נושאי הפעולות בקבוצות ובסמנריונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תולדות עם ישראל והציונות, הכרת ארץ ישראל, הציונות הדתית, הגות ביהדות, תורת הרב קוק, 8 פרקים לרמב"ם, רעיונות חברתיים אצל נביאי ישראל, ספרות עברית וצופיות.

א. פיצול ושיתוף פעולה בראשית הדרך

הכפילות הזו הייתה נראית מיותרת לעיתים לאנשי תורה ועבודה ואנשי השומר הדתי, כך שבני עקיבא הייתה צריכה להיאבק על קיומה ותקציביה ולהיות בתחרות עם התנועה השנייה. למרות זאת באופן כללי היו הבדלים בין התנועות:

  1. לעומת השומר הדתי שקלט צעירים ממשפחות דתיות בני עקיבא קלט נוער יהודי מגוון כולל ממשפחות מסורתיות ,חילוניות ומתבוללות.
  2. חלק גדול מהנוער בשומר הדתי היה נוער עובד לעומת בני עקיבא בו היו הרבה צעירים מהנוער הלומד.
  3. המדריכים בשומר הדתי היו מבוגרים מצעירי המזרחי או החלוץ המזרחי לעומת בני עקיבא בו המדריכים היו חברים מתוך הקנים (הסניפים) שהשתלמו.
  4. שיתוף התבטא למשל בסמינריון משותף למדריכים ב-1934 ברמברטוב
כפר עציון הוקם על ידי חברי בני עקיבא והשומר הדתי

ב. התאחדות לתנועה אחת - התנועות התאחדו בהכשרות לעלייה לארץ, עלייה לארץ והקמת קיבוצים (קיבוץ טירת צבי וקיבוץ כפר עציון), יישובים ותרומה למדינת ישראל

ב-1938 הוקמה מזכירות עולמית של תנועות הנוער הדתי, שייצגה את בני עקיבא והשומר הדתי[9].

חלק מחברי התנועה עלו לארץ בדרכים שונות כמו סטודנטים, חלוצים, בעלי הון, חלקם שרדו את השואה וחלקם לא. (יש על כך תמונות ביד ושם כמו תמונות של ילדים ברכבת קסטנר, שציירו את סמל בני עקיבא ברכבת, תמונת רוקדות בבני עקיבא אחרי מלחמת העולם השנייה)

בני עקיבא העולמית הוקמה ב-1954[10].

ב-2011 נקלעה התנועה לקשיים כלכליים[11]. מאז התנועה התאוששה והיא ממשיכה לפעול.

מזכ"לי התנועה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר האינטרנט הרשמי של מחנה עמיחי
  2. ^ 1 2 אלחי יוסף, המזרחי ותנועת תורה ועבודה בפולין 1928-1939, ירושלים: הוצאת הספריה הציונית, תשס"א, עמ' ארגוני הנוער של תנועת תורה ועבודה עמודים 171-182
  3. ^ 1 2 בטי רויטמן (ערכה וכנסה), תרגום: יונתן סטבסקי (מצרפתית), ראשיתה של תנועת בני עקיבא באירופה, הסיפריה הציונית, ההסתדרות הציונית , מוסד ביאליק, 2009, עמ' 1-172. (בעברית)
  4. ^ בני עקיבא באנגליה משנות השלושים ועד ימינו כולל תמונות רבות
  5. ^ Jerome Fuchs, A Sociological analysis of a zionist youth movement: BNEI AKIVA OF NORTH AMERICA עבודת מאסטר, אמריקה: political and social of the new school for social research, 1960, עמ' 1-194. (באנגלית)
  6. ^ קלי מודלין, ההיסטוריה של בני עקיבא בדרום אפריקה, באתר גנאולוגיה יהודית של דרום אפריקה
  7. ^ סילויה שנקולבסקי־קרול הציונות הדתית בארגנטינה (עמ' 468-470), באתר kotar.cet.ac.il
  8. ^ בני עקיבא והשומר הדתי בעולם בשנת 1939, באתר עיתונות יהודית , קולנו, ‏1.9.1939
  9. ^ עולמית לתנועת הנוער הדתית מזכירות, הצופה, 3 בנובמבר 1938
  10. ^ התנועה העולמית של בני עקיבא, הצופה, 6 בנובמבר 1955
  11. ^ אורי פולק, ‏תנועת "בני עקיבא" העולמית נמצאת בקריסה כלכלית, באתר כיפה, 3 באוגוסט 2011
  12. ^ עדו בן פורת, הרב צבי אלון נבחר למזכ"ל בני עקיבא העולמית, צחי מגנאג'י יהיה מנכ"ל התנועה, באתר ערוץ 7, 5 בינואר 2023
  13. ^ אריה יואלי, ‏אחרי שנה: חילופים בהנהלת בני עקיבא העולמית, באתר "סרוגים", 1 בינואר 2025