וידאל הצרפתי (הצוף דבש)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי וידאל הצרפתי
לידה 1540
ה'ש'
פאס
פטירה 1619 (בגיל 79 בערך)
ה'ש"פ
פאס,
כינוי מורה צדק בפאס, "אל סיניור".
מקום קבורה אשדוד
מקום פעילות פאס
תחומי עיסוק פרשנות על התורה, הלכה.
תפקידים נוספים מורה צדק
חיבוריו פירוש על המגילות, צוף דבש - דרושים על התורה, השגות על הרא"ם, אמרי יושר על מדרש רבה, דרך הקודש, על הספרא, פירוש על התורה ומפתח על ענייני המדרשים תנחומא ומכילתא.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי וידאל הצרפתי השני (ה'ש' 1540 - ה'ש"פ[1] -1619), היה מורה צדק, ואב בית דין בעיר פאס[2], ראש ישיבה בעיר, מחבר ספרים רבים[3]. נקרא גם בתואר "סיניור"[4]

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי וידאל זה, הוא למעשה הראשון הידוע לנו שנולד כבר בפאס ונכדו של רבי וידאל הראשון מגולי ספרד[4]. ידוע כנין ונכד לרש"י ורבנו תם ודרכו לדוד המלך[5]. נולד לרבי יצחק הצרפתי, שכיהן כדיין ומורה צדק בפאס. למד תורה מרבותיו - רבי אברהם עוזיאל[6], ואביו רבי יצחק.[7]

אב בית הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'ש"ן לערך, נתמנה לדיין בבית הדין הרבני, ולאחר מכן גם כאב בית הדין, בתפקיד זה כיהן כשלושים שנה עד לפטירתו.[8] כיהן עמו בבית הדין רבי אהרן אבן חיים עד שעלה רבי אהרן לארץ ישראל[9]. רבי וידאל נושא ונותן עם חכמי עירו הרבנים: אהרן אבן חיים, שאול סירירו מחבר הספר "דרושי מהרש"ש", יהודה עוזיאל השני מחבר הספר "בית העוזיאלי", רבי סעדיה בן ריבוח, רבי שמואל אבן דנאן, רבי יחיא בירדוגו[10], רבי יצחק אבן צור, ועוד. עמהם רבי וידאל חתום על פסקי דין[11] ותקנות בין השנים ה'שנ"ב ה'שע"ז.[8]

כמו כן רבי וידאל כיהן בראשות ישיבת "תלמוד תורה" שהייתה בעליית בית הכנסת "תלמוד תורה" בעיר, ושימש כשליח ציבור קבוע בבית הכנסת.

גדלותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר "מלכי רבנן" לרב יוסף בן נאיים מסופר[12], שבחודש ניסן שנת ה'שע"ג, הייתה אז שנת בצורת גדולה, ויבשו כל התבואות ועצי השדה. וגזרו תענית גשמים על הציבור ביום כ"ז ניסן והמשיכו אף בראש חודש אייר, שלא כדעת חכמים[13] ואמרו תפלת "כל נדרי" שלוש פעמים, והורידו לפני התיבה את רבי וידאל הצרפתי, ודרש בציבור וכלשון הספר: "והיה בעור בשרם בהרות", מרוב החרדה. ועוד המשיך לדרוש להם במשלים שונים עד שגעו ובכו כל העם. ודרש גם בשפה הערבית והניח אפר על ראשו ועל ספר התורה, ונכנע לב הציבור לאביהם שבשמיים, ובסוף ירדו להם גשמים ברצון.

לא ידועות פסיקות רבות ממנו, אך פסיקות מועטות נשתמרו בתוך ספריו. אחת מפסיקות אלו היא הכרעתו במחלוקת הראשונים אודות מניין חוטי התכלת בציצית. רבי וידאל מכריע כדעת הראב"ד שיש לצבוע בתכלת חוט אחד שלם מחוטי הציצית. הכרעה זו לא הייתה הכרעה למעשה בזמנו של רבי וידאל, אלא פסיקה תאורטית בלבד[14].

חכמי ארץ ישראל מזכירים אותו לשבח[15].

בנו, הוא רבי יצחק הצרפתי השני, שירש אותו בראשות בית הדין, כמו כן בנו נתמנה לראשות הישיבה בעיר וקיבל את תפקיד ה'נגידות' על היהודים[16].

פרסום ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב רבי יוסף בן נאיים בספר "מלכי רבנן"[4], שיש לרבי וידאל הצרפתי זכות מאוד מיוחדת, שספריו נמלטו מחוץ למערב, ולא הלכו לאיבוד ונדפסו. "כי אין הדפוס מצוי במערב וחסרון כיס קשה, ועוד כמה פעמים נשללו יהודי המערב משכיניהם הרעים ונטלו מהם כל כלי חמדתם ואבדו מהם כמה ספרים..."

שיטת לימודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי וידאל היה מחד מעמיק, וכמו שהעיד עליו החיד"א[17]: "ודבריו צריכים עיון ועומק רב" ועוד העיד[18]:"כל שוגה בו יחכם, ויאמר כלך אצל יפות והרוצה ליהנות יהנה בהתיישב דעתו לעיין בו במתון כדרך שמעיין בדברי רש"י ז"ל"". אך מאידך היה מתרחק מ'פלפולי סרק' וכמו שהעיד על עצמו[19]: "כי כוונתי ומגמתי רדיפת האמת ולדעתי כל יתר על זה כנטול דמי - הארכת ענפים בלי פרי" וכן העיד עליו נכדו רבי אהרן הצרפתי[20] שכתב: "כי הרב המחבר זצוק"ל לא הלך בגדולות ובדרשות כשאר דרשני התורה, כי אם כוונת חיבורו לפשט הפסוק וליישב שום (דבר) קושי ודוחק שיש בכתוב והלך בדרך הצדק והיושר של רש"י וראב"ע, שכוונתם ליישב פשט הפסוק דבר המתיישב לפי פשוטו של מקרא דבר דבור על אופניו" אולם מאידך היה מעיין ומפלפל (כשצריך) גדול, וכמו שהעיד עליו רבי אהרן הצרפתי:[7] "והראה עוז כח עוצם פלפולו שקיל וטרי (נושא ונותן) בסוגיא דשמעתתא בפלפול רש"י ותוספות בכל ברייתא שהובאה בתלמוד..." לשושלת משפחתו כפי שמצויה בידי המשפחה ומגיעה, ראה כאן

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פירוש על המגילות- בהם נמצא בכתב יד רק על מגילת איכה
  • צוף דבש - דרושים על התורה, הודפסו יחד עם שלושת ספריו: 'מגילת סתרים' - על מגילת אסתר, 'אוצר נחמד' על ספר תהלים, 'הצעת רות' על מגילת רות.[21]
  • השגות על הרא"ם
  • אמרי יושר - פירוש על מדרש רבה
  • דרך הקודש - פירוש על הספרא, נדפס על ידי חברת דובב שפתי ישנים בהוסיאטין, תרס"ח.
  • פירוש על התורה ומפתח על ענייני המדרשים תנחומא ומכילתא

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר "מלכי רבנן", באות ו'.
  • ספר פאס וחכמיה חלקים א' - ב'
  • הקדמת יוסף בנימין צרפתי לספר 'דרך הקודש' הודפס יחד עם הספר 'קרבן אהרן' לרבי אהרן אבן חיים, חברו לדיינות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישנו ספק אם נפטר שנה קודם בשנת ה'שע"ט. כמו שכותב יוסף בנימין צרפתי בהקדמה לספר 'קרבן אהרן' 'דרך הקודש' עמוד 49
  2. ^ כ"כ החיד"א ב'שם הגדולים' בערכו, ועיין בספר "אדרת אליהו" לרבי אליהו הצרפתי, הוצאת חברת אהבת שלום עמוד 16.
  3. ^ https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?526
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 עיין בספר "מלכי רבנן" לרבי יוסף בן נאיים דף כ"ט עמוד ב'.
  5. ^ עיין בהקדמה לספרו "צוף דבש". וב[:https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?26820 הדף הזה], עיין ערך משפחת צרפתי
  6. ^ הנ"ל כיהן יחד עם אביו של רבי וידאל כדיין בעיר.
  7. ^ 7.0 7.1 כ"כ רבי אהרן הצרפתי בהקדמתו לספר "צוף דבש" (אמשטרדם ה'תע"ח)
  8. ^ 8.0 8.1 עיינו בהקדמה לספר קרבן אהרן ודרך הקודש, עמוד 41, מאת יוסף בנימין צרפתי.
  9. ^ ראו בערך "רבי אהרן אבן חיים".
  10. ^ לימים נתמנה לרבה של תטואן בשנת ה'שס"ט.
  11. ^ פסקי הדין הודפסו בספר 'כרם חמר' לרבי אברהם אנקווא.
  12. ^ צוטט מהספר 'דברי הימים' לרבי שמואל אבן דנאן.
  13. ^ לפי המשנה, מסכת תענית, פרק ב', משנה י' אסור לגזור לכתחילה תענית על הציבור בראשי חודשים ובשאר מועדות.
  14. ^ צוף דבש, סוף פרשת שלח לך, עמוד ר"ה במהדורה החדשה.
  15. ^ כגון החיד"א ב'שם הגדולים', ערך רבי וידאל.
  16. ^ עיינו בערך רבי יצחק הצרפתי השני.
  17. ^ 'שם הגדולים' בערך 'רבנו וידאל הצרפתי השני'
  18. ^ 'חומת אנך', וישב, אות ט', וכן ראו מלכי רבנן (דף כ"א ע"ד)
  19. ^ בהקדמתו לספר 'אמרי יושר'
  20. ^ בהקדמתו לספרו 'צוף דבש' (אמשטרדם ה'תע"ח)
  21. ^ הקדמת יוסף בנימין הצרפתי לספר 'קרבן אהרן' 'דרך הקודש', עמוד 43
תקופת חייו של הרב וידאל הצרפתי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן