וילהלם פון גלודן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וילהלם פון גלודן
Wilhelm Baron von Gloeden
וילהלם פון גלודן
וילהלם פון גלודן
לידה 16 בספטמבר 1856
ויימאר
פטירה 16 בפברואר 1931 (בגיל 74)
טאורמינה, סיציליה, איטליה
מקום קבורה Cimitero di Taormina עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום גרמני
תקופת הפעילות ? – 16 בפברואר 1931 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה צילום
הושפע על ידי וילהלם השני, קיסר גרמניה
השפיע על רוברט מייפלת'ורפ, ססיל בטון, אנדי וורהול, עדי נס
יצירות ידועות קיאנו, היפנוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
"קיאנו" (Ciano),‏ 1902. אחד מתצלומיו המפורסמים ביותר של פון גלודן, שהיווה השראה לצלמים רבים

הברון וילהלם פון גלודןגרמנית: Wilhelm von Gloeden;‏ 16 בספטמבר 185616 בפברואר 1931) היה צלם גרמני שפעל בעיקר באיטליה. פון גלודן זכור בעיקר הודות לתצלומי העירום הפסטורליים של נערים סיציליאניים שנשאו לרוב אביזרים כזרים או אמפורה, שרמזו על שיוכם ימי יוון הקלאסית או רומא העתיקה. מנקודת מבט מודרנית, עבודתו ראויה לציון הודות לשליטתו בתאורה ולביום המודלים המעודן שלו. שימוש חדשני בפילטרים לצילום ואיפור גוף מיוחד (שנוצר מתערובת חלב, שמן זית וגליצרין) שהעלים פגמי עור שונים, תרם לתחושת השלמות האמנותית של תצלומיו.

אף על פי שהיה מוכר בימי חייו, עבודתו נשתכחה עם השנים, אך זכתה לעניין מחודש בעשורים האחרונים, ופון גלודן אף הוכתר על ידי תומאס ווג' (Waugh) כ"אמן הוויזואלי ההומוסקסואל החשוב ביותר של טרום מלחמת העולם הראשונה".[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במקלנבורג שבצפון גרמניה. אביו נפטר בגיל צעיר ואימו נישאה מחדש לעיתונאי השמרן וילהלם יואכים פון המרשטיין. גלודן נהג לטעון שהוא נצר לשושלת גלודן המפורסמת, אולם מעולם לא נמצאה ראיה בנושא. פון גלודן לא התעניין בפוליטיקה או בעיתונאות כמו אביו החורג. הוא החל ללמוד תולדות האומנות במכללת רוסטוק, אך זמן קצר לאחר מכן פרש ופנה ללימודי ציור במכללת וויימאר. לאחר שנה, ב-1878 נאלץ להפסיק את לימודיו עקב מחלת ריאות קשה, כנראה שחפת. רופא המליץ לו על עיירת נופש ומרפא, שם האוויר יבש יותר, בסיציליה. גלודן עבר לסיציליה והתיישב בטראומינה, עיירת חוף קטנה. הוא החלים מהמחלה, ונשאר בטראומינה כמעט כל חייו, מלבד תקופת מלחמת העולם הראשונה בה גורש לגרמניה (1915–1918). בזמן המלחמה שמר לו על הבית "איל מורו", העוזר שלו והנער שהרבה לצלם עקב המראה המיוחד שלו. לאחר המלחמה חזר לטראומינה ושם נפטר ב-16 בפברואר 1931.

קריירת הצילום של פון גלודן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצילום החל אצלו כתחביב: בתחילת 1880 הוא פתח סטודיו לצילום והחל לצלם נערים בסגנון כפרי, ונחשב חלוץ של צילום באוויר הפתוח. אך רק ב-1895, כאשר אביו החורג איבד את הונו וגלודן הפסיק לקבל ממנו כסף, הוא נאלץ לפנות לכיוון מקצועי והחל למכור תמונות. זאת בעזרת הדוכס פרנץ פרידריך השלישי ממקלנבורג שווירן, שקנה לו מצלמה, הכיר אותו מילדותו והיה מעריץ נלהב ואספן גדול של עבודותיו. במפתיע, עבודותיו לא התפרסמו במחתרת למרות אופיים האירוטי- הם פורסמו במגזינים וקיבלו פרסים ברחבי העולם. נכון לומר שגלודן לא צילם רק נערים עירומים אלא גם פורטרטים, נוף ועוד. אבל גם צילומי העירום נתפסו אז כצילומי מחקר אתניים על הנערים בסיציליה.

תחומי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלודן היה ידוע בהערכתו לאומנות היוונית ולעם היווני. הוא צילם לא מעט מבנים יוונים עתיקים שהיו במרחק 2 ק"מ מביתו. אנשי טראומינה, שמוצאם היה יווני, ריתקו אותו. סגנון הצילום שלו הזכיר ברובו פיסול יווני, אבל דווקא חוסר ההתאמה בין נערי העיר העניים, דייגים ורועי צאן, לבין פסלי האלים, יצרו את הייחוד של התמונות.

ישנן גם תמונות ללא רעיון ספציפי, שיש בהן עיסוק ב"הרהורי הנער המתבגר", שהעבירו את הרעיון באופן משכנע במיוחד. כישרונו של גלודן היה בבימוי הנערים והעמדתם בתמונה. גם השימוש בפילטרים כדי להעניק לתמונות את המראה המדויק, ובאיפור גוף שגלודן עצמו יצר, הוסיפו לאיכות עבודותיו. ביתו של גלודן הפך ליעד תיירותי מוביל בטראומינה - עד אז, עיירה קטנה ונשכחת. בספר מבקריו אפשר למצוא רבים כאוסקר ויילד, אנטול פראנס, ריכרד שטראוס, מלך אנגליה ואחרים. גלודן הקפיד לחלוק את התשלום שקיבל על התמונות עם המודלים שלו, מה שיכול להסביר את שיתוף הפעולה של התושבים עם התמונות האירוטיות לכאורה. הוא גם שלח ידו בצילומי נוף שתרמו לתיירות באזור ולתיעוד רעידת אדמה הרסנית במיוחד אשר התרחשה ב-1908. כל אלה גרמו לתושבים ולמצולמים לגלות סובלנות כלפיו, בתקופה שבה הומוסקסואליות לא זכתה ליחס סובלני.

בשיא הקריירה שלו, בין השנים 1890 - 1914, צילם כ-7000 תמונות גברים, ביניהם תמונות רבות של בוצ'יוני (הידוע כ"איל מורו"). על האחוזה, שנשארה בבעלותו של בוצ'יוני, פשטה המשטרה הפשיסטית ב-1933 וב-1936, ורוב רובם הושמדו או נעלמו כי נחשבו ארוטיות. עד היום נמשכת מלאכת השלמת חלקי תמונות של גלודן המפוזרות ברחבי העולם. גלודן נחשב כיום כפורץ דרך בתחום הצילום העירום הגברי: התמונות, שהצליחו למרות אופיין ההומוסקסואלי, השימוש בנערים צעירים והנגיעה בפורנוגרפיה סללו דרך לאמנים חשובים כגון רוברט מייפלת'ורפ ואנדי וורהול וזכו לרטרופרספקטיבות רבות, כמו למשל התמונה המפורסמת "קאינו" (caino).

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nostalgia and the Photography of Wilhelm von Gloeden by Jason Goldman in GLQ: A Journal of Lesbian and Gay Studies 12.2 (2006) 237-258