התרבות האולדובאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקצץ מסותת מאבן בזלת מערוץ אולדובאי, מוצג במוזאון הבריטי.

התרבות האולדובאית (אנגלית: Oldowan, לעיתים מאוית גם Olduwan או Oldawan) היא מסורת סיתות כלי אבן פרהיסטורית, אתרים ארכאולוגים שבהן התגלתה מתוארכים לתקופה הפלאוליתית התחתונה (השלב הקדום של תקופת האבן הקדומה), מתקופה של לפחות 2.6 מיליון שנה ועד כמיליון שנה לפני זמננו. נחשבה כתרבות סיתות כלי האבן הקדומה ביותר עד לגילוי כלי אבן בני 3.3 מיליון שנה בקניה באתר לומקווי. כלי אבן אולדובאים כוללים בעיקר מקצצים ומקרצפים, שבהם שפה חדה נוצרה על ידי הקשה באבן אחרת.

בתרבות האולדובאית עשו שימוש המינים הראשונים של סוג האדם - הומו הביליס, הומו רודולפנסיס והומו גאורגיקוס, וייתכן שעוד לפניהם אף מיני אוסטרלופיתקוס. היא קרויה על שם ערוץ אולדובאי, שם הוגדרה לראשונה[1].

מחקר והגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרבות האולדובאית הוגדרה לראשונה על ידי הפלאואנתרופולוג לואיס ליקי בשנת 1931, בעבודות החפירה והמחקר שלו בערוץ אולדובאי. לאחר מכן חקרה אותה בעיקר אשתו השנייה, הפלאואנתרופולוגית והארכאולוגית מרי ליקי. על בסיס כלי האבן העתיקים שהתגלו באולדובאי, התמידו לואיס ומרי ליקי בארגון המשלחות שלהם לערוץ במשך שנים רבות, עד שבתחילת שנות ה-60 גילו לבסוף את מאובני האדם שסיתתו, ככל הנראה, את הכלים. לואיס ליקי הגדיר אותם בשם הומו הביליס, שפירושו "האדם המיומן" ומתייחס ליכולתם לסתת כלי אבן.

אתרים אולדובאים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקצצים מאתר מלקא קונטרה באתיופיה, המתוארך לגיל של 1.7 מיליון שנה לפני זמננו
כלי אבן בסגנון אולדובאי מאתר דמאניסי (מימין), בהשוואה לאבן יד אשלית (משמאל)
  • ערוץ אולדובאי, טנזניה: על שמו נקראה התרבות.
  • גונא (Gona), אתיופיה: אתר באוואש התיכון, בו נמצאו כלי האבן העתיקים בעולם, בגיל של 2.6 עד 2.5 מיליון שנה. הם מקושרים עם מאובנים המסווגים כאוסטרלופיתקוס גרהי.[2]
  • קאנג'רה דרום (Kanjera South), קניה: אחד האתרים האולדובאים העתיקים והמפורטים ביותר. בנוסף לכלי אבן נמצאו בו עצמות מאובנות רבות של חיות עם סימני חיתוך מכלי אבן ומשיני טורפים ואוכלי נבלות קדומים.
  • דמניסי, גאורגיה: האתר ההומינידי העתיק ביותר מחוץ לאפריקה, מתוארך לכ-1.8 מיליון שנים לפני זמננו.
  • קובי פורה (Koobi Fora), קניה: אתר לחופי אגם טורקאנה.
  • מלקא קונטורה (Melka Kontouré ), אתיופיה: קבוצת אתרים סמוכים בשטח פתוח, כ-50 ק"מ דרומה לאדיס אבבה, מתוארכים לגילים של עד 1.7 מיליון שנים בתיארוך רדיומטרי אשלגן-ארגון, וכן בשיטות פלאומגנטיות ופלאוביולוגיות. כלי האבן מקושרים עם מאובני אדם חלקיים מן המין ארקטוס ואולי גם מינים קדומים יותר, ומאובני חיות קדומות רבות[3].
  • אתר ליד תל עובדיה, ישראל: אלפי כלים אולדובאים ואשלים שהצטברו במקום בו נחל יבנאל נשפך בעבר לאגם רדוד בעמק הירדן העתיק, מתוארכים בשיטות פליאוביולוגיות לגיל של 1.5 עד 1.2 מיליון שנה, ומקושרים עם מאובני חיות נכחדות רבות ומספר שיניים ושברי גולגולת של בני-אדם ממין לא מזוהה, קרוב לוודאי הומו ארקטוס.
  • ביצת רוחמה בצפון הנגב, ישראל, עתיק מ-780 אלף שנה. באתר זה התגלו לאחרונה כלים "דמויי-אולדובאי"[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Richard Potts (2000) “Oldowan”; in the Encyclopedia of Human Evolution and Prehistory, 2nd Ed (Eds: Delson, E. Tattersal, I. Van Couvering J. A. & Brooks, A. S.). Garland Publishing, NY.
  2. ^ Semaw, Sileshi (בדצמבר 2000). "The World's Oldest Stone Artefacts from Gona, Ethiopia: Their Implications for Understanding Stone Technology and Patterns of Human Evolution Between 2·6–1·5 Million Years Ago". Journal of Archaeological Science. 27 (12): 1197–1214. doi:10.1006/jasc.1999.0592. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Tim White (2000) “Melka Kontouré”; in the Encyclopedia of Human Evolution and Prehistory, 2nd Ed (Eds: Delson, E. Tattersal, I. Van Couvering J. A. & Brooks, A. S.). Garland Publishing, NY.
  4. ^ Zaidner Y., Yeshurun R., Mallol C. 2010. Early Pleistocene hominins outside of Africa: Recent excavations at Bizat Ruhama, Israel. PaleoAnthropology 2010: 162-195.