ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי יחזקאל הולשטוק
רבי יחזקאל הלוי הולשטוק (תרמ"ז, 1886 – ח'/י' בטבת תש"ג, 13 בדצמבר 1942) היה האדמו"ר השני מאוסטרובצה ובנו של מייסד החסידות, ר' מאיר יחיאל. היה מגדולי חסידיו של רבי דוד משה פרידמן, האדמו"ר מצ'ורטקוב. נספה בשואה.
לפני השואה[עריכת קוד מקור]
נולד בסקרנביץ שבפולין לרחל מרים ולרב מאיר יחיאל הולשטוק, הרבי הראשון מאוסטרובצה.[1] למד מפי אביו ומאוחר יותר מרבי דוד משה מצ'ורטקוב. בגיל 18 נישא לביילה מירל, בתו מזיווג שני של רבי נפתלי הורוביץ, האדמו"ר ממליץ. כשש שנים היה סמוך על שולחן חותנו. בה'תרע"א (1911), התמנה לרבה של העיירה אינוו-לודז' שבמחוז לודז', ולאחר 10 שנים עבר לכהן כרבה של נאשלסק הסמוכה לוורשה. כבר באותה תקופה נודע כצדיק. עם פטירת אביו עבר למלא את מקומו באוסטרובצה כאב"ד וכאדמו"ר. הקים שם את ישיבת "בית מאיר" על שם אביו שבה למדו כמאה בחורים. לישיבה נפתחו סניפים גם בוורשה, לודז' וצ'נסטחוב.
בימי השואה[עריכת קוד מקור]
בעת כיבוש פולין על ידי גרמניה הנאצית באלול תרצ"ט (ספטמבר 1939) שהה בוורשה. באמצע שנת ת"ש (1940), לאחר ריכוז יהודי ורשה בגטו, החזירו אותו חסידיו בחשאי לאוסטרובצה במכונית של הצלב האדום. כשהחל הרצח ההמוני של יהודים בא עם מניין יהודים למצבת קברו של אביו והניח שם פתק שבו כתב כי הוא מצפה שאביו יעמוד לפני כיסא הכבוד ויבקש רחמים על עם ישראל הנמצא בסכנה. אסף עם חסידיו את ספרי התורה מבתי הכנסת בעיר וקברו אותם. הגרמנים התעללו בו וגילחו חצי מזקנו.
סירב לשתף פעולה עם היודנראט המקומי. חסידיו הבריחו אל העיירה סנדומייז' שבה שימש כרב העיר בנו, הרב אברהם יצחק. מסופר כי עסקני העיר הצליחו להשפיע על הבישוף שיסתיר את הרבנים בביתו. הלה הסכים, אולם האב ובנו סירבו לנטוש את בני הקהילה. בטבת תש"ג דרש הגסטפו להסגיר את הרבי, אחרת יישרפו 200 מיהודי העיירה וחייהם של אלפים נוספים יהיו בסכנה. בתגובה אמר: "מוטב אהיה אני קורבן הקהל ולא להפך". הוא טבל במקווה ובעלות השחר אמר סליחות ווידוי והתכונן למות על קידוש השם. בח' בטבת או בעשרה בטבת בשעה תשע בבוקר באו הנאצים להוציאו להורג וירו בו למוות סמוך לקיר בית הכנסת, כשהוא קורא שמע ישראל. עשרים יהודים שהציעו עצמם למיתה במקומו, אולצו לחפור קבר אחים לעצמם, ונורו לתוכו. הרבי מאוסטרובצה הובא לקבר ישראל וכחודש אחריו נרצחו גם שבעת ילדיו.
כתביו[עריכת קוד מקור]
הרבי התכוון להוציא את חידושיו תחת השם "מראה יחזקאל", אך מרבית כתביו אבדו. המעט ששרד יצא לאור בשם "קדשי יחזקאל" וצורף לספר "מאיר עיני חכמים" הכולל את חידושי אביו ויצא בידי תלמידו, הרב יחיאל ראובן מנדלבוים. בראש הכתבים הודפסה קינה עליו מאת תלמידו הרב חיים יצחק וולגלרנטר שנרצח בסוף המלחמה בידי הפולנים. בין היתר כתב: "העידו בו תלמידיו שלא איקלע מעולם קושיא שהציעו לפניו שלא יעמידה על בוריה על אתר".
ילדיו[עריכת קוד מקור]
- רבי יעקב, נולד 1904),[2] חתנו של רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ האדמו"ר מקרימילוב. שימש כראב"ד באוסטרובצה.
- רבי אלימלך (נולד בתרס"ה, 1905), חתנו של רבי יוסף קאליש מאמשינוב. ניהל את הישיבה באוסטרובצה ואחר כך כיהן כרב של נשלסק ושל גראבוב. נספה בטרבלינקה.[3]
- רבי אברהם יצחק, חתנו של רבי ישעיהו אנגלרד רבה של סוסנוביץ. שימש כרבה של מונדזיו'ב על מקום חותנו. נרצח בשואה עם אשתו וילדיו.
- רבי חיים, חתנו של רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר מאלכסנדר. נרצח יחד עם אשתו ובנם.
- רבי נפתלי, חתנו של האדמו"ר מפוריסוב
- עוד נרצחו בשואה: בניו אליעזר ומנחם מנדל ובתו היחידה דבורה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יחזקאל הלוי הלצשטוק זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 36, באתר היברובוקס
- הרב יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה: אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, חלק רביעי, "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשכ"א
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ג, בני ברק, תשמ"ז, עמ' צד-צח.
- מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, ירושלים תשס"ז (מהדורה שנייה)
- אנציקלופדיה שמע ישראל, חלק א', מכון "שמע ישראל", ירושלים תשנ"ז, עמ' 31 ו-272
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- הרב יחזקאל הולשטוק – האדמו"ר מאוסטרובצא, באתר "זכור - אמונה בימי השואה"
- הרב הולשטוק, קדשי יחזקאל על פרשת ויחי, באתר "תורתך לא שכחתי"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
קטגוריה:אדמו"רים
קטגוריה:רבנים פולנים
קטגוריה:רבנים חרדים
קטגוריה:יהודים בשואה: פולין
קטגוריה:חסידי צ'ורטקוב