מאיר יחיאל הולשטוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי מאיר יחיאל הלוי הולשטוק מאוסטרובצה
אב"ד והאדמו"ר מאוסטרובצה
אוסטרובצא.jpg
חיבורו העיקרי "מאיר עיני חכמים"
תאריך לידה ה'תרי"א
מקום לידה סאבין, פולין
תאריך פטירה י"ט באדר ה'תרפ"ח (בגיל 77 בערך)
מקום פטירה אוסטרובצה
מקום פעילות סקרנביץ, נשלסק, אוסטרובצה
מספר בשושלת הראשון
הבא בנו, רבי יחזקאל הלוי הולשטוק מאוסטרובצה
תחילת כהונה כרב ואב"ד בשנת ה'תר"ם. כאדמו"ר בשנת ה'תרנ"ב
סיום כהונה עם פטירתו
רבותיו רבי אלימלך מגרודז'יסק, רבי ישראל יהושע מקוטנא
נושאים בהם עסק קבלה וחסידות, תלמוד, הלכה
חיבוריו מאיר עיני חכמים, אור תורה, מאיר לארץ, אור טהרה, טוב עין, נס לשושנים, בית מאיר
אב אברהם יצחק הלוי הולשטוק
אם חנה ביילה
ילדים רבי יחזקאל הלוי, בתו יענטא אשת הרב דוד סילמן

רבי מאיר יחיאל הלוי הולשטוק (תרי"א, 1851י"ט באדר ה'תרפ"ח, 11 במרץ 1928), היה האדמו"ר מאוסטרובצה. נודע בכך שצם במשך ארבעים שנה.[1]

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תרי"א בעיירה סאבין שבפולין, לאברהם יצחק שהיה אופה כעכים ולחנה ביילה.[2] אביו נמנה עם חסידי רבי ירחמיאל מפשיסחא (בנו של היהודי הקדוש מפשיסחא), השרף ממוגלניצה, אשר על שמו קרא את שם בנו, ורבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק.

אביו לקחו עמו אל בית רבו בגרודז'יסק שם קיבל מתורת החסידות. כמו כן למד אצל רבי ישראל יהושע מקוטנא. בהיותו כבן 17 נשא לאישה את בת רבי אברהם מוורקא ולמד שם כמה שנים.[3]

בשנת ה'תר"ם, בגיל 28, נבחר לכהן כרבה של העיר סקרנביץ, בעידודם של רבותיו, רבי יהושע'לה מקוטנא וחתנו רבי חיים אלעזר וואקס. באותה שנה נשא בזיווג שני את רחל מרים שידלובסקי.[4]

בשנת ה'תרמ"ט, נקרא על ידי קהילת אוסטרובצה לשמש בה כאב"ד.[5] בה'תרנ"ב, נפטר רבו, רבי אלימלך מגרודז'יסק. בניו שהיו עדיין פעוטות לא קיבלו עליהם את הנהגת העדה ורבים מחסידי רבו הכתירו אותו עליהם כאדמו"ר, זאת למרות התנגדותו. בהמשך קיבל עליו את ההנהגה והחל לקבל את הבאים אליו לעצה ולברכה. דרשותיו המפולפלות המתובלות בחשבונות מתמטיים משכו לחצרו אלפי תלמידים וחסידים, אשר עימם נמנו מרבני ואדמו"רי פולין.

הנהגתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב הולשטוק נודע בסגפנותו ופרישותו. מסופר כי במשך ארבעים שנה צם ברציפות כשהוא שובר את צומו רק בשעות הלילה בארוחה דלה. מעבר לכך ידוע היה בחומרותיו הרבות על מנת לצאת ידי חובת כל השיטות ההלכתיות. נשא ונתן עם רבים מגדולי דורו, כמו בעל "שפת אמת", הרב חיים הלברשטאם ועוד. הידע שלו באסטרונומיה ובמתמטיקה, משך אליו אנשי מדע לא יהודים מחוגי האקדמיה הפולנית, שבאו להיוועץ בו בשאלות סבוכות[דרוש מקור].

במשך 39 שנים כיהן כרבה של אוסטרובצה. נפטר בי"ט באדר ה'תרפ"ח ונטמן בבית העלמין במקום.

את מקומו אחריו באוסטרובצה מילא בנו רבי יחזקאל.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב כתביו נותרו בכתב יד ואבדו, רק חלק קטן מכתביו נדפס:

מהדורא קמא - חלק א'; עניינים, חלק ב'; דרושים.
מהדורא תנינא - חלק א'; חידושים על הש"ס, חלק ב'; שו"ת בהלכה
מהדורא תליתאה - חידושים על התורה
  • אור תורה - על ספר בראשית, לודז' (פולין), ה'תרפ"ט, על ידי תלמידו רבי יוסף יהודה לייבוש רוזנברג, דיין בלודז'.
  • מאיר לארץ - לובלין, ה'תרצ"ה
  • אור טהרה - בני ברק ה'תשנ"א
  • טוב עין - קבלה וחסידות, הוצאת מרכז התורה, בני ברק, התשנ"א
  • קונטרס נס לשושנים - תירוצים מתמטיים ובירורים היסטוריים לקושיית ה״בית יוסף״, הוצאת מרכז התורה, בני ברק, ה'תשנ"א
  • בית מאיר עה"ת - ירושלים, ה'תשס"ט, נלקט על ידי נכד אחי המחבר הרב יהודה לייב הלשטוק
  • בית מאיר מועדים - ירושלים

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור, עמ' 506; מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  2. ^ מאיר עיני חכמים מהדורא תליתאה עמ' רטו, מכתב מרבי מאיר יחיאל
  3. ^ הר"ר לייביש ראזענבערג ב"בית מאיר" חוברת ד', הודפס בהקדמת ספר מאיר עיני חכמים
  4. ^ רישומי נישואים 1880 בעיר פיוטרקוב Akt 2 ‏ GALSZTUK Maer Chil עם SZYDLOWSKA Ruchla Marija
  5. ^ אוסטרובייץ באתר "מרכז מורשת יהדות פולין"