השטן בגוריי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
השטן בגוריי
השטן בגוריי.jpg
כריכת המהדורה הראשונה
מאת יצחק בשביס זינגר
שפת המקור יידיש
שנת הוצאה 1933
הוצאה בעברית הוצאת דביר (מהדורה ראשונה)
שנת הוצאה בעברית 1953 (מהדורה ראשונה)
סוגה רומן
תרגום לעברית מ' ליפסון (מהדורה ראשונה)
מספר עמודים 334 (מהדורה ראשונה)
מהדורות נוספות ראה מהדורות בעברית

השטן בגוֹרֵיייידיש: ‫דער שטן אין גאָריי: אַ מעשה פון פארצייטנס) הוא רומן על רקע פולין של המאה השבע-עשרה, פרי עטו של יצחק בשביס זינגר, חתן פרס נובל לספרות.

הספר יצא לאור ביידיש בפולין בשנת 1933, לאחר שפורסם בהמשכים בירחון יידיש בוורשה. הרומן תורגם לעברית על ידי מרדכי ליפסון בהוצאת דביר בשנת 1953, ולאנגלית בשנת 1955. בשנת 2000 יצא בתרגום עברי נוסף מאת בלהה רובינשטיין בהוצאת כרמל. זהו ספרו הראשון של בשביס-זינגר, והיחיד מבין ספריו שראה אור בפולין, טרם עקירתו לארצות הברית ב-1935.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן מתאר את קורותיה של עיירה יהודית בפולין בתקופת גזירות ת"ח ת"ט, שבהן נרצחו אלפי יהודים במסגרת מרד הקוזאקים בהנהגת בוגדן חמלניצקי בפולין. הרומן ממשיך ומתאר את התקופה שלאחר תום הפרעות, התאוששותה האיטית של העיירה ותקוותם של יהודי הגולה כי הפרעות היוו למעשה חבלי משיח לקראת בואו של המשיח שבתי צבי. תנועת השבתאות מיוצגת ברומן על ידי יהודי שמגיע אל העיירה ומפיח בה את תקוות המשיח. בעיירה מתגבשים במהרה שני מחנות סביב שניים ממנהיגי הקהילה – אחד הרואה את הגאולה בדמותו של שבתי צבי, ואחרת הרואה בו משיח שקר ודוגלת בדבקות ביהדות המסורתית.

עם הופעתם של מביאי בשורה למיניהם, המהלכים קסם על יושבי העיירה, הולכת זו ונשבית בשבתאות. נביאים באים מבחוץ וקמים מבפנים וסוחפים את התושבים לאמונה כי הגאולה עומדת בפתח. היעדר החשש מפני העתיד מביא לסוג של ניהיליזם, לקיפאון כלכלי, חקלאי, מסחרי – ולהנחת המבטחים כולם באלוהים.

השטן המופיע בשם הספר אינו אדם מסוים. מביאי בשורה מתמקמים בגוריי בזה אחר זה, כולם כאחד מחדירים תקוות שווא בלב היהודים הכמהים לגאולה, תקווה אשר מתנפצת בפניהם במלוא עוזה עם חלוף הזמן. עם התרסקותה הרוחנית (והמוסרית) של העיירה מגיע לקנן בה שטן מוחשי יותר, בצורת דיבוק האוחז בנביאה בת העיירה, שלפנים הייתה משליחיו של שבתי צבי. האישה אחוזת הדיבוק הופכת למקור חדש של התעללות ואכזריות כלפי העיירה רדופת האסונות.

מיקום העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב'אחרית הדבר' שצירפה המתרגמת בלהה רובינשטיין לספר במהדורתה, העלתה השערה לפיה העיירה גוריי שבה מיקם בשביס את התרחשות הספר, הינה רמז לעיירת מולדת משפחתו בילגוריי, אך ככל הנראה העלילה עוסקת בכפר הסמון גורַיי (בפולניתGoraj; ביידישגאריי) שבדרום-מזרח פולין, כ-60 ק"מ מדרום ללובלין וכ-20 ק"מ מבילגוריי.

מהדורות בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]