מאיר אמסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר אמסל
אין תמונה חופשית
לידה 12 בינואר 1907
כ"ח בטבת תרס"ז
ניידורף שבצ'כוסלובקיה
פטירה 11 בפברואר 2007 (בגיל 100)
כ"ג בטבת תשס"ז
ניו יורק שבארצות הברית
מקום פעילות הונגריה, צ'כוסלובקיה, ארצות הברית
תקופת הפעילות ? – ינואר 2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב מֵאִיר אַמְסֶל (בכתיב יידי: אמסעל; כ"ח בטבת תרס"ז, 1907כ"ג בטבת תשס"ז, 2007) היה מייסד ועורך הביטאון התורני המאור, במשך כשישים שנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בניידורף (אנ') שבהונגריה לאברהם אמסל, שוחט בקאשוי, מצאצאי המהר"ל מפראג והב"ח. למד אצל הרב שמואל אנגל ורבי אברהם שלום הלברשטאם, בנו של הרב יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה. נישא לבריינדל בת משה בגלר מקרסטיר. שם גר לאחר חתונתו והיה מעסקני אגודת ישראל. לאחר פטירת אשתו במלחמת העולם השנייה נשא את אחותה.

בשנת ה'תש"ח היגר לארצות הברית, התיישב בשכונת קראון הייטס בברוקלין, והקים את הביטאון "המאור", בו כתבו כמעט כל גדולי אותו הדור. בשנת תשכ"ח עבר לשכונת בורו פארק והקים בה את בית הכנסת "המאור". נפטר בגיל מאה ביום כ"ג בטבת תשס"ז.

קשריו עם גדולי דורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה בקשר הדוק עם הרב מיכאל פורשלגר וסייע בהדפסת ספריו. כן עמד בקשרי ידידות עם הרב חיים צימרמן, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון), הרב יואל טייטלבוים מסאטמר והרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד[דרוש מקור: לקשר עם כל האישים]. הוא הורה למנהלי בית הדפוס שבו הדפיס הרב אמסל את כתב העת "המאור", חסידי חב"ד, שלא יפסיקו את הדפסת הקובץ גם אם לא יוכל לשלם להם על ההדפסה[דרוש מקור].

התעסק בהקמת ארגון הכשרות OK[דרושה הבהרה].

היה בקשרי ידידות עם הרב משה פיינשטיין[1] (אף שכתב בביטאון נגד דעתו להתיר תרומת זרע מגוי), הרב יוסף אליהו הנקין, הרב אליעזר סילבר, הרב פינחס הירשפרונג, הרב מרדכי יעקב ברייש שאף היה מתפלל בבית הכנסת שלו, הלב שמחה מגור, הכנסת מרדכי מסדיגורה, ואדמור"י חסידות באבוב[דרוש מקור: לקשר עם כל האישים] ואף כתב את ההקדמה לספר קדושת ציון[דרוש מקור].

עמד גם בחליפת מכתבים עם רבה הראשי של עדת הספרדים בארגנטינה, הרב יצחק שחיבר, בנושא גיור, והורה לו שלא להימנע לגמרי מגיורים של בני זוג של יהודים מתבוללים שאין בדעתם לשמור מצוות כלל, אלא ללמד אותם יהדות במשך שלושה חודשים, וכך יש להניח שהגיור יעשה לשם שמים במידה מסוימת.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליהו וברוך אמסל, הגאון ר' מאיר אמסעל זצ"ל: זכרונותיו, תולדותיו, יחוסו, קורות חייו, מפעליו בהשואה ולאחריה, מלחמותיו למען הדת כשרות ומקואות בארצות הברית, ליקוט של תמונות, מאות מכתבים מגדולי עולם... ניו יורק 2008
  • שו"ת המאור וזכרונות המאור, כרך ב' ניו יארק תשל"ד עמ' תקצא-תרח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אגרות משה חיו״ד ב, סימן מה
  2. ^ המאור כרך כז חוברת ב, עמוד 21