ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר
שגיאות פרמטריות בתבנית:מפנה
פרמטרים [ אחר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר (ה'תרי"ג, 1853 - כ"ט בטבת ה'תר"ע, 1910) היה האדמו"ר השני בשושלת חסידות אלכסנדר, הוא כיהן כאדמו"ר בין השנים תרנ"ד - תר"ע (1894-1909). נחשב בזמנו לאחד מגדולי אדמו"רי פולין, ומספר חסידיו נאמד באלפים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה מאקובה שבפולין לרבי יחיאל דנציגר, ממלא מקומו של רבי דב בריש מביאלה שהיה ממלא מקומם של רבי מנחם מנדל מוורקא ורבי יצחק מוורקא.
לאחר פטירת אביו, בשנת תרנ"ד (1894), הוכתר על ידי החסידים לאדמו"ר.
לא היו לו ילדים. מסופר שהיה נוסע לרבי יעקב אריה מרדזימין שיברכו לילדים, עד שפעם אחת אמר רבי יעקב אריה לחסידיו: מה רוצה בנו של הרב מגריצא (רבי יחיאל מילא את מקום אביו רבי שרגא פייבל מגריצא), הלא הוא נשמת האור החיים הקדוש (שלא היו לו ילדים) וכיצד יהיו לו ילדים.
רבי ירחמיאל ישראל יצחק נפטר בשנת תר"ע ללא בנים. נקבר בעיירה אלכסנדר שבפולין לצד אביו רבי יחיאל.
לאחר פטירתו הוכתר אחיו רבי שמואל צבי דנציגר כאדמו"ר השלישי בשושלת חסידות אלכסנדר, והוא הקים על שמו של אחיו את רשת הישיבות "בית ישראל" בפולין שבהן למדו אלפי תלמידים. חלק מהחסידים עברו לבנו של רבי דב בריש מביאלה (שכיהן לפני רבי יחיאל דנציגר), רבי אהרן צבי לנדא, ולאחר פטירתו פנו לרבי אלימלך מנחם מנדל לנדא, אבי חסידות סטריקוב.
ישמח ישראל[עריכת קוד מקור]
ספרו על התורה ומועדים "ישמח ישראל" נחשב כספר יסוד בתורת החסידות, ובפרט בחסידות אלכסנדר. מצד אחד מובאת בו עמקות ביסודות החסידות ומבוסס על אדני תורת הקבלה, מהם מאמרים מכתב ידו של האדמו"ר הכתובים בדרך כלל בקיצור, ומהם מאמרים שנכתבו על ידי הרב מנשה פריימן שהיה מאוחר יותר ממנהלי ישיבת בית ישראל, ומצד שני הוא נכתב בשפה פשוטה ומותאמת להמון העם, ויש בו גם מאמרים רבים של חיזוק ומבוססים על מדרשי חז"ל, והם המאמרים שנאמרו בליל שבת.
עם זאת הוא שונה מספרי בית פשיסחה בכך שהוא מתמקד בחסידות מעשית ולא בחסידות עיונית, בשל כך, רבים ממנהיגי החסידות בדורות הקודמים כמו גם בדורות האחרונים, הורו לחסידיהם ללמוד בספר זה, בין המנהיגים הבולטים שהורו לחסידיהם ללמוד בספר זה היו אדמור"י בעלזא לדורותיהם. כך מסופר כי רבי חיים מאיר הגר, האדמו"ר מויז'ניץ, התבטא כי אינו מסוגל להיכנס לשבת בלא לימוד בספר זה.
הספר "ישמח ישראל" נדפס כשנה לאחר פטירתו על ידי אחיו בעל ה"תפארת שמואל", כאשר לצורך הדפסת הספר הקים מעריצו אליעזר גוטשטאדט לראשונה בית דפוס עברי בלודז'.
נספח לספר ומאוחר יותר הודפס בסופו נקרא בשם 'מאורן של ישראל' נכתב על ידי הרב יהודה משה טיברג האדמו"ר החמישי בשושלת החסידות, והם מאמרים ששמע בעצמו מפי האדמו"ר.
בשנת תשמ"ג יצא הספר אורות הישמח ישראל - הספר 'ישמח ישראל', מסודר לפי נושאים, על ידי משה חיים טיברג, תל אביב.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- הרב מנשה פריימן (ראש ישיבת אלכסנדר בפולין), תפארת ישראל - תולדות ומופתי ה"ישמח ישראל"
- הרב יהודה משה מקובר והרב אבינועם מקובר, תולדות הישמח ישראל, בהוצאת מכון אלכסנדר תשס"ד
- אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות חלק ד', על רבי שרגא פייבל דנציגר, רבי יחיאל דנציגר ורבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. תשי"ד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
ספריו:
- ישמח ישראל על התורה באתר HebrewBooks
- הגדה של פסח ישמח ישראל באתר HebrewBooks
אודות:
- קברו של ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר באתר האנציקלופדיה של קברי צדיקים
- סיפור חסידי שפורסם בעלון שיחת השבוע, באתר חב"ד.
קטגוריה:אדמו"רי אלכסנדר
קטגוריה: רבנים פולנים
קטגוריה: אישים שעל שמם ישיבות בישראל