ויקטור וקסלברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויקטור וקסלברג, מרץ 2008

ויקטור פליקסוביץ' וקסלברגרוסית: Виктор Феликсович Вексельберг, באוקראינית: Віктор Феліксович Вексельберг; נולד ב-14 באפריל 1957, בדרוהוביץ', מערב אוקראינה) הוא איש עסקים ואוליגרך רוסי יליד אוקראינה ממוצא יהודי, מן האוליגרכים הרוסים הפעילים בעשורים הראשונים של המאה ה-21.

וקסלברג הוא הבעלים והנשיא של קונצרן הענק רנובה (Ренова), והונו נאמד לפי המגזין "פורבס", נכון לנובמבר 2014 ב-15.4 מיליארד דולר. הוא דורג ב-2013 כאדם השלישי בעושרו ברוסיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1957 בדרוהוביץ' שבמערב אוקראינה לאב יהודי ואם רוסית נוצריה, סיים את לימודיו במכון להנדסה במוסקבה, והחל לעבוד כמהנדס ומנהל מחקר בחברה ממשלתית לייצור משאבות. בשנת 1988, לאחר ששלטונו של מיכאיל גורבצ'וב הקל על פתיחת עסקים עצמאיים ברוסיה, כחלק ממדיניות הפרסטרויקה וגלאסנוסט, וקסלברג ייסד את NPO Komev חברה אשר ביצעה פרויקטים עבור מפעל האלומיניום של אירקוטסק. בשנת 1990 הוא ייסד את תאגיד רנובה יחד עם חברו ללימודים לאונרד בלווטניק. חברת Komvek בבעלות וקסלברג החזיקה ב-67% מהונה של רנובה ואילו חברת Access Industries בבעלות בלוונטניק החזיקה ב-33% הנותרים. וקסלברג הפיק הון רב מהפרטת תעשיית האלומיניום ברוסיה, בשנת 1993, בתקופת שלטון ילצין. בשנת 1996 הוא היה אחד ממייסדי חברת האלומיניום סיביר-אוראל (Сибирско-Уральская Алюминиевая компания) לאחר איחוד מפעלי האלומיניום באוראל ובאירקוטסק (חברה שמוזגה מאוחר יותר לתאגיד הענק רוסאל). ברווחיו מעסקי האלומיניום היא רכש מניות מיעוט בתאגיד TNK, אחת מחברות הנפט והגז הגדולות ברוסיה. בשנת 1997 רכש את השליטה בחברת TNK והתמנה למועצת המנהלים של החברה ובשנת 1998 היה ליושב ראש מועצת המנהלים. מאוחר יותר איחד את נכסיו ב-TNK ונכסים אחרים בהם החזיק, לתוך תאגיד רנובה, תוך שהוא מאציל סמכויות לדרג הניהול בחברות.

בשנת 2003 הכריז תאגיד רנובה, יחד עם חברת Access Industries (בבעלות בלווטניק) וקבוצת אלפא (בבעלות מיכאיל פרידמן, גרמן קאהן ואלכסיי קוזמיצ'ב) על שותפות אסטרטגית לאחזקת נכסי הנפט שלהן ברוסיה ובאוקראינה ויצירת תאגיד AAR. באותה שנה מוזג תאגיד AAR עם נכסי האנרגיה של תאגיד BP ברוסיה בחלקים שווים. התאגיד החדש נקרא בשם TNK-BP והיה העסקה המסחרית הגדולה ביותר עד לאותה עת בהיסטוריה של רוסיה. כיושב ראש מועצת המנהלים של TNK, וקסלברג נטל תפקיד מרכזי בהוצאתה לפועל של העסקה.

הוא נשוי למרינה ואב לבן ובת. וקסלברג, צאצא לנישואים בין-דתיים, מזהה את עצמו כרב-לאומי ואינו מבקר בבית כנסת או בכנסייה. עם זאת, הוא מרבה לתרום למוסדות אמנות המזוהים עם היהדות, ותרם 4.5 מיליון דולר לבניית מוזיאון היהדות והסובלנות במוסקבה, והוא משמש כיו"ר מועצת המנהלים של המוזיאון.

עומד בראש מכון סקולקובו למדע וטכנולוגיה שמושבו במרכז ההשקעות סקולקובו.

אוסף האמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וקסלברג מחזיק ברשותו אוסף אמנות גדול, בין היתר, רכש וקסלברג בשנת 2004 את האוסף הגדול ביותר של ביצי פברז'ה שנמצא מחוץ לקרמלין, במכירה פומבית בסותבי'ס, בסכום של למעלה מ-90 מיליון דולרים; האוסף ובו 9 ביצים נאסף בידי מלקולם פורבס. בסך הכל מצויות ברשותו של וקסלברג 11 ביצים קיסריות, שתי ביצים שהוכנו בידי פברז'ה עבור משפחת קלץ', ושתים ממקורות אחרים. בראיון משנת 2013 ל-BBC טען וקסלברג כי מעולם לא הציג את הביצים בביתו והוא רכש אותן מכיוון שהאמין כי הן חשובות להיסטוריה ולתרבות הרוסית והוא רואה בהן את התכשיטים הטובים בעולם. ב-19 בנובמבר 2013 חנך וקסלברג את מוזיאון פברז'ה בסנקט פטרבורג, שם הן מוצגות.[1]

בחודש ספטמבר 2006 שילם וקסלברג כעשרה מיליון דולר לכיסוי הוצאות העברת 18 הפעמונים ממגדל הפעמונים בבית לואל, באוניברסיטת הרווארד, בארצות הברית, חזרה למקומם המקורי במנזר דנילוב במוסקבה ולרכוש עבור אוניברסיטת הרווארד פעמונים חלופיים,[2] הפעמונים ההיסטוריים הושבו למוסקבה ב-12 בספטמבר 2008.

תרומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וקסלברג תרם 4.5 מיליון דולר להקמת מוזיאון היהדות והסובלנות במוסקבה, אשר עלותו הכוללת הייתה כ-60 מיליון דולר והוא עומד בראש חבר הנאמנים של המוזיאון.[3] וקסלברג אף תורם לשיפוץ ואחזקת בתי כנסת ברחבי רוסיה.

מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 2008 תיווך וקסלברג בעסקה בין ממשלות רוסיה והונגריה שעיקרה היה רכישת בניין שגרירות לשעבר של הונגריה בסכום של 21 מיליון דולר ומכירתה המיידית לממשלת רוסיה בסכום של 116 מיליון דולר, בעוד שערך השוק של הבניין הוערך בכ-50 מיליון דולר. חקירת מסמכי העסקה על ידי אלכסיי נבלני חשפה מסמכים מזויפים ואשר אינם חוקיים, דבר שהעלה חשד למעשה מרמה.
  • באפריל 2009 פתחה משרד האוצר הפדרלי של שווייץ בחקירה פלילית נגד וקסלברג בחשד לעבירות במסחר במניות במדינה. כתוצאה מן החקירה וקסלברג נקנס על ידי שלטונות שווייץ, בשנת 2010, יחד עם שני שותפים, ב-120 מיליון פרנק שווייצרי.[4] אולם וקסלברג ערער על הפסיקה ובית המשפט בשווייץ ניקה אותו מן החשדות בעבירה ופטר אותו מן הקנס.[5]
  • בחודש מרץ 2018 חוקרים מטרם רוברט מולר, התובע המיוחד לחקירת התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 חקרו את וקסלברג מיד לאחר שמטוסו נחת בנמל תעופה באזור ניו יורק.[6]
  • בחודש אפריל 2018 הכריז משרד האוצר של ארצות הברית על הטלת סנקציות על וקסלברג ו-23 אנשים נוספים בעלי אזרחות רוסית, זאת במסגרת "החוק לפעולה נגד אויביה של ארצות הברית באמצעות סנקציות".[7][8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויקטור וקסלברג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]