ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי שמואל פרנקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תבנית:אדמו"ר

הרב שמואל פרנקל (ה' בניסן ה'תקע"ה, 15 באפריל 1815 - ט"ו בחשוון ה'תרמ"ב, 7 בנובמבר 1881) היה רב ואדמו"ר בעיר היידודורוג (יידיש: דאראג; הונגרית: Hajdúdorog) שבהונגריה, האדמו"ר הראשון של חסידות דאראג.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]

נולד בעיירה קאמאדע (בהונגרית: Komádi) שבהונגריה, לרבי שרגא פייבוש אב"ד גינז ריסקא (Göncruszka) ולגיטל. בגיל שש התייתם מאביו ועבר להתגורר אצל אחי אביו, רבי יצחק, אב"ד קראלי. בהמשך גדל אצל גיסו, בעל אחותו, הרב זאב וואלף טעננבוים אב"ד ווערפעלעיט, בעל רחובות הנהר. התגורר גם אצל רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר.

בגיל ארבע עשרה נשא את רחל בת הגביר יצחק מפאטשוי שבהונגריה והתגורר בקאמאדע. מאוחר יותר התגורר בברט'ו-אויפאלו (Berettyóújfalu) וסחר באתרוגים ובסחורות נוספות. לאחר שהתאלמן מאשתו הראשונה שידך לו רבו, רבי חיים הלברשטאם מצאנז, את ברכה, בתו של הרב יעקב דב נויגרשל, לימים אבד"ק ברדיוב. לאחר פטירתו עלתה ברכה לארץ ישראל ונטמנה בהר הזיתים. מאשתו הראשונה נולדו לו שני בנים ושתי בנות.

בשנת ה'תרל"ד התמנה לרב בעיר דאראג שם התגורר עד סוף ימיו. תמך בהפרדת הקהילות מהניאולוגים[1]. מסופר שבוויכוח בין רבנים ידועים[דרושה הבהרה] הציע הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים למסור את ההכרעה לפרנקל[2].

תורתו והנהגתו[עריכת קוד מקור]

היה חותם את שמו שמואל פרנקל מב"ח ("מבית חלפון"). לא ידועה כוונתו בכך.

מתורתו נשתמר אך מעט, בידי חתנו רבי זאב וואלף, והודפס בספר "אמרי שפר", יחד עם דברי תורה שנאמרו על ידי אביו רבי שרגא פייבוש. במהדורות מאוחרות שהודפסו בישראל נוספו שאלות ותשובות והנהגות. כמו כן הודפס הספר "סיפורי שמואל" סיפורים מחייו ופועלו, לראשונה במארגערטן שבהונגריה בשנת ה'תש"ג, ולאחר מכן בשתי מהדורות בישראל.

כתב 12 הנהגות שראוי לכל יהודי לנהוג בהן, כפי שמופיע בתחילת ספרו אמרי שפר.

עשרות שירים וניגונים מיוחסים לו, בהם ניגון המצווה טאנץ המוכר בחסידות צאנז. את ניגוניו מלקטים ואוספים אנשי חסידות דאראג בבני ברק מצאצאיו.

פטירתו והנצחתו[עריכת קוד מקור]

נפטר בט"ו בחשוון ה'תרמ"ב (1881). את מקומו ירש חתנו רבי זאב וואלף ציטרען, לאחר שבנו בכורו אברהם שרגא צבי סירב לקחת את התפקיד.

את נוסח מצבתו כתב רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט.

חלק מן ההספדים עליו הודפסו בספרו אמרי שפר. רבי ישעיה שטיינר מקרסטיר נהג לעלות עם חסידיו לקברו של פרנקל מדי שנה ביום ההילולה, ולערוך במקום טיש[דרוש מקור].

בשכונת הר נוף בירושלים הוקם בית הכנסת הנושא את שמו "אמרי שפר".

בשנות התשעים של המאה ה-20 חודשה חסידות דאראג על ידי צאצאו הרב ישראל משה רוזנפלד, ומוסדותיה מרוכזים בבני ברק. בשנת ה'תשע"ה יזם הרב רוזנפלד בניית אוהל על ציונו, בצורת בית המדרש שהיה בדאראג לפני מלחמת העולם השנייה. בשנת ה'תשע"ט (2018) נפתח בניין הכנסת אורחים בסמוך לקברו.

בין צאצאיו נמנים רבי אברהם פרנקל, אב"ד בסרדאהלי ומחבר הספר "דופקי תשובה" על הלכות עגינות, ורבי נפתלי הירצקא פרנקל, חבר הבד"ץ של העדה החרדית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

  • רבינו הקדוש מדאראג, הוצאת מכון להוצאת ספרים דאראג.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

קטגוריה:רבנים הונגרים פרנקל