ישעיה שטיינר
 | |
| לידה |
1852 ה'תרי"ב  זאבריו (אנ'), האימפריה האוסטרית |
|---|---|
| פטירה |
1925 (בגיל 73 בערך) ג' באייר ה'תרפ"ה  בודרוגקרסטור, ממלכת הונגריה |
| כינוי | רב ישעיה'לה קערעסטירער |
| תקופת הפעילות |
? – 1925  |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| רבותיו |
רבי צבי הירש מליסקא רבי חיים הלברשטאם רבי מרדכי מנדבורנה |
| תלמידיו | בנו רבי אברהם וחתן בנו רבי מאיר יוסף רובין. |
רבי ישעיה שטיינר (מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר (קערעסטירער) (ה'תרי"ב, 1852 - ג' באייר ה'תרפ"ה, 1925) היה מייסדה של חסידות קרסטיר, שימש כאדמו"ר בעיירה קֶרֶסטוּר על יד מישקולץ שבהונגריה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרב משה והענטשא מרים שטיינר בכפר זָאבֱריו (Zborov(אנ')) שליד ברדיוב (כיום בסלובקיה). אביו נפטר כאשר היה בן שלוש. בגיל שתים עשרה אמו שלחה אותו לבית האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, אשר שלחו ללמוד בסמיהאלי. לאחר חצי שנה חזר לליסקא ולמד שם כמה שנים, בהמשך אף מינה אותו הרבי מליסקא למשמשו. בד' בניסן ה'תרל"ה נשא לאישה את שרה, בת הרב יצחק יונה וויינשטוק. כל ימיו הקפיד לחתום כמשמשו של הרבי מליסקא[1]. נהג לנסוע אל רבי מרדכי מנדבורנא, רבי שמואל פרנקל מדאראג ועוד. כן היה מתלמידי רבי חיים הלברשטאם מצאנז. לאחר שנפטר רבו הוכתר כאדמו"ר מליסקא על ידי רבי מרדכי מנדבורנא לצד חתנו של רבי צבי הירש מליסקא רבי חיים פרידלנדר שאף הוא הוכתר כאדמו"ר מליסקא, אך עקב מתיחות ורדיפות מצד חסידיו עבר מליסקא לקרסטיר[2] שם החל להתפרסם כ"בעל מופתים" ורבבות חסידים באו לחצרו.
נודע בעיקר כמכניס אורחים ומחלק צדקה לנזקקים. כותבי תולדותיו כותבים שגם כשלא נותרה פרוטה בכיסו לווה כדי להמשיך לחלק[3]. ומסופר שגם לפני התקיעות בראש השנה, היה עומד וחותך עוגות ופורס אותם עבור הציבור. כששאלו אותו על כך, השיב: "הצדיקים הגדולים עוסקים כעת ברזין דרזין אבל אני יהודי פשוט, מתעסק בעניין 'לשובע ולא לרזון"[4].
בזיווג שני היה נשוי לבתו של הרב יואל צבי ראטה מחוסט. שמונה מתוך שנים עשר ילדיו נפטרו בחייו[5]. הילדים שנותרו לו היו: רבי אברהם; קריינטשע אשת רבי שמואל גרוס רבה של קרולי; רבקה פייגא אשת הרב ראובן חיים קליין רבה של סונינה(אנ'); ורחל אשת רבי ישראל אברהם אלתר לנדא[6] רבה של עדלין ומחבר הספר "בית ישראל".
שושלת קרעסטיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו רבי אברהם מילא את מקומו כאדמו"ר. נולד בשנת תרמ"ג בערך. כיהן פחות משנתיים עד פטירתו בי"ח באדר א' תרפ"ז (1927). אחד מחתניו היה רבי מנחם מנדל כהנא, אדמו"ר מהומנא.
- את מקומו של רבי אברהם מילא חתנו, רבי מאיר יוסף רובין (בן רבי ברוך מבריזדוביץ). נספה ב-1944 (ט"ו בסיוון תש"ד) במחנה הריכוז אושוויץ. חתנו של רבי מאיר יוסף היה רבי מנחם ישראל רוטנברג מקוסון.
- את מקומו מילא בנו, רבי ישכר דב, חתנו של הרב חיים מייזליש אב"ד סרוואש. ניצל מהשואה והיגר לארצות הברית שם כיהן כאדמו"ר מקרעסטיר. נפטר באלול תשס"א. חתנו, רבי יצחק חיים זלטנרייך, אב"ד טשאקאווא בוויליאמסבורג ממלא את מקומו בבורו פארק.
חתנו של רבי אברהם מקרעסטיר, רבי נפתלי גרוס (בן רבי רפאל מברבשט) כיהן כאדמו"ר בדברצין[7]. ניצל מהשואה ואחרי ייסורים הגיע לארצות הברית והקים בית כנסת בקראון הייטס, וכיהן בשם קרעסטיר-ברבשט. התגורר תקופה בישראל ובסוף ימיו במיאמי. נפטר בשנת תשמ"ח (1988).
- בנו רבי ישעיה מילא את מקומו בוויליאמסבורג בשם קרסטיר-ברבשט. לאחר פטירתו ממלא את מקומו רבי אברהם משה גרוס, בן אחיו הרב מיכאל, חתן רבי שמעון נתן נטע מלעלוב.
- בן נוסף, רבי יוקל[7], פתח בית כנסת במונסי ובמיאמי בשם קרסטיר-ברבשט.
- בן שלישי, רבי רפאל (1928-2007), כיהן במיאמי וכיום מכהן בנו רבי חנניה יום טוב ליפא.
הרב שמואל דוד קרויז, חתנו של הרב ישראל אברהם אלטר לנדא אב״ד עדעלין חתנו של רבי ישעיה, הוא האדמו"ר מאודווארי-קערעסטיר בוויליאמסבורג.
בנו הרב אלטר קרויז הוא אדמו״ר קערעסטיר מאנסי.
הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחוגים חרדיים יש המשתמשים בתמונתו כסגולה לשמירה מפני עכברים[8], אך לסגולה זו אין כל מקור ואדרבה הוא התנגד נחרצות לעשיית תמונות מדמותו[9].
"ישיבת ישועת מרדכי" שבנחליאל קרויה גם על שמו[10].
צאצאיו מפעילים "הכנסת אורחים" בביתו. מספר ארגוני חסד הוקמו לזכרו.
בשנת תשע"ג שופץ והורחב האוהל שעל קברו, בשנים האחרונות החלה עלייה המונית לקברו[11][12].ובפרט ביום השנה וכן מקובל ביום זה חלוקת אוכל בריכוזים החסידים, וישנם מקומות שבמשך כל השנה[13] מפעילים חדרי אוכל לחלוקה לזכרו[14], בשנת 2019 הוציאה להקת זושא שיר עליו שנקרא "ר' שעילה"[15].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסף מרדכי גינצלער, מי באר ישעיהו, טארנא סלאוואקיי תרפ"ח
- ישראל יעקב וידובסקי, תולדות הצדיק ר' ישעיה'לע מקערעסטיר, ירושלים: מכון אבן ישראל, תשנ"ו
- שלום אליעזר ליכטענשטיין, מנחם מענדל רובין (עורכים), מופת הדור: תולדות חייו והליכות דרכו ... של ... רבי ישעיה שטיינער, הנקרא בפי כל רבי ישעי'לע קערעסטירער, ברוקלין תשע"א 2010
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אודות ר' ישעיה שטיינר - באתר אהלי צדיקים
- תמונות ממצבתו ועוד - באתר קברי צדיקים
- מוטי מרינגר, האדמו"ר רבי ישעיה שטיינר קערסטירער זצ"ל באתר TOG
- תולדותיו בבלוג "תולדות".
- לדמותו הפלאית של רבי ישעיה מקרעסטיר - באתר JDN
- ישעיה בן משה שטיינר (1851-1925), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נהג לחתום: הק' ישעי' בן מו"ה משה ז"ל שהי' משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע. צילום חתימתו נמצא בספרו של הרב וידובסקי המצוין לעיל, עמ' 13.
- ^ מופת הדור עמוד עז
- ^ מי באר ישעיהו, עמ' לח
- ^ רבי ישעיה (ב"ר משה) מקרסטיר, באתר סיפורים
- ^ דוד דמן (26 אפר' 2018). משפחה (1354): 86.
{{cite journal}}: (עזרה); חסר או ריק|title=(עזרה) - ^ ראו עליו כאן.
- ^ 1 2 ישראל גרובייס (26 אפר' 2018). משפחה (1354): 48–57.
{{cite journal}}: (עזרה); חסר או ריק|title=(עזרה) - ^ אתר אוהלי צדיקים(הקישור אינו פעיל, 26.3.2020)
- ^ ראה באריכות בספר מופת הדור עמוד תצ.
- ^ ישועת מרדכי - ר ישעיה'לה מקערעסטיער (קערעסטירער) - הרב ישעיה שטיינר, sites.google.com
- ^ אלפים על ציונו באתר JDN
- ^ מערכת המחדש, אלפים פקדו את ציון ר' ישעיה'לע זיע"א בקרעסטיר • צפו | המחדש, באתר המחדש, ז' אייר תשפ"ב
- ^ שימי שפר,, סעודת הילולא מרכזית נערכה אמש בעיר ביתר לע"נ הרקה"ק רבי ישעיהל'ה מקרעסטיר, מי שארגן את הסעודה הוא הגבאי, שבמהלך כל השנה מפעיל חדר אוכל מיוחד לע"נ בעל ההילולא, באתר כיכר השבת,, ג' באייר תשפא, 15.04.21
- ^ איציק אוחנה,, אל אחת הפיצריות בירושלים הגיע תורם אלמוני שהזמין מאות מגשי פיצות לחלוקה למשפחות נזקקות לעילוי נשמת רבי ישעיה מקרעסטיר זיע"א,, באתר כיכר השבת,
- ^
Zusha Reb Shayaleh || זושא ר׳ שעי׳לה, סרטון בערוץ "Zusha Music", באתר יוטיוב (אורך: 03:49)
