רוסאל
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| בורסה |
|
| מייסדים | רומן אברמוביץ', אולג דריפסקה |
| תקופת הפעילות |
2007–הווה (כ־17 שנים)  |
| חברת אם |
En+ Group |
| חברות בנות |
|
| מיקום המטה | מוסקבה, רוסיה |
| שליטה בחברה | אולג דריפסקה |
| ענפי תעשייה | מתכת |
| מוצרים עיקריים | אלומיניום, אלומינה, בוקסיט, סגסוגת אלומיניום |
| הכנסות | 10,300,000,000$ (2010) |
| רווח תפעולי |
279,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2020) |
| רווח |
759,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2020) |
| הון עצמי |
6,543,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2020) |
| מנכ"ל |
אולג דריפסקה |
| עובדים | 75,000 |
|
www | |
  | |
רוסאל (ברוסית: Росал, קיצור של "רוסיסקיי אלומיניי", Российский алюминий, באנגלית: United Company RUSAL) היא חברת האלומיניום השנייה בגודלה בעולם לפי תפוקת ייצור. היא הייתה החברה הגדולה בעולם עד 2015, אז עקפה אותה קבוצת China Hongqiao בתפוקה השנתית. רוסאל אחראית לכמעט 9% מתפוקת האלומיניום העיקרית בעולם ו-9% מייצור האלומינה בעולם.
החברה הוקמה על ידי מיזוג של חברת "רוסיסקיי אלומיניי", עם נכסי האלומינה של קבוצת גלנקור השווייצרית, שהושלם במרץ 2007[1]. החברה הייתה מאוגדת במקלט מס באי ג'רזי, אך המטה שלה נמצא במוסקבה, בפדרציה הרוסית. מניותיה של החברה נסחרות בבורסה של מוסקבה ובבורסת הונג קונג. מאז 25 בספטמבר 2020 שינתה החברה את מקום ההתאגדות שלה מג'רזי לקלינינגרד, רוסיה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברות שקדמו לרוסאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
השורשים של החברה נעוצים בפעילות העסקית של האוליגרך הרוסי אולג דריפסקה, שנכנס לתעשיית המתכות כסוחר סחורות וכברוקר בבורסת הסחר של מוסקבה (Moskovskaya Tovarnaya Birzha) ולאחר מכן בבורסת הסחורות וחומרי הגלם הרוסית (Rossiyskaya Tovarno-Syryevaya Birzha). כמתווך, דריפסקה עסקה במגוון רחב של סחורות, כולל אלומיניום. עבודתו כללה גם מסחר עם מפעלי היתוך אלומיניום גדולים ברוסיה[2].
בשנים 1991–1994, חברות שהוקמו על ידי מר דריפסקה בגיבוי האוליגרך מיכאל צ'רנוי, החלו להשקיע במניות של חברת SAZ (Sayanogorsk Aluminum Smelter), אחד ממפעלי האלומיניום החדשים והמודרניים ביותר שנבנו בימי ברית המועצות בשנים 1980–1985. בשנת 1994, דריפסקה מונה למנכ"ל SAZ[3].
צ'רנוי עצמו היה שותף עם האחים דוד וסימון ראובן (אנשי עסקים בריטיים ממוצא יהודי-עיראקי) בחברת "טרנס-וורלד" "Trans-World Group", חברה למסחר באלומיניום שהוקמה ב-1991[4]. מגזר האלומיניום היה אחד הענפים שעבר תהליך ההפרטה מהיר לאחר פירוק ברית המועצות. האחים ראובן קנו אלומיניום מברית המועצות מאז סוף שנות ה-70 של המאה ה-20. אך אחרי פירוק ברית המועצות, גילו שהם לא יכולו להשיג את המתכת המוגמרת במחירים נמוכים מתקופת ברית המועצות, ואז למכור אותם ביוקר במערב. הם גייסו את ולדימיר ליסין, שהיה סמנכ"ל בכיר במפעלי מתכת ברית המועצות, והצליחו לרכוש דרכו את גם את חומרי הגלם וגם את המוצר המוגמר. בשנת 1994, "טרנס-וורלד" כבר מכרה יותר מ-600,000 טון אלומיניום בשנה, או רבע מסך יצוא האלומיניום של רוסיה. ככל שיותר מהתעשייה של רוסיה הופרטה, "טרנס וורלד" רכשה חלקים במפעלי האלומיניום הגדולים במדינה, כדי למנוע את עלייתם של מתחרים, שגם הם עשויים להיות מעוניינים בחתימה על עסקאות לרכישת חומרי גלם[5].
תקופה זו קיבלה את הכינוי "מלחמות האלומיניום" בה האחים לב ומיכאל צ'רנוי פעלו לדחוק מתחרים מהשוק. ארבע שנות אלימות חריפה במגזר האלומיניום, שבמהלכן נרצחו עשרות מנהלים, בנקאים, סוחרים ומאפיונרים[6] . הקרבות עקובי הדם ביותר התנהלו סביב השליטה במפעל האלומיניום הענק "קראסנויארסק". קבוצת "טרנס-וורלד" החזיקה ב-20% מהמפעל, אבל גם מתחרותיה, והמאפיה הרוסית, הצליחו לקנות להם דריסת רגל בחברה. בקיץ 1995 נרצח אולג קנטור, נשיא בנק שזה עתה רכש החזקה גדולה למדי בקראסנויארסק. חודש לאחר מכן נרצח פליקס לבוב מחברת "AIOC", חברת סחר מניו יורק שזכתה במכרז הייצוא של קראסנויארסק. לבוב היה נציגה של AIOC ברוסיה. אחר כך AIOC ויתרה על החוזה שלה עם "קראסנויארסק" והכריזה על פשיטת רגל[2].
בשנת 1997, החברות שבשליטת דריפסקה עברו ארגון מחדש, שהוביל להקמת "סיבירסקי אלומיניום" לניהול נכסי אלומיניום ואלומינה שנרכשו על ידי דריפסקה. עד שנת 2000 ניהלה "סיבירסקי אלומיניום", בין יתר הנכסים הקשורים לאלומיניום, את מפעל האלומיניום בסיאנוגורסק, מפעל בסיינאל, מפעל לייצור בסמארה, ומניות מיעוט בבית הזיקוק לאלומיניום ניקולייב באוקראינה. בנקודה זו התפצלה קבוצת Trans-World המקורית. במקביל מיכאיל צ'רנוי הסתכסך עם האחים דוד וסימון ראובן, פרש מקבוצת "טרנס-וורלד", וחבר לדריפאסקה במפעל האלומיניום "קראסנויארסק"[7]. ואילו ולדימיר ליסין דחק את האחים ראובן מהשליטה בחברת "טרנס-וורלד"[8].
המיזוג ליצירת רוסאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת שנת 2000 רכש האוליגרך רומן אברמוביץ' את חברת "טרנס-וורלד", תמורת 600 מיליון דולר[9]. מיד אחר כך החל בתהליך מיזוג עם "סיבירסקי אלומיניום" של דריפסקה. באפריל 2001, רשויות הפיקוח ברוסיה נתנו את אישורם להקמת החברה הממוזגת "רוסאל", שהפכה ליצרנית האלומיניום השנייה בגודלה בעולם אחרי חברת "אלקואה" האמריקנית, שהייתה אז חברת האלומיניום הגדולה בעולם. בעלי המניות של "טרנס-וורלד" ו"סיבירסקי אלומיניום" החזיקו כל אחד במחצית מהמניות של "רוסאל". לחברה הממוזגת הייתה אז שליטה בשלושה מפעלי התכה גדולים ורישיון לרכוש רביעי. בבעלותה או בשליטתה היו גם שני מכרות עופרת האלומיניום הגדולים ביותר בשטחי רוסיה, ושמונה מפעלים המייצרים מוצרים שונים של אלומיניום. בסך הכל שלטה החברה החדשה על 70% מהתפוקה הגולמית של האלומיניום הרוסי. עם איחודה הרשמי הבטיחה "רוסאל" לפעול ליישום ניהול עסקי שקוף ומקצועי יותר[10]. לאחר המיזוג החלה "רוסאל" לפעול גם מחוץ לרוסיה ורכשה מפעלים ומכרות באפריקה באוקראינה ואוסטרליה.
אברמוביץ' היה באותה עת שותף זוטר של האוליגרך בוריס ברזובסקי, שטען אחר כך ב"משפט ברזובסקי נגד אברמוביץ'", שהוא היה בעל המניות העיקרי במחצית מ"רוסאל", והוא העביר אותם למשמורת של אברמוביץ' בעת שברח מרוסיה[11]. אברמוביץ' מכר בהמשך את חלקו בחברה לדריפסקה[12].
בדצמבר 2000, זמן קצר לפני השלמת המיזוג ליצירת "רוסאל", הוגשה בבית משפט פדרלי במנהטן, ניו יורק, תביעה אזרחית נגד מיכאיל צ'רנוי ואולג דריפאסקה על ידי שלוש חברות לסחר במתכות, שהיו בקשרי עסקים עם צ'רנוי בשנות ה-90. התובעים דרשו 2.7 מיליארד דולר על הנזקים שנגרמו להם בעטיים של מעשי צ'רנוי ושותפיו. לטענתם דריפאסקה, צ'רנוי ובעלי בריתם עשו, במישרים או בעקיפים, אין-ספור מעשים פליליים, ובכללם רצח, סחיטה, הונאה והלבנת כספים בכדי להשתלט על נכסי אלומיניום בהן חברות הסחר היו שותפות. המעשים כללו אלימות פיזית והלבנה של כספים, שהושגו כתוצאה מפעילות לא-חוקית גם בארצות הברית, כדי לקדם את המזימה. הם לא הגישו כתב הגנה וכופרו בסמכותו של בית משפט אמריקני לדון בעניינים האלה[7].
בסוף 2004 הגיש איש העסקים דלול חיידרוב תביעה על סך 1.5 מיליארד דולר נגד צ'רנוי ודריפסקה במדינת דלאוור, בה טען כי השניים השתלטו על מפעל שהיה בשליטתו ברוסיה בפעולות סחיטה ואיומים. המפעל הפך אחר כך לחלק מ"רוסאל"[13].
המיזוג ליצירת יונייטד קומפני רוסאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיץ 2006 נתן נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אישור למיזוג בין "רוסאל" לחברת האלומיניום הרוסית השנייה בגודלה Sual (Siberian-Urals Aluminium Company), חברה זו הייתה בשליטת האוליגרך ויקטור וקסלברג, שבעקבות המיזוג החזיק 25% ממניות "רוסאל"[14]. העסקה כללה גם את נכסי האלומיניום של חברת המסחר בסחורות גלנקור, שקיבלה 13% ממניות החברה הממוזגת שהחלה לפעול בשם "יונייטד קומפני רוסאל"(United Company Rusal)[15]. המיזוג הושלם בתחילת 2007 ודריפסקה הפך לאיש העשיר ברוסיה עם הון שהוערך אז בכ-21 מיליארד דולר[16].
ביוני 2007 הודיעה "יונייטד קומפני רוסאל" על תוכנית לביצוע הנפקה ראשונה לציבור בבורסה לניירות ערך בלונדון, לפי שווי שוק של כ-30 מיליארד דולר[17]. בעקבות תוכנית זאת הגיש האוליגרך מיכאל צ'רנוי תביעה נגד אולג דריפסקה לבעלות על 40% ממניות "רוסאל" לפני המיזוג[18] צ'רנוי טען שהוא מחזיק 13% מהמניות של "יונייטד קומפני רוסאל", אך שמו נמחק ממרשם בעלי המניות במרמה[19]. דריפסקה ביקש להעביר את המשפט מבריטניה לרוסיה[20], אך בית משפט בלונדון דחה את בקשתו באוגוסט 2009[21]. דריפסקה מצדו שכר את פעיל הימין אביגדור אסקין לביצוע האזנות סתר וניהול קמפיין שלילי נגד צ'רנוי[22]. בתגובה צ'רנוי הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת דיבה בסך 10 מיליון שקל נגד דריפסקה, ושמונה אנשים נוספים. בטענה כי דריפסקה מימן קמפיין חובק עולם, לרבות בישראל, של הכפשתו והשמצתו בעיני הציבור ובעיני רשויות אכיפת החוק, במטרה להביא לשלילת אזרחותו ולגירושו מישראל וכדי לגרום לדה-לגיטימציה שלו ולהקטין בכך את סיכויי התביעה האזרחית שהגיש נגדו[23]. במאי 2009, הוצא נגד צ'רנוי צו מעצר בחשד להלבנת הון בספרד, של חברה בבעלותו הרשומה במדינה[24]. דריפסקה העיד נגד צ'רנוי בתיק הלבנת הון, וטען כי שילם לצ'רנוי 250 מיליון דולר כדמי חסות בשל קשריו עם המאפיה ולא עבור מניות שהחזיק ב"רוסאל"[25]. בספטמבר 2012, פרסמו השניים הודעה קצרה לעיתונות, בה הכריזו שהגיעו להסדר וכי התביעה שהגיש צ'רנוי בבית משפט בלונדון בוטלה[26].
ביולי 2008 רכשה "יונייטד קומפני רוסאל", בתמורה לכ-14% ממניותה, כ-5 מיליארד דולר במזומן והתחייבויות תשלום נוספות בסך 2 מיליארד דולר, כ-50% מחברת נורילסק-ניקל, חברה לכרייה וייצור של פלדיום, ניקל, פלטינה, וקובלט, שהייתה בשליטת האוליגרך מיכאיל פרוכורוב[27]. בעקבות רכישה זו, רכישות קודמות והמשבר הכלכלי העולמי עמדה "רוסאל ", בסוף 2009, על סף פשיטת רגל. אך הגיעה לבסוף להסכם עם 70 בנקים, לארגן מחדש את חובותיה, שעמדו על סך 17 מיליארד דולר[28].
הנפקת החברה בהונג קונג[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 2008 הודיע דריפסקה כי הוא החליט להנפיק את החברה בבורסה לניירות ערך בהונג קונג, ולא בבורסת לונדון, עקב תנאים נוחים יותר[29], אולם אישור ההנפקה ארך זמן רב[30]. החברה הונפקה לבסוף בינואר 2010, וגייסה 17.4 מיליארד דולר הונג קונג (2.2 מיליארד דולר) בהנפקה ראשונה לציבור של חברה רוסית בבורסת הונג קונג. מניית "רוסאל" החלו להיסחר בבורסת הונג קונג ב-27 בינואר 2010[31].
בפברואר 2018 הודיעה החברה כי תמנה את סמנכ"לית הכספים שלה, אלכסנדרה בוריקו, למנכ"לית. האישה הראשונה שתמונה לתפקיד. דריפסקה הודיע כי פרש מתפקיד מנכ"ל רוסאל ונשיא קבוצת En+ כחלק מסבב מינויים כולל בחברה[32].
ב-9 באפריל 2018 ירדה מחיר המינה של "רוסאל" ב-50% ביום אחד, במסחר בבורסת הונג קונג, כשהמשקיעים החליטו להיפטר מהמניה לאחר שארצות הברית הודיעה כי החברה התווספה לרשימת החברות ובעליהן שעליהם הטילה סנקציות[33].
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרבצי הבוקסיט הגדולים של רוסיה נמצאים באזור הרי אורל הצפוניים. המכרות המופעלים על ידי תאגיד סבאורלבוקסיטרודה (תאגיד בת של רוסאל) באזור זה מכילים כ־70% מעתודות הבוקסיט של רוסיה. משנות השישים של המאה העשרים התפתחה תעשיית אלומיניום גדולה ברוסיה בזכות האנרגיה החשמלית הזולה מהתחנות ההידרואלקטריות בסיביר ושני הכורים הגדולים בעולם להיתוך אלומיניום נמצאים ברוסיה.
רוסאל מפעילה 4 מתקני עיבוד אלומיניום ו־3 מתקני עיבוד אלומינה ברוסיה, אחד באוקראינה וכן מתקנים בגויאנה, ניגריה, גינאה ואוסטרליה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רוסאל- רונן לב, צ'רנוי טוען ל-20% ממניות "רוסאל": מאיים בתביעה נגד דריפסקה, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2006
- שירות פייננשל טיימס, גולדמן זאקס סירב לשמש חתם להנפקה של דריפסקה, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2009
- סוכנויות הידיעות, בין המשקיעים הפוטנציאליים ברוסאל: נתנאל רוטשילד, ג'ון פולסון ובלאקרוק, באתר TheMarker, 28 בדצמבר 2009
- שירות פייננשל טיימס, דריפסקה יקבל מרוסאל בונוס של 70 מיליון דולר על ההנפקה, באתר גלובס, 14 באפריל 2010
- רויטרס, קרב בין שני מיליארדרים רוסיים פוגע בחברת האלומיניום הגדולה בעולם, באתר TheMarker, 19 במרץ 2012
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סוכנויות הידיעות, מיזוג בין שתי חברות אלומיניום רוסיות ידיח את אלקואה ממעמדה כיצרנית האלומיניום הגדולה בעולם, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2006
- ^ 1 2 שרות פורבס מיוחד לגלובס, קפיטליזם משוחרר מגנגסטרים, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2001
- ^ נועם שרביט, האיש ששווה מיליארדים, באתר גלובס, 17 בנובמבר 2005
- ^ הקריירה הרוסית של טראנס וורלד מטאלס, באתר גלובס, 6 בפברואר 1997
- ^ יואב קרני, וושינגטון, מי אוהב את מיכאיל צ'רנוי, באתר גלובס, 29 במרץ 2001
- ^ יצחק דנון, פורז: צ'רנוי היה מעורב בפשע לפני עלייתו והמשיך במעשיו גם בישראל, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2004
- ^ 1 2 יואב קרני, וושינגטון, "רצח, סחיטה, הונאה והלבנת כספים", באתר גלובס, 29 במרץ 2001
- ^ דפנה מאור, עוד אוליגרך בדרך ליהפך למיליארדר באמצעות הנפקה בבורסת לונדון: איל הפלדה ולדימיר ליסין, באתר TheMarker, 6 בדצמבר 2005
- ^ אליהו חסין, רומן אברמוביץ מנסה להשתלט על תעשיית האלומיניום הרוסית, באתר גלובס, 14 במרץ 2000
- ^ אליהו חסין, חב' האלומיניום הרוסית בראשות השותף של צ'רני ורומן אברמוביץ' יוצאת לדרך, באתר גלובס, 4 באפריל 2001
- ^ הגרדיאן, ההצגה הטובה ביותר ברוסיה: קרב המיליארדים בין אברמוביץ' לברזובסקי, באתר TheMarker, 22 בנובמבר 2011
- ^ רונן סרברניק, המיליארדר היהודי-רוסי רומן אברמוביץ' מכר 25% מאחזקות רוסאל לשותפו אולג דריפסקה, באתר TheMarker, 3 באוקטובר 2003
- ^ אמיר הלמר, מלחמת האוליגרכים נמשכת: חיידרוב הגיש תביעה על סך 1.5 מיליארד דולר נגד צ'רנוי ודריפסקה בדלוואר, באתר TheMarker, 14 בנובמבר 2004
הארץ, חיידרוב תובע בארה"ב 1.5 מיליארד דולר ממיכאל צ'רנוי ודריפסקה בטענה למעשי מרמה וסחיטה, באתר TheMarker, 16 בנובמבר 2004 - ^ רונן לב, פוטין אישר עסקת מיזוג רוסית שתיצור את מפיקת האלומיניום הגדולה בעולם, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2006
- ^ סוכנויות הידיעות, מיזוג בין שתי חברות אלומיניום רוסיות ידיח את אלקואה ממעמדה כיצרנית האלומיניום הגדולה בעולם, באתר TheMarker, 30 באוגוסט 2006
אליהו חסין, רוסל הרוסית בדרך להיות יצרנית האלומיניום הגדולה בעולם, באתר גלובס, 3 באוקטובר 2006 - ^ אהרון רוזן, מהפך בטבלה: רומן אברמוביץ' כבר לא הרוסי העשיר ביותר, באתר גלובס, 12 בפברואר 2007
- ^ הארץ, רוסאל יוצאת להנפקה - וצ'רנוי תובע את חלקו, באתר TheMarker, 4 ביוני 2007
- ^ שירות פייננשל טיימס, מאבקי האוליגרכים: הסכסוך על ענקית האלומיניום רוסאל נידון בתביעות מקבילות, באתר גלובס, 21 ביולי 2009
- ^ סוכנויות הידיעות, האם צ'רנוי בדרך להיות מיליארדר? תובע 40% ממניות רוסאל, שיוצאת להנפקה בשווי 30 מיליארד דולר, באתר הארץ, 3 ביוני 2007
- ^ סוכנויות הידיעות, מלחמות האוליגרכים: הסכסוך העסקי בין מיכאל צ'רנוי לאולג דריפסקה יידון היום בבית משפט בבריטניה, באתר TheMarker, 20 ביולי 2009
- ^ סוכנויות הידיעות, הפסד לאולג דריפסקה: המשפט בנוגע לסכסוך העסקי בינו לבין מיכאל צ'רנוי לא יעבור לרוסיה, באתר TheMarker, 2 באוגוסט 2009
- ^ חן מענית, פרשת המעקבים אחר צ'רנוי: אביגדור אסקין מואשם בהאזנת סתר, באתר גלובס, 5 בינואר 2011
- ^ עמית בן-ארויה, אולג דריפסקה: למיכאל צ'רנוי יש שם שחור, באתר TheMarker, 24 בנובמבר 2008
- ^ אולגה ויניאר, "כלכליסט", מיכאל צ'רנוי מבוקש על ידי האינטרפול, באתר ynet, 17 בינואר 2010
- ^ סוכנויות הידיעות, אולג דריפסקה יעיד נגד מיכאל צ'רנוי בגין הלבנת הון, באתר TheMarker, 13 במאי 2010
- ^ האוליגרך צ'רנוי הגיע להסדר עם המיליארדר הרוסי דריפסקה, באתר ynet, 27 בספטמבר 2012
- ^ נמרוד הלפרן, מלחמה קרה במגזר הכרייה: נורילסק ורוסאל הרוסיות במיזוג של 100 מיליארד דולר מול חברות מערביות, באתר TheMarker, 6 ביולי 2008
- ^ הניו יורק טיימס, רוסאל ניצלה מפשיטת רגל: 70 בנקים הסכימו לארגן את חובותיה מחדש בתנאים נוחים, באתר TheMarker, 3 בדצמבר 2009
- ^ הגרדיאן, חי בלונדון - אבל מעדיף להנפיק את רוסאל בהונג קונג, באתר הארץ, 29 באפריל 2008
- ^ סוכנויות הידיעות, מכה נוספת לרוסאל: לא קיבלה אישור להנפקה ראשונה לציבור בבורסת הונג קונג, באתר TheMarker, 8 בדצמבר 2009
סוכנויות הידיעות, רוסאל, שבשליטת אולג דריפסקה קיבלה אישור להנפקה בבורסת הונג קונג - מבקשת לגייס 2 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 21 בדצמבר 2009 - ^ סוכנויות הידיעות, יונייטד רוסאל גייסה 2.2 מיליארד דולר בהנפקה הראשונה של חברה רוסית בהונג קונג, באתר TheMarker, 22 בינואר 2010
- ^
בלומברג, האוליגרך דריפסקה מפנה מקומו לאישה הראשונה בראשות ענקית הסחורות רוסאל, באתר TheMarker, 19 בפברואר 2018
- ^ רויטרס, מניית ענקית האלומיניום הרוסית רוסאל צנחה ב-50% בשל הסנקציות האמריקאיות, באתר TheMarker, 9 באפריל 2018
