ישעיה שטיינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישעיה שטיינר
Steiner, R' Yeshaya.jpg
לידה 1852
ה'תרי"ב
פטירה 1925 (בגיל 73 בערך)
ג' באייר ה'תרפ"ה
השתייכות תנועת החסידות
רבותיו רבי צבי הירש מליסקא, רבי חיים הלברשטאם
תלמידיו בנו רבי אברהם וחתן בנו רבי מאיר יוסף רובין.
ציונו של רבי ישעיה שטיינר

רבי ישעיה שטיינר (מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר (קערעסטירער)) (ה'תרי"ב (1852) - ג' באייר ה'תרפ"ה (1925) היה מייסדה של חסידות קרסטיר, שימש כאדמו"ר בעיירה קֶרֶסטוּר על יד מישקולץ שבהונגריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב משה והענטשא מרים שטיינר בכפר זָאבֱריו (Zborov) שליד ברדיוב (כיום בסלובקיה). אביו נפטר כאשר היה בן שלוש. בגיל שתים עשרה אמו שלחה אותו לבית האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקה, אשר מינה אותו בהמשך למשמשו. בד' בניסן ה'תרל"ה נשא לאישה את שרה, בת הרב יצחק יונה וויינשטוק. לאחר פטירת רבו הקפיד לחתום כמשמשו של הרבי מליסקא[1]. נהג לנסוע אל רבי מרדכי מנדבורנא, רבי שמואל פרנקל מדאראג ועוד. כן היה מתלמידי רבי חיים הלברשטאם מצאנז. לאחר שנפטר רבו החל להתפרסם כ"בעל מופתים" ורבבות חסידים באו לחצרו.

נודע כמכניס אורחים ומחלק צדקה לנזקקים. כותבי תולדותיו כותבים שגם כשלא נותרה פרוטה בכיסו לווה כדי להמשיך לחלק[2].

שמונה מתוך שנים עשר ילדיו נפטרו בחייו[3]. הילדים שנותרו לו היו: רבי אברהם; קריינטשע אשת רבי שמואל גרוס רבה של קרולי; רבקה פייגא אשת הרב ראובן חיים קליין רבה של סונינה; ורחל אשת רבי ישראל אברהם אלתר לנדא[4] רבה של עדלין ומחבר הספר "בית ישראל".

שושלת קרעסטיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתנו של רבי אברהם מקרעסטיר, רבי נפתלי גרוס (בן רבי רפאל מברבשט) כיהן כאדמו"ר בדברצין[5]. ניצל מהשואה ואחרי ייסורים הגיע לארצות הברית והקים בית כנסת בקראון הייטס, וכיהן בשם קרעסטיר-ברבשט. התגורר תקופה בישראל ובסוף ימיו במיאמי. נפטר בשנת תשמ"ח (1988).

  • בנו רבי ישעיה מילא את מקומו בוויליאמסבורג בשם קרסטיר-ברבשט. לאחר פטירתו ממלא את מקומו רבי אברהם משה גרוס, בן אחיו הרב מיכאל, חתן רבי שמעון נתן נטע מלעלוב.
  • בן נוסף, רבי יוקל[5], פתח בית כנסת במונסי ובמיאמי בשם קרסטיר-ברבשט.
  • בן שלישי, רבי רפאל (1928-2007), כיהן במיאמי וכיום מכהן בנו רבי חנניה יום טוב ליפא.

לרבי ישראל אברהם אלתר קרויז (נכדו של ישראל לנדא, חתנו של רבי ישעיה), בית המדרש במונסי בשם קרסטיר.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוגים חרדיים יש המשתמשים בתמונתו כסגולה לשמירה מפני עכברים[6].

"ישיבת ישועת מרדכי" שבנחליאל קרויה בין היתר על שמו.

צאצאיו מפעילים "הכנסת אורחים" בביתו. מספר ארגוני חסד הוקמו לזכרו.

בשנת תשע"ג שופץ והורחב האוהל שעל קברו, בשנים האחרונות החלה עלייה המונית לקברו[7].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף מרדכי גינצלער, מי באר ישעיהו, טארנא סלאוואקיי תרפ"ח
  • ישראל יעקב וידובסקי, תולדות הצדיק ר' ישעיה'לע מקערעסטיר, ירושלים: מכון אבן ישראל, תשנ"ו
  • שלום אליעזר ליכטענשטיין, מנחם מענדל רובין (עורכים), מופת הדור: תולדות חייו והליכות דרכו ... של ... רבי ישעיה שטיינער, הנקרא בפי כל רבי ישעי'לע קערעסטירער, ברוקלין תשע"א 2010

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נהג לחתום: הק' ישעי' בן מו"ה משה ז"ל שהי' משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע. צילום חתימתו נמצא בספרו של הרב וידובסקי המצוין לעיל, עמ' 13.
  2. ^ מי באר ישעיהו, עמ' לח
  3. ^ דוד דמן (26 באפריל 2018). משפחה (1354): 86. 
  4. ^ ראו עליו כאן.
  5. ^ 5.0 5.1 ישראל גרובייס (26 באפריל 2018). משפחה (1354): 48–57. 
  6. ^ אתר אוהלי צדיקים
  7. ^ אלפים על ציונו באתר JDN
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.