אלכסיי נבלני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלכסיי נבלני, 2012

אלכסיי אנטולייביץ' נבלנירוסית: Алексей Анатольевич Навальный; נולד ב-4 ביוני 1976) הוא עורך דין רוסי ופעיל פוליטי נודע. היה ממובילי המחאה האופוזיציונית ברוסיה.

נבלני מנהל בלוג שמתמקד בחשיפת שחיתויות בממשל הרוסי ונחשב לאחד הבלוגרים הפופולריים ברוסיה, בעיקר בהקשר למאבקו בשחיתות במסדרונות השלטון[1]. מאז 2009 החל להתפרסם כמתנגד חריף לולדימיר פוטין. בשנת 2012 הוול סטריט ג'ורנל כינה אותו כ"האיש שולדימיר פוטין מפחד ממנו ביותר"[2].

נבלני מגדיר עצמו כ"דמוקרט לאומני", הוא עומד בראש מפלגת "פרוגרס" (תנועת "ברית העמים" לשעבר) וחבר מועצת התיאום של האופוזיציה הרוסית. בספטמבר 2013 התמודד לבחירות לראשות העיר מוסקבה ונתמך על ידי מפלגת החופש העממי, אך הפסיד וסיים במקום השני עם 27% אחוזי תמיכה[3].

השכלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993 נבלני השלים לימודיו בבית הספר תיכון אלבין בעיירה קלינינץ במחוז מוסקבה. ב-1998 רכש השכלתו בפקולטה למשפטים באוניברסיטה הרוסית לידידות עמים.

ב-1999 למד גם בפקולטה לאשראי וכלכלה באקדמיה הפיננסית של ממשלת רוסיה, התמחה בניירות ערך ותיקי בורסה. את לימודיו השלים ב-2001.

עסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסיי נבלני מחזיק ב-25% מניות במפעל קוביאקוב באזור אודינצובו שבמחוז מוסקבה. תקופת מה גם עבד בבנק איירופלוט.

ב-1997 ייסד את חברת "אלקט" והיה סגן מנהל החברה לענייני משפט ובבחירות לפרלמנט בשנת 2007 הייתה חברה לספונסרית של מפלגת ברית כוחות הימין.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 הצטרף נבלני למפלגה הדמוקרטית המאוחדת הרוסית "יבלוקו". משנת 2004 ועד 2007 שימש כאחראי מטעם המפלגה על אזור העיר מוסקבה. בדצמבר 2007, פוטר מחברותו בהנהלת המפלגה, כשההחלטה על פיטוריו נתמכה ברוב של 70% מחברי הנהלת המפלגה. ההחלטה באה כתגובה על "גרימת נזק פוליטי למפלגה, בפרט בשטח פעילויות לאומיות"[4]. נבלני עצמו טוען שפיטוריו באו על רקע דרישתו ממייסד המפלגה גריגורי יאבלינסקי לפרוש מהנהגת המפלגה. בשנת 2004 הקים את "הוועד להגנה על המוסקבאים" שהוביל מחאה נגד השחיתות והפרות חוקי הבנייה בעיר מוסקבה. בשנת 2007, לאחר פיטוריו ממפלגת יאבלוקו הצטרף לתנועה הנציונל-דמוקרטית "נארוד".

במהלך קמפיין הבחירות לראשות העיר נחשפה נטייתו הלאומנית, כשהציע להרים כוסית לחיי השואה ואף כינה את היהודים "גנדרנים בכובעי שועל ומלבושים בלויים" וציין כי "מי שרוצה לחיות ברוסיה חייב להפוך לרוסי במלוא מובן המילה"[5].

באפריל 2013 הצהיר בפומבי על כוונותיו להתמודד לנשיאות במטרה להושיב מאחורי סורג ובריח את ממשלתו של ולדימיר פוטין על "שחיתות וניצול לרעה של תפקידם"[6].

ביולי 2013 נרשם כמועמד לבחירות לראשות עיריית מוסקבה, ובאותו החודש הורשע במעילה בהיקף של 16 מיליון רובל, ונידון לחמש שנות מאסר. גזר הדין עורר מחאות בינלאומיות. באוקטובר הומתק עונשו של נבלני והומר במאסר על-תנאי, אך הרשעתו נותרה על כנה.

מאבקו במפלגת "רוסיה המאוחדת"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים מנהל נבלני מאבק במפלגת השלטון "רוסיה המאוחדת", שבראשותה עומד הנשיא ולדימיר פוטין יחד עם ראש הממשלה דמיטרי מדבדב. נבלני הטוען לשחיתויות קשות מצד ראשי וחברי מפלגת השלטון, קורא בכל הזדמנות לאזרחי רוסיה להצביע בבחירות לכל מפלגה אחרת, חוץ ממפלגת רוסיה המאוחדת. לאחר הבחירות לפרלמנט הרוסי בהן זכתה מפלגת רוסיה המאוחדת בכחמישים אחוז מהקולות, טען לזיופים, והיה מראשי מארגני המחאה הגדולה ברוסיה, בה מאות אלפים יצאו להפגין ברחובות בכל ערי רוסיה בטענה לזיופים בבחירות לפרלמנט. בעקבות פעילות זו, נעצר על ידי המשטרה לתקופות קצרות על הפרות החוק בארגון ההפגנות הגדולות. בתגובה הוכרז נבלני אסיר מצפון על ידי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל.

פרשות פליליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעילה בחברת KirovLes[עריכת קוד מקור | עריכה]

האשמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2012 , נעצר והואשם נבלני במעילה בחברת עץ ממשלתית, KirovLes, לטענת התביעה הוא גנב עצים בסך 16 מיליון רובל (כ-500,000 דולר). גניבה זו התאפשרה מתוקף תפקידו כיועצו של מושל מחוז קירוב, ניקיטה בליך במהלך שנת 2009. מעצר זו בוצע לאחר מספר חקירות שנסגרו עקב מחסור בהוכחות. נבלני שילם ערבות עצמית ושוחרר ממעצר.

לטענת נבלני, המשפט הוא מזימה של השלטון לחיסול המתנגדים הפוליטיים של הנשיא פוטין, ולכן מדובר ברדיפה פוליטית ותו לא. בתגובה למעצרו, תומכיו הפגינו מול משרדי ועדות החקירה.

הרשעתו ושחרורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפטו של נבלני החל בעיר קירוב באפריל 2013. ביולי 2013, הוא הורשע ונגזרו עליו חמש שנות מאסר במושבת עונשין לעבודה מתקנת. נבלני ערער על עונשו ולבקשת התביעה שוחרר עד לבירור ערעורו, יום לאחר מאסרו, על מנת שיתמודד בבחירות לראשות עיריית מוסקבה. באוקטובר 2013, בית המשפט דחה את עתירתו אך המיר עונשו לעונש מאסר על תנאי.

בפברואר 2016, בית המשפט האירופי לזכויות אדם קבע כי הופרה זכותו של נבלני להליך משפטי הוגן, וחייב את הממשלה לשלם לו 56,000 יורו עבור הוצאות משפט ונזקים נלווים שנגמרו לו.

פרשת התיווך בחברה Yves Roche Vostok[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2012, החלה חקירה בעניין עסקה שביצעה חברה שבבעלותם של האחים נבלני, אולג ואלכסיי, Glavpodpiska, עם חברת הבת של חברת הקוסמטיקה הצרפתית הקוסמטיקה איב רושה במזרח אירופה, Yves Roche Vostok. בעסקה התחייב נבלני לדאוג לאספקת מוצרי החברה אולם מעולם לא עשה זאת אלא שכר חברות אחרות לביצוע העסקה, ללא ידיעת אף אחד מהצדדים, בעודו לוקח את הפרשי הסכומים.

בפברואר 2014 הושם נבלני במעצר בית. בדצמבר 2014 נידון ל-3.5 שנים נוספות במאסר על תנאי, בעוד אחיו נשלח למאסר בפועל למשך תקופה זו.

מקרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2012, רשויות התביעה הפדרליות האשימו את האחים נבלני באשמת הונאה בזמן עבודתם בחברת דואר.

באוגוסט 2013, נחקר נבלני באשמת בקבלת תרומות שלא כחוק למימון קמפיין הבחירות שלו[7].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]