ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/טיוטות ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/טיוטה:אנציקלופדיה הלכתית רפואית/הבריאות ביהדות

שגיאות פרמטריות בתבנית:אנציקלופדיה הלכתית רפואית
פרמטרים [ שם מקורי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אברהם שטינברג, הערך "מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/טיוטות ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/טיוטה:אנציקלופדיה הלכתית רפואית/הבריאות ביהדות", מתוך אנציקלופדיה הלכתית רפואית, באתר מכון שלזינגר בהלכה מצוות וחיובים רבים המתקשרים לשמירת בריאות האדם, בגופו ובנפשו. בכלל חיוב שמירת הבריאות: רפואה מונעת, והימנעות מתאונות שונות העלולות לסכן את בריאותו של האדם ואף את חייו. לעיתים שמירת הבריאות נדרשת כטעם למצוות, ולעיתים כהבטחה לשכר בעולם הזה על קיום מצוות התורה, ובמקורות שונים מוסבר שגם זו לא על דרך הסתירה בשל חובת ההשתדלות המוטלת על האדם על אף הבטחת הא-ל. בספרות חז"ל והפוסקים מובאות המלצות רבות לניהול אורח חיים בריא, חלקן אינן עולה בקנה אחד עם הידע הרפואי בימינו.

השפעה על הלכות

לשמירה על הבריאות ולחשש מפני הסכנה חשיבות רבה, שאף מביאה לידי שינויים בהלכות הקיימות והקבועות במצב הרגיל והבטוח. להלן מספר דוגמאות:

• במקרה של חשש מעקרב מותר לאבל לנעול נעליים.
• במקרה שהדרכים משובשות ומסוכנות יש שפטרו מן החיוב לעלות לארץ ישראל.
• על אף מצוות חינוך, קטנים אינם צמים מחשש סכנה.
• בשל חשש מפני רדיפת גויים שיאמרו שיאשימו את היהודים במעשי כשפים וקמעות יש שפטרו מחובת מזוזה. מאותה סיבה במקרה של חור בקיר בין בית גוי לבית ישראל אין צריך להוציא חמץ הנמצא שם ולבערו, אלא מסתפק בביטול חמץ.
• על אף שבאופן בסיסי החובה היא להדליק נרות חנוכה בפתח הבית משום פרסומי ניסא, בשעת הסכנה התירו להדליק בתוך הבית.

הלכות פיקוח נפש ודחיית המצוות במקום סכנה

ערכים מורחבים – פיקוח נפש

הימנעות מסכנות

"הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות, וכל העובר על דברים אלו וכיוצא בהם, ואמר הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך, או איני מקפיד בכך, מכין אותו מכת מרדות, והנזהר מהם עליו תבוא ברכת טוב" רמב"ם "ויזהר מכל דברים המביאים לידי סכנה, כי חמירא סכנתא מאיסורא, ויש לחוש יותר לספק סכנה מלספק איסור... וכל הדברים שהם סכנה שומר נפשו ירחק מהם, ואסור לסמוך על הנס, או לסכן נפשו בכל כיוצא בזה" רמ"א "כל אדם חייב לשמור עצמו ובני ביתו מכל ספק סכנה ונזקי הגוף... והאדם ישתדל לעשות שמירה כל מה שבידו לעשות". בן איש חי

בחז"ל נקבעו הלכות שונות העוסקות שהימנעות מסכנות. פרק זה עוסק בהלכות הנובעות מחשש סכנה גופנית, ולא באותן פעולות שנאסרו מסיבות סגוליות, עין הרע, רוח רעה, סימן רע וכיוצא בזה. הפוסקים הדגישו את חובת קיום הלכות אלו, והרמב"ם אף כתב שאדם המזלזל בשמירתן מכין אותו מכת מרדות. החיוב להימנע מסכנות נובע מכמה מקורות: איסור לא תשים דמים בביתך, האיסור לחבול בגופו וחיוב ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.

דינים הקשורים לשמירת הבריאות ולהימנעות מסכנה

שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. הסיבה היא אין צורך בפירוט רב כל כך בדוגמאות, יש לתמצת בצורה אנציקלופדית. את הדוגמאות כדאי לנקוט מספר דוגמאות מרכזיות, ואת כל השאר להטמיע בערכים שלהם, הם ציון מקור כללי לכל ההערות אל אנצ' ה"ר.

לא תשים דמים בביתך

ערך מורחב – לא תשים דמים בביתך

כל דיני מעקה נובעים מהטעם של ”לא תשים דמים בביתך”, היינו החיוב להימנע מסכנות:

אסור לעבור תחת קיר נטוי, או גשר רעוע, או להיכנס לחורבה, וכן כל כיוצא באלו משאר הסכנות אסור לעבור במקומן, והתירו לסתור ולבנות כותל רעוע בחול המועד מפני הסכנה, ואפילו שאין סכנה אם יסתור ולא יבנה, התירו סופו מפני תחילתו, שאם אתה אומר לו שלא יבנה, אף הוא אינו סותר, ונמצא בא לידי סכנה.

אסור לעבור בנהר שמימיו רודפים, אם המים מגיעים למעלה ממותנים משום הסכנה.

אפילו במקום מצווה, אין סומכים על הנס, אם הסכנה ברורה.

גידול כלב

אסור לגדל כלב מפני הסכנה, אלא אם כן הוא קשור בשלשלת. ומי שמחזיק כלב רע בביתו משמתים אותו עד שהורגו.

סיכונים במזון ובשתיה

לא יניח פיו על הסילון המקלח וישתה, ולא ישתה בלילה מן הנהרות ומן הבארות ומן האגמים, שמא יבלע עלוקה והוא אינו רואה.

אסור לשתות מכוס ולתת לחברו, מפני הסכנה. ויש מי שכתב, שבזמן הזה אין נמנעים מלשתות יין של קידוש מכוסו של המקדש, כי ברור להם שבעל הבית הוא נקי, ואין בו חולי.

אסור לשתות משקים מגולים, מפני חשש סכנת נפשות, שמא שתו מהם הנחש וכיוצא בו מזוחלי עפר, והטילו בו ארס, ואף אסור להשהותן מפני הסכנה, שמא ישתה אדם מהן. יש מהפוסקים הסבורים, שאין דין גלוי נוהג בזמן הזה; ויש שפסקו להיזהר בזה גם בזמננו. אמנם גם לשיטה זו אין להקפיד במים מגולים לנטילת ידיים ליד המיטה, כי האיסור הוא בשתיית מים מגולים ולא ברחיצה בהם, ואין לחשוש מדין מים מגולים כשהם נמצאים במקרר, כי אין דרך נחשים להיכנס למקומות קרים.

אסור לאכול בשר בהמה שאכלה סם שהורג את האדם, או שהכישה נחש, שאמנם מותרת היא משום טריפה, אך אסורה משום סכנת נפשות.

ערך מורחב – חמירא סכנתא מאיסורא

באופן כללי יש להחמיר יותר בדבר של סכנה מאשר בדבר של איסור. מכאן קבעו הפוסקים כללים וגדרים שונים, מחמירים יותר, למקרים של מזון ששנתערב בו מזון שיש בו סכנה:

לחלק מהפוסקים מאכלים שיש בהם סכנה אינם בטלים בשישים; ספק ספיקא לא מועיל בדבר שיש בו סכנה, אולם יש שהבדילו בין סכנה סגולית, שאז מקילים בספק ספיקא, לבין סכנה טבעית, שאין להקל אפילו בספק-ספיקא; ספק סכנתא מדרבנן לחומרא; בספק סכנה אין מעמידים על חזקת היתר; אין הולכים אחר הרוב במקום סכנה.

שביתת רעב

יש מי שכתב, שאסור לשבות רעב, גם כאשר מדובר במטרה נעלה, כי אסור לפגוע בבריאות הגוף.

שימוש מסוכן באביזרים

אין מחתכים בשר בקרומית של קנה, שמא יישארו קיסמים ממנה בבשר, וכן אין מחצצים בה את השיניים מאותה סיבה, ואין מקנחים בה, שמא קיסמים ממנה יפצעו את אזור פי הטבעת.

אסור למכור סנדל של עור העשוי מבהמה שמתה מאליה מפני הסכנה, שמא מחמת נשיכה מתה והארס נבלע בעור.

אסור ללכת יחף, משום הצינה.

אסור לחתוך בשר על גב היד, משום סכנה, שמא יקוץ ידו.

סיכונים בשכיבה וישיבה

אסור לשכב על הקרקע, ואסור לשבת על אצטבאות של אבנים, ובשניהם הטעם משום צינה.

סיכונים בזיעה וברוק

צריך להיזהר מזיעת אדם, שכל זיעת האדם סם המות, חוץ מזיעת הפנים. ובטעם הדבר: יש מי שכתב, שמא יש עליהן רוק יבש של מוכי שחין או מצורעים או זיעה; ויש מי שכתבו, מפני שיד הכל משמשת בהן, ויש מהם חולים וזוהמתן דבקה בהן, ואותה זוהמה קשה לאדם כשנותנה לפיו.

צריך להיזהר מליתן מעות בפיו, שמא יש עליהן זוהמה של חולים.

מניעת תאונות

על פי יסודות ההלכה על חיוב ההימנעות מסכנה, יש לציין את החשיבות הרבה של נהיגה זהירה, להימנע מסיכון עצמו ואחרים בדרכים, לשמור על הכללים הבטיחותיים שנקבעו בחוקי התעבורה ובתקנות-תעבורה, כגון חגירת חגורות בטיחות, מהירות נכונה, שמירת מרחק נכון, והקפדה על תמרורים ואזהרות וכדומה על מנת למנוע תאונות דרכים.

כמו כן יש חיוב מדין חובת עשיית מעקה למנוע תקלות בטיחותיות במקומות עבודה.

סכנת נכרים

חז"ל והפוסקים הטילו איסורים שונים משום סכנת עובדי כוכבים שמא ירצחוהו, כגון שלא יתייחד עם העכו"ם, ולא יתלווה עמו בדרך, ולא יתרפא ממנו, ולא יסתפר אצלו, ולא ישא ויתן עמו. יש שכתבו, שבזמן הזה אינם חשודים על שפיכות דמים.

אכילת בשר ודגים/חלב ודגים

אסור לאכול בשר ודגים ביחד, משום שקשה לריח ולצרעת. איסור זה כולל גם בשר עוף ודגים, אלא שבזה יש להקל בביטול ששים. יש מי שכתב, שהאיסור כולל גם אכילת דגים וחלב, ויש מי שחולק על כך. ובזמן הזה, יש מי שכתבו שאין סכנה, ואולי נשתנו הטבעים.

מאכלים מזוהמים

אסור לאכול ולשתות מאכלים ומשקים מגואלים ומלוכלכים בצואה או בקיא וכיוצא בזה, וכן אסור לאכול בכלים מלוכלכים ובידים מזוהמות.

מים אחרונים

ערך מורחב – מים אחרונים

מים אחרונים שחייבו חכמים, הוא כדי להגן על העיניים מפני מלח סדומית, או כדי לנקות הידיים מזוהמת המאכל. ובזמן הזה שלא מצוי המלח הזה בינינו יש אומרים, שאין חובה של מים אחרונים אלא למי שהוא איסטניס; ויש אומרים, שגם בזמן הזה נשארה החובה למים אחרונים.

רחצת ידיים ונטילת ידיים

ערכים מורחבים – רחצת ידיים, נטילת ידיים

מדיחה אשה ידה אחת במים ביום-הכיפורים, ונותנת פת לתינוק, לפי שרוח רעה שורה על הלחם הנלקח בידיים שלא נטלן שחרית, ושם השד שיבתא; ויש מי שכתב, שאין הכוונה לשחרית בלבד, אלא כל היום כולו, שהיה מצוי ביניהם רוח רעה, שחונקת את התינוק, כשנותנים לו לחם בלא נטילת ידיים, אפילו כל היום. אכן כיום אין אנו נזהרים בזה, לפי שאין אותה רוח רעה שורה באלו המלכויות, כמו שאין נזהרים על הגלוי ועל הזוגות.

חיוב נטילת ידיים לאכילת פת, לפי אחד הטעמים הוא משום נקיות.

אסור לדבר בשעת הסעודה, שמא יקדים קנה לוושט ויסתכן בחניקה.

צורות אכילה

אכילת תמרים מרים על קיבה ריקה, חגירת חבל פשתן לח על המותנים, אכילת לחם ושכיבה לישון ללא הליכה של ארבע אמות, כל אלו גורמים למחלות שאין להן מרפא.

מניעת מחלות תורשתיות

ערך מורחב – תורשה

מגפות ומחלות מידבקות

תשובות רבות דנו בהתנהגות הרצויה בזמן מגפות, ובעיקר נידון העניין במגפות הדבר. וראה ע' מחלות, הע' 71 ואילך" (ואגב יש להעיר, שהמונח "דבר" במקרא אין כוונתו למחלה מסוימת, כגון Pest, אלא במובן של מגפה או נגף); }} הפוסקים נתנו עצות שונות למניעת ההדבקות. העצה העיקרית הייתה לברוח מן העיר כשיש דבר בעיר. קיים איסור תענית בזמן מגפה, ומסופר שבשנת תר"ט, בזמן מגפת החולי רע, הכריז הגאון ר' ישראל סלנטר שלא להתענות ביום הכיפורים, וללכת לטייל באוויר צח, והוא עצמו עלה על הבימה ואכל לעיני כל הקהל. כמו כן התירו שינויים שונים בדיני קבורה במקרי זיהום ומגיפות.

אסור לרחוץ עם אדם שהוא מוכה שחין, ולכן על מוכה שחין להזהיר מי שרוצה לרחוץ עמו שהוא מוכה שחין, כדי שלא יעבור על ”לפני עור לא תתן מכשול”. וכן כל חולה במחלה מידבקת, חייב להודיע על כך.

הימנעות מעישון

ערך מורחב – עישון

סמים

חובת ההימנעות משימוש בסמים כלולה באיסור ההסתכנות, ובנוסף לקלקול הגוף, הם גם מקלקלים את הדעת, וגורמים לתאווה גדולה. וכבר קבעו חז"ל שאסור לשתות סמים, מפני שנקבע להם הרגל, ויהא לבך שואלך ותפסיד מעות, ואפילו לרפואה לא תשתה אם אפשר לרפואה אחרת.

הנהגות חז"ל בימינו

חלק גדול מעצות חז"ל לשמירה על הבריאות אינן תקפות על פי הרפואה בת ימינו, מה שעורר דיון הן בפן המעשי, והן בפן ההגותי. כבר הרמב"ם בספרו היד החזקה כותב עצות לשמירת הבריאות שאינן עולות בקנה אחד עם דברי חז"ל. האחרונים התייחסו לשאלת להבנת הנהגות חז"ל ביחס לידע הרפואי העדכני וכתבו שחלק מההנהגות הרפואיות שבגמרא היו דווקא לפי רפואת והנהגת מלכות בבל, שבה היו חכמי הגמרא, והם משונים משאר ארצות, או שבימינו נשתנו הטבעים. בפן המעשי כתבו הפוסקים שהיות וכל ההנהגות הנכונות בענייני מזון, משגל, שינה, פעילות גופנית וכיוצא בהם, מטרתן לשמר את הבריאות, כל העצות הנוגעות לרפואה מונעת בתחומים אלו שבדברי חז"ל והפוסקים, היו טובים ונכונים לפי זמנם והבנתם, ואילו כיום יש לשמור על הוראות הרופאים ברפואה מונעת כפי הבנתם. יש שהוסיפו שאין לנהוג בהנהגות הבריאות המתוארות בתלמוד, כדי שלא יבואו להרהר אחר חז"ל.