שרגא פייבל דנציגר
| מקום קבורה | וורקא | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
19 באוקטובר 1848 כ"ב בתשרי תר"ט  | ||||
| מקום מגורים | העיירה גריצא שבפולין | ||||
| תקופת הפעילות |
? – 19 באוקטובר 1848 | ||||
| רבותיו | רבי יעקב יצחק מלובלין ("הרבי מלובלין") רבי שמחה בונם מפשיסחא, רבי יעקב מליסא בעל נתיבות המשפט | ||||
| אב | רבי צבי הירש | ||||
| צאצאים | רבי יחיאל דנציגר, מייסד חסידות אלכסנדר | ||||
| |||||
  | |||||
רבי שרגא פייבל דנציגר (נפטר כ"ב בתשרי תר"ט, 19 באוקטובר 1848) מגריצא, היה אדמו"ר ורב פולני, מנהיג חסידי וורקא לאחר פטירת רבי יצחק מוורקא. בנו היה רבי יחיאל דנציגר, אבי שושלת אלכסנדר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו של רבי צבי הירש מוורשה. אביו היה מתנגד. היה תלמידו של רבי יעקב מליסא, בעל ה"נתיבות המשפט" ו"חוות דעת" שחיבבו מאד ואף הפקיד בידו כתיבת וסידור חלק מספרו הגדול 'נתיבות המשפט'. בהשפעת גיסו רבי מאיר חיים, אחיינו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, לימים נמשך לבו לתנועת החסידות, ונסע לחצרו של הרבי מלובלין והיה לאחד מגדולי בני היכלו. לאחר פטירת הרבי מלובלין בט' באב שנת תקע"ה, דבק ברבי שמחה בונים מפשיסחה. היה אחד מחמשת התלמידים שנשלחו על ידי רבי בונים לחתונה הגדולה באוסטילה לייצג את שיטת פשיסחה. רבו שלחו לחתונה זו על תקן "חסיד".
לאחר פטירת רבי בונים, קיבל יחד עם רבי יצחק מוורקא את בנו רבי אברהם משה מפשיסחה לאדמו"ר, שנקטף בדמי ימיו תקופה קצרה לאחר הכתרתו, היה בראש חסידי ממלא מקומו רבי ישראל יצחק מווארקא. לאחר פטירת הרבי הרבי הזקן מווארקא באחרון של פסח שנת תר"ח, נקבצו ובאו המוני חסידיו, ובראשם בניו רבי יעקב דוד מאמשינוב ורבי מרדכי מנחם מנדל מווארקא לנסיעה אל רבי שרגא פייביל שכיהן אז כאב"ד מקובה, והכתירוהו לאדמו"ר. ברם הוא לא האריך ימים וכעבור מחצית השנה, שמיני עצרת שנת תר"ט הוא נפטר, והאדמו"רות עברה לבני רבי יצחק, רבי מנחם מנדל מוורקא ורבי יעקב דוד מאמשינוב.
במהלך השנים כיהן ברבנות מספר קהילת בפולין, שעפס, גריצא, גומבין ומקובה.
אחִיו היה שלמה זלמן דנציגר, אביו של שלום דנציגר.
בניו היו רבי לוי יצחק, חתנו של רבי שמחה בונים מפשיסחה ורבי יחיאל דנציגר, אבי שושלת אלכסנדר, שכיהן לאחר רבי דב בעריש מביאלה, ממלא מקומו של רבי מנדל מוורקא. חתנו היה רבי ראובן יהודה (לייב) נויפלד, רבה של קהילת נובידבור מזובייצקי.
הוציא שו"ת בהלכה, וכן נותר ממנו כתב יד מדברי תורתו על התורה. מעט מזעיר מדברי תורתו הובאו על ידי אדמו"רי בית וורקא ואלכסנדר, בפרט בספר ישמח ישראל של נכדו רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, כרך ג' בערכו.
- אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות חלק ד', על רבי שרגא פייבל דנציגר, רבי יחיאל דנציגר ורבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. תשי"ד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד הלחמי, רבי שרגא פייביל דנציגר אב"ד גריצה, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רפ"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)