ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/זיידל רובנר
שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיקאי
פרמטרים ריקים [ מקור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרי חובה [ סיווג ] חסרים
פרמטרים [ רקע ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| זיידל רובנר | |
| זיידל רובנר | |
| לידה |
1856 ה'תרט"ז רדומישל, אוקראינה |
|---|---|
| פטירה |
24 באפריל 1943 (בגיל 87 בערך) י"ט בניסן ה'תש"ג ניו יורק, ארצות הברית |
| שם לידה | יעקב שמואל מרגובסקי |
זיידל רוֹבְנֶר (בכתיב יידי: ראָוונער, באנגלית: Zeidel Rovner; בשמו המקורי: יעקב שמואל מָרָגוֹבְסקי; ה'תרט"ז, 1856 – י"ט בניסן ה'תש"ג, 24 באפריל 1943[1]) היה חזן נודע באירופה ובארצות הברית.
קורות חיים[עריכת קוד מקור]
נולד כיעקב שמואל מָרָגוֹבְסקי (Maragowsky) בעיירה רדומישל. שמו ניתן לו על שם סבו, אב אמו, אשר כינתה אותו בכינוי החיבה "זיידל", שפירושו סבא. אביו יצחק נפטר בהיותו פעוט, ואמו מסרה אותו לחזן העיירה, משה שפילנסקי, שגידל אותו עם ילדיו[2]. כבר בגיל שמונה הוא הראה כישרון מוזיקלי, והחזן ביקש לצרפו למקהלתו, אולם האם סירבה כי רצתה שרובנר יגדל להיות רב. לכשגדל התחבר לחסידיו של הרבי ממקארוב, הרב יעקב יצחק טברסקי, אשר סיפרו לרבם על כשרונו והלה הזמינו להתפלל בבית מדרשו בימים הנוראים. הצלחתו בתפילות אלו פרסמה את שמו בכל האזור.
רובנר החל ללמוד קריאת תווים, במקביל לעבודתו כסוחר קמח. הוא גם הוזמן לשמש כחזן בימים הנוראים בקייב. לאחר זמן בהוראתו של הרבי ממקארוב עזב רובנר את עיסוקיו האחרים והיה לחזן מקצועי[3]. הוא הוזמן בשנת 1881 לשמש כחזן בזסלב בהמלצת הרבי ממקארוב. הוא הקים במקום מקהלה וחיבר יצירות רבות לביצוע, בהם "עזרת אבותינו", "אמת ואמונה", "ובמקהלות", "כי כל פה" ו"קדושה". בשנים 1882–1884 הוא שימש כחזן ברובנו והעמיק את ידיעותיו בחיבור יצירות מוזיקליות. על שם עיר זו הוא כונה "רובנר". בשנת 1884 עם עזיבת ניסן ספיבק את קישינב הוא המליץ על רובנר כיורשו. שנתיים לקח עד שאנשי רובנו הסכימו לשחררו ואז הוא עבר לקישינב. אולם בשלב זה נוצרה מחלוקת סביב משכורתו[4] והכדאיות לשלמה[5]. בתפקידו כחזן הוא גם הופיע בחגיגות בבית הכנסת לכבוד הקיסר בהשתתפות שר המחוז ושר ברוסית את המנון האימפריה הרוסית י-ה מלכנו נצור[6][7].
לעיתים הוא היה מתפלל אצל הרב ישראל הגר, האדמו"ר מחסידות ויזניץ, שגם נתן לו פעם אחת לשיר את יצירתו על שירו לה' במהלך קבלת שבת בבית מדרשו[8]. בשנת 1904 נתקבל כחזן בלבוב[9][10]. וקיים קונצרטים גם בבית הכנסת הפרוורי[11].
בשנת 1914 היגר לארצות הברית, ובה ניצח על מקהלות. בשנת 1926, כאשר תכנן לעלות לארץ ישראל, הוזמן לבקר אצל נשיא ארצות הברית קולידג', ושורר לו אחת ממנגינותיו על פרק תהילים[12]. תוכניתו לעלות לארץ ישראל לא יצאה לפועל, והוא נשאר בארצות הברית עד מותו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- הערך "מאראגאווסקי, יעקב שמואל", בתוך:
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בן-ציון אייזנשטט, דורות האחרונים, ב (מ-פ), ניו יורק ת"ש, עמ' 144, באתר אוצר החכמה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- Maragowsky Jacob Samuel (1856-1943), Jewish Music Research Center (באנגלית)
- Jacob-Samuel Maragovsky (באנגלית)
- Zeidel Rovner באתר של Rabbi Geoffrey L Shisler (באנגלית)
- Jacob Samuel Maragowsky (באנגלית)
- אשכול על אודותיו ב"אידישע וועלט פארומס'" (ביידיש)
- החזן אריה בראון ומקהלה שרים את הקטע "אמת ואמונה", באתר Chazzanut.org
- מקהלתו של החזן זיידל רובנר בקטע "הללויה" תקליט משנת 1917, באתר Chazzanut.org
- שמואל וויגאדא, ווי אזוי דער מאקאראווער רבי האט גוזר געווען אז זיידל ראוונער זאל ווערן א חזן, פֿאָרװערטס, 2 באוקטובר 1959
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ על פי הכתוב על גבי מצבתו.
- ^ Samuel Vigoda, Legendary voices: the fascinating lives of the great cantors, Volume 1, 1981, p. 202
- ^ Jewish music: its historical development, p. 434.
- ^ ב. פאטין, קישינוב, הצפירה, 17 בינואר 1890
- ^ ב. פאטין, חלק ליבם על כן יאשמו, המגיד, 22 במאי 1890.
- ^ מכתבי סופרים - קישינוב, היום, 5 ביוני 1887
- ^ ב. פאטין, מכתבי סופרים - קישינוב, הצפירה, 30 באוקטובר 1889
- ^ לדברי יעקב מזור, השושלות החסידיות והטקסטים שבפיהן, אתר הזמנה לפיוט, האדמו"ר אף נתן לו להתפלל במקומו במוסף של הימים הנוראים.
- ^ מאיר הארטיגר, מכתבים מגליציא, הצפירה, 1 באוגוסט 1904.
- ^ מערי המדינה - לבוב, מחזיקי הדת, 29 בדצמבר 1905
- ^ כסיל שונה באוולתו, מחזיקי הדת, 5 בפברואר 1909
- ^ החזן זיידל רובנר לפני הנשיא קולידז', הצפירה, 11 בנובמבר 1926.
קטגוריה:חזנים אוקראינים קטגוריה:מלחינים חסידיים קטגוריה:חזנים פולנים