לדלג לתוכן

ודים רפין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ודים רפין
Вадим Репин
לידה 31 באוגוסט 1971 (בן 53)
נובוסיבירסק, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות רוסיה, בלגיה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1982 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון של נובוסיבירסק עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דויטשה גרמופון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג סבטלנה זאחרובה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס אקו-קלאסיק: נגן השנה (1999)
  • פרס לנין קומסומול עריכת הנתון בוויקינתונים
www.vadimrepin.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ודים ויקטורוביץ' רפיןרוסית: Вадим Викторович Репин‏; נולד ב-31 באוגוסט 1971) הוא כנר רוסי. בעל אזרחות כפולה רוסית ובלגית.

ילדותו ולימודיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ודים רפין נולד בעיר נובוסיבירסק שבמערב סיביר, כבן לוויקטור רפין, אמן פלסטי אוטודידקט ולאשתו, אחות במקצועה. התחיל לנגן בכמה כלים מגיל 5 אך במהרה גילה העדפה לכינור. כבר כעבור חצי שנה הופיע לראשונה בפני קהל ומורתו לכינור, נטליה גאטיאטוללינה החליטה בשלב מסוים להעביר את המשך חינוכו המוזיקלי לידיו של המורה הדגול זכר ברון, שהיה בין השאר גם מורו של מקסים ונגרוב,

בגיל 7 ניגן רפין לראשונה בקונצרט פומבי עם תזמורת ובגיל 11 הופיע ברסיטל הבכורה שלו בסנקט פטרבורג, אז לנינגרד. באותה שנה זכה בתחרות הנריק וייניאבסקי לנוער בלובלין עם ביצוע הקונצרט לכינור מאת טיכון חרניקוב. אחרי כן זכה גם בתחרות טיבור וארגה בשווייץ.

בגיל 14 התקבל לאקדמיה למוזיקה (הקונסרבטוריון) בעירו, נובוסיבירסק, בכיתה של אותו פרופסור זכר ברון. הנהלת הקונסרבטוריון הכינה תוכנית חינוכית עבורו ועבור מקסים ונגרוב, מותאמת במיוחד לכישוריהם ולצורכיהם.

הקריירה הבינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפנית בקריירה שלו חלה בשנת 1989, כשהיה הצעיר בין זוכי תחרות המוזיקה על שם אליזבת מלכת בלגיה בבריסל בכל הזמנים. בגמר התחרות ניגן את הקונצ'רטו לכינור של צ'ייקובסקי והסונאטה מס' 3 מאת ברהמס. בין הפרקים הראשון והשני של הקונצרטו הקהל פרץ בקריאות התלהבות. באותה שנה כשמורו זכר ברון הוזמן ללמד בקונסרבטוריון בליבק בגרמניה, התאפשר גם לכמה מתלמידיו לבוא ולהמשיך בהשתלמותם בחו"ל, ביניהם - ודים רפין, מקסים ונגרוב, ניקולאי מדוייב ונטליה פרישצ'פנקו.

מאז הצטיין רפין כאחד הוירטואוזים הגדולים של המאה, התארח אצל כל התזמורות החשובות בעולם וניגן תחת שרביטם של כמה מגדולי המנצחים בני זמנו (ריקרדו שאיי, פייר בולז, יהודי מנוחין, מייקל טילסון תומאס, ואלרי גרגייב, סיימון ראטל, אסה-פקה סאלונן, מסטיסלב רוסטרופוביץ', ריקרדו מוטי ועוד).

השתתף תכופות בפסטיבלים כמו הוליווד בול, טנגלווד, פסטיבל רוויניה, ריינגאו, ורבייה ובקונצרטי הפרומס של ה-BBC. במוזיאון הלובר בפריז נגינתו בהקלטה חיה ביחד עם כנרים אחרים, לרבות הכנר הצועני ההונגרי רובי לאקאטוש, זכתה בפרס. ודים רפין ניגן מוזיקה קאמרית יחד עם מרתה ארחריץ', יבגני קיסין, יורי בשמט, ניקולאי לוגנסקי, מישה מייסקי ומיכאיל פלטנב.

רפין זכה גם פרס אכו כ"נגן שנת 1989", בדיאפזון הזהב, בפרס צ'צ'ליה ובפרס אדיסון. זכה להערכה גדולה מצד הכנר יהודי מנוחין שהגדיר אותו בהתלהבות כ"מושלם מבין הכנרים שזכה לשמוע"

פרסים וכיבודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בשנים 1984 - 1989 - כינור סטרדיווריוס משנת 1720 הקרוי Ex-Wieniawski- Wieniawski- השאלה מהאוסף של ברית המועצות
  • בשנת 1996 ניגן זמן קצר על כינור גוארנרי דל ג'זו מ 1737 הקרוי Isaac Stern Panette-Panette (אייזיק שטרן), השאלה מדייוויד פולטון
  • החל משנת 1996 כינור סטרדיווריוס "רובין" משנת 1708, השאלה מחברת סטרדיבאר משיקגו

רפין מנגן על הכינור "פון סרדאהיי" מבית היוצר של גוארנרי דל ג'זו.

ודים רפין היה נשוי פעמיים. התחתן שנית בשנת 2007 עם אשה ממוצא צרפתי-ספרדי. בדרך כלל הצטייר רפין כנטול גחמות של כוכב, אוהב מאוד לנגן מוזיקה קאמרית ושיתף פעולה במיוחד עם הפסנתרנים בוריס ברזובסקי וניקולאי לוגנסקי.

בעוד שלפי פרסומים אחרונים רפין השתקע בשווייץ, לפי עדותו הוא עודנו חש כבן סיביר ("סיביריאק").

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ודים רפין בוויקישיתוף