שאול שמואל סירירו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי שאול שמואל סירירו (ה'שכ"ו, 1566 - ה'תט"ו, 1655) היה רבה של העיר פאס וראש הישיבה הגדולה בעיר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'שכ"ו[1] בפאס בשם שאול סירירו לרבי דוד סרירו מקהילת המגורשים. את השם "שמואל" הוסיף במהלך חייו, כנראה כדי להרפא ממחלה. לצד השתלמותו בתורה, למד גם פילוסופיה, מחשבת ישראל וקבלה. כמו כן, עסק גם בכתבים נוצריים, כדי להיאבק בהתנצרות[2]. בשנת שנ"ט (1589), והוא בן 33, מונה לראש ישיבה בפאס, ושנתיים לאחר מכן, התמנה כדיין בבית דינו של רבי וידאל הצרפתי. בשנת ה'שנ"ט (1599) נתמנה לראש החכמים בעירו[3]. בשנת ה'שפ"ג (1623) עבר לצפרו, כנראה מעומס עבודת הרבנות בפאס, ונראה שמשם עבר לתטואן, אך לאחר זמן קצר מאוד שב לפאס, והמשיך לכהן בתפקידו עד לפטירתו בסוף שנת ה'תט"ו (1655), קרוב לגיל 90, לאחר ששימש ברבנות כחמישים ושש שנה.

העיד על עצמו כי השתמש בגורל המכונה "גורל הגר"א"[4]. האגדה סיפרה אודותיו כי זכה לגילוי אליהו ומופתים רבים מיוחסים אליו. צאצאיו למשך 11 דורות[5] כיהנו במשרות רבניות ברחבי מרוקו[6].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דרושי מהרש"ש סירירו - שני כרכים. יצא לאור על ידי הרב דוד עובדיה מכתב יד שהיה שמור בספריית הרב יוסף בן נאים.
  • חנך לנער - פירוש לספר משלי. נכתב בהיותו בגיל 19.
  • דברי הימים של פאס - חלקים ממנו נדפסו בספר "פאס וחכמיה" חלק א', בעריכת הרב דוד עובדיה.
  • אלפא ביתא - ערכים באגדה על פי סדר הא'-ב'. חלקים ממנו נדפסו בספר פאס וחכמיה חלק ב', על ידי הרב דוד עובדיה.
  • פרק השיעורים - על שיעורי חז"ל. נדפס בספר "זכות אבות" לרבי אברהם רפאל קורייאט.
  • מספר מצומצם של תשובות הלכתיות ופסקי דין נדפסו על ידי הרב יעקב משה טולידאנו ב"נר המערב", עמ' 106.
  • פירוש על התורה - בכתב יד.
  • אורים ותומים על השולחן ערוך. בכתב יד.
  • תועליות עין יעקב - מפתח לדרשנים על ספר עין יעקב. בכתב יד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך עולה מחתימת ספרו חנוך לנער: "היום ט"ו לאייר שנת שצ"ה נשלמו חמישים שנה שחברתי זה הפירוש, וכשסיימתיו הייתי בן י"ט שנה".
  2. ^ ראו דרושי מהרש"ש סירירו דרוש ה, דרוש דרוש ט ודרוש יג
  3. ^ הרב יעקב משה טולידאנו מציין שמינויו היה לאחר פטירת הרב שמואל אבן דנאן בשנת ה'שפ"ב[דרושה הבהרה] (נר המערב עמ' 105), אולם בספר דרשותיו (דרוש א) מצויה דרשה שנשא לאחר מינויו, בשנת ה'שנ"ט.
  4. ^ "דברי הימים של פאס", בתוך: "פאס וחכמיה" חלק א, עמ' 10
  5. ^ נר המערבי עמ' קג
  6. ^ ראו: חיים בנטוב "משפחת סירירו" בתוך: "פאס וערים אחרות במרוקו: אלף שנות יצירה", אוניברסיטת בר-אילן, 2010, עמ' 337–348.