התאומים הסיאמיים מוונציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התאומים בספרו של אוליסה אלדרובנדי Monstrorum historia

התאומים הסיאמיים מוונציה נולדו בגטו היהודי בעיר בשנת 1575, הוצגו לראווה והיו מקור לסקרנות, לחקירה מדעית ולדרשות מיסטיות ומוסריות של יהודים ונוצרים כאחד.

לידת התאומים ואחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאומים נולדו ב-26 במאי 1575 בגטו ונציה לבתו של גבריאל צרפתי, אשתו של יהודי בשם פרחיה. הם היו בעלי שני ראשים, ארבע ידיים וגוף אחד מן המותניים ומטה. התאומים היו לסנסציה מיידית ויהודים ונוצרים כאחד הגיעו לבית המשפחה על מנת לחזות בפלא. לאחר שמונה ימים נפטרו התאומים.

לאחר מותם מסר אביהם את הגופה לחברת גמילות חסדים של הגטו, אך הם לא נקברו אלא שומרו בתמיסה מיוחדת והחלו להיות מוצגים לראווה בתמורה לתשלום. החברה והאב אף השיגו הסכמות של רבנים לביצוע הפעולה. אולם רבני ונציה שמואל יהודה קצנלבוגן ויוסף טרווש דרשו לקבור את הגופה לפי ההלכה. התאומים נקברו לא לפני שנאסף "סכום נאה" לקופת הגמ"ח[1].

התאומים הסיאמיים מוונציה, חיתוך עץ, 1575. מאוסף משפחת נוימרק. התמונה באדיבות קדם בית מכירות פומביות.[2]

התייחסויות לתופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הידיעה אודות ה"מפלצת" עשתה לה כנפיים ונפוצה ברחבי איטליה וגרמניה הן בקרב הציבור הרחב והן בקרב משכילים ומלומדים. באותה עת נפוצה ההתעניינות ציבורית ב"מדע המפלצות" (טרטולוגיה, התפתחות עוברית בלתי תקינה) מתוך רצון לתעד ולסקר כל תופעה מוזרה החורגת מן הטבע, מתוך התפעמות מן הגיוון והעושר שמציע הטבע (שהזרים כמויות של מוזרויות ומפלצות מן "העולם החדש"). תיעוד בן התקופה נמצא בספרות מדעית ופופולרית באיטלקית ובגרמנית[3]. איור של התאומים מוצג בספרו של אוליסה אלדרובנדי Monstrorum historia משנת 1642.

סמוך למועד לידת התאומים פרצה בוונציה מגפת דבר. סמיכות האירועים סיפקה שני כיווני התייחסות חדשים: התייחסות מיסטית ללידה כאות מבשר והטפה מוסרית שראתה הן בלידה הבלתי טבעית והן במגפה אות לזעם האל. החוברת בשם Discorso sopra gli accidenti del parto monstruoso nato di una Hebrea nell'anno 1575 a di xxvi Maggio ("דיון על המקרה המפלצות שנולדו בשנת 1575 ב-26 לחודש מאי") מאת ג'וזפה גרגוריו, תרמה לקישור בין המפלצות והדבר לבין המוסר הלקוי של היהודים. החוברת כוללת ציור של התאומים, הורוסקופים של יום לידתם ויום התעברות האם ודיון המתחלק לשלושה "עולמות": חומרי, שמיימי ואלוהי. הדיון החומרי מציג את הדעה המדעית המקובלת של התקופה לפיה הייתה בזרע האב כמות גדולה מדי של זרעונים בלתי נקיים. הדיון השמיימי עוסק באסטרולוגיה ומפרט מקרים נוספים של צמידות בין לידת תאומים סיאמיים ואסונות שונים לאורך הדורות. מסקנת הדיון היא שלידת תאומים זהים מנבאת אסון והיא אות לחוסר רצון משמיים. הדיון האלוהי מיועד להשמצת הדת היהודית ("הסינגוגה המושחתת"), לגינוי עיסוקם של יהודי הגטו בהלוואה בריבית ולפרשנותם המוטעית לספר דניאל[4].

הרופא, הפילוסוף והמקובל אברהם בן חנניה יגל מתייחס לתאומים בהרחבה בספרו "ספר גיא חיזיון" ומנסה באמצעותם לחבר את ההסבר הטבעי ואת ההסבר הקבלי ולשלב בקנה אחד את ההסברים משלושת העולמות. רוחות התאומים, שנגלות אל יגל בחזיון טוענות, על סמך הלכת "עגלה ערופה" (דברים כ"א א-ט), שדמם של התאומים על ידיהם של פרנסי הציבור, הם ומנהיגותם אחראים לאסון שנפל על ונציה. לאחר מכן משתמש יגל בחוברת האיטלקית של גרגוריו לצורך ההסברים החומרי והשמימי, אך מרחיב לפי ניסיונו כרופא וכן בדוגמאות עצמאיות לפי דברי קסנופון ואבן רג'ל. הוא מסכם את עיסוקו בתאומים במסקנה המקובלת לדבריו הן בקבלה והן אצל אריסטו לפיה "האיש או האשה בשעת תשמיש" הם כוח המופעל על ידי הסיבות השמיימיות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב בוקסנבוים (מהדיר), שו"ת מתנות באדם, בית הספר למעדי היהדות ע"ש חיים רוזנברג, אוניברסיטת תל אביב, 1983 עמ' 28, 95-6
  2. ^ קדם בית מכירות פומביות, www.kedem-auctions.com (בעברית)
  3. ^ דוד רודרמן, מבוא לספר גיא חיזיון מאת אברהם בן חנניה יגל, מרכז זלמן שזר, 1997 עמוד 42
  4. ^ דוד רודרמן, מבוא לספר גיא חיזיון מאת אברהם בן חנניה יגל, מרכז זלמן שזר, 1997 עמוד 43