התקופה האפיפלאוליתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התקופה הפרהיסטורית באזור הלבנט
תקופת האבן התקופה הפלאוליתית הפלאוליתית התחתונה
הפלאוליתית התיכונה
הפלאוליתית העליונה
התקופה האפיפלאוליתית
התקופה הנאוליתית
תקופת המתכות התקופה הכלקוליתית

התקופה האפיפלאוליתית (Epipaleolithic ביוונית: epi = אחרי; paleo = קדום; lithos = אבן או אחרי תקופת האבן הקדומה) היא תקופה פרהיסטורית מסוף תור הפליסטוקן העוקבת לתקופה הפלאוליתית וקדומה לתקופה הנאוליתית, ומהווה למעשה תקופת מעבר בין חברות הציידים-לקטים של הראשונה והחברות החקלאיות של האחרונה. התקופה האפיפלאוליתית מוגדרת בעיקר באגן הים התיכון, לפי עדויות ארכאולוגיות לחברות מורכבות יחסית של ציידים-לקטים, אשר ייצרו מיקרוליתים (להבוני צור מסותתים) בצורות אחידות (למשל סהרון, טרפז ומשולש). בסוף התקופה קיימות עדויות לישיבת קבע וככל הנראה גם לניצני ביות הצמחים, המבשרים את המעבר לאורח חיים חקלאי.

המונח מקביל מכמה בחינות לתקופה המזוליתית, המאוחרת יותר, של צפון אירופה. המונח מזוליתית כלל בעבר גם את התרבויות שהיום מוגדרות כאפיפלאוליתיות. לראשונה ניתן שם התקופה לשורה של תעשיות כלי צור במגרב של צפון אפריקה, על ידי חוקרים צרפתים, משום שהממצא לא תאם את ההגדרות האירופיות לתקופה המזוליתית. בסופו של דבר נעשה המונח מקובל מאוד מחוץ לאירופה גם במזרח התיכון, באנטוליה ובקפריסין.

בארץ ישראל החלה התקופה האפיפלאוליתית לפני כ-23 אלף שנה והסתיימה לפני כ 11,700 שנה. התקופה כוללת מספר תרבויות ארכאולוגיות המתאפיינות בעיקר במיקרוליתים מסותתים לצורות מסוימות, כגון התרבות הכבארית, התרבות הכבארית הגאומטרית, התרבות הרמונית, התרבות המושאבית והתרבות הנאטופית. לפחות האחרונה כבר משקפת שינויים מרחיקי לכת במבנה הכלכלי-חברתי של אוכלוסיות פרהיסטוריות, לפי העדויות לישיבה בכפרי קבע.[1]

כיום מקובל לחלק את התקופה האפיפלאוליתית לשלוש תקופות:[2]

  • התקופה האפיפלאוליתית המוקדמת בין השנים 23,000 ועד 18,000.
  • התקופה האפיפלאוליתית התיכונה בין השנים 18,000 ועד 14,500.
  • התקופה האפיפלאוליתית המאוחרת בין השנים 14,500 ועד 11,500.

תרבויות בתקופה האפיפלאוליתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם משנת עד שנת מאובן מנחה
התרבות הכבארית 23,000 18,000 חוד כבארה
התרבות הכבארית הגאומטרית 18,000 15,000
התרבות הנאטופית 15,000 11,700 סהרון
התרבות הרמונית 14,500 11,000
התרבות המושאבית 14,500 11,000 חוד לה מועילה
התרבות החריפאית 12,800 11,700 חוד חריף

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: דני נדל, עצמות ורוח - מנהגי קבורה פרהיסטוריות בישראל, המוזיאון לפרהיסטוריה ע"ש משה שטקליס, חיפה, 1992, עמ' 25.
  2. ^ Belfer-Cohen, A. & A. N. Goring-Morris. 2014. The Upper Palaeolithic and Earlier Epi-Palaeolithic of Western Asia. In The Cambridge World Prehistory, Vol. 3, edited by A. C. Renfrew & P. G. Bahn, pp. 1381-1407. Cambridge University Press, Cambridge (PDF Download Available), ResearchGate (באנגלית)
ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.