ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין
תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין היא מהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי שיוצאת לאור על ידי הוצאת "ארטסקרול" וזוכה לפופולריות רבה. לצד צילום דף הגמרא המסורתי של ש"ס וילנא עם פירושי רש"י ותוספות, כלולים במהדורה זו עמודים ובהם ביאור לגמרא והערות למדניות, שהופיעו בשפות עברית, אנגלית וצרפתית.
הוצאה לאור[עריכת קוד מקור]
הכרך הראשון של המהדורה יצא לאור בשנת 1990 באנגלית בארצות הברית, שם מוכרת המהדורה בשם "ש"ס ארטסקרול".
הוצאת 73 כרכי המהדורה על כל מסכתות הש"ס נמשכה כ־15 שנה, בעבודת צוות של כ-80 עורכים ותלמידי חכמים מבולטימור, קליבלנד, ירושלים ובני ברק. עלות העבודה הוערכה בכ-21 מיליון דולר, אשר מומנו גם בתרומות. הנדבן היהודי-אמריקאי ג'רום שוטנשטיין שעל שמו נקראת המהדורה מימן חלק משמעותי מהמיזם לזכר הוריו, ומשפחתו המשיכה במימון גם לאחר פטירתו. חלק מכרכי המהדורה שיצאו לאור בצרפתית הופיעו בשם "מהדורת ספרא", על שם הנדבן אדמונד ספרא.
בשנת 2012 הושלמה הוצאת 73 כרכי המהדורה העברית. כיום ממשיך המיזם בהוצאה לאור ובכתיבת תרגום לתלמוד ירושלמי, בעברית ובאנגלית.
המהדורה[עריכת קוד מקור]
כל דף במהדורה כולל צילום עמוד מסורתי של התלמוד בעיצוב של מהדורת עוז והדר, ובצדו עמוד עם ביאור ופרשנות לטקסט התלמודי, המבוססת ברובה על עיקרי דברי הראשונים והאחרונים הקלאסיים. לעמוד הביאור שני חלקים עיקריים: בחלק העליון פירוש הכולל תרגום מילולי, פיסוק והוספת מילות קישור ללשון התלמוד הארמית, יחד עם ביאור ארוך לנושא הסוגיא. בחלק התחתון יש הערות שוליים לחלק העליון, ובהן פירוש מורחב ומעמיק יותר, הכולל לרוב הפניות או אף סיכומים לדיונים העיקריים של מפרשי התלמוד בסוגיה.
צילום העמוד המסורתי כולל את המפרשים רש"י, תוספות, רב נסים גאון, לצד כלי עזר כגון "תורה אור", "לקוטי רש"י", "גיליון הש"ס", "מסורת הש"ס", "הגהות הב"ח" ו"עין משפט נר מצווה".
בשל ההקפדה על הבאת צילום העיצוב המסורתי של ש"ס וילנא ובשל אורכו של הביאור על שני חלקיו, מתפרס כל עמוד גמרא על כ־4 עמודי ביאורים בממוצע (במהדורה העברית), ומשום כך תופסת המהדורה פי שישה נפח ממהדורת ש"ס וילנא הנפוצה. רוב הכרכים בשפות השונות יצאו גם בפורמט מוקטן של 26X18 ס"מ.
לכל מסכת ופרק מצורפת הקדמה המספקת רקע ומבט כללי להבנת הסוגיות הנידונות במסכת.
הסכמות וביקורת[עריכת קוד מקור]
בראש המהדורה מופיעות הסכמות נלהבות מרבנים מובילים בעולם הליטאי והחסידי, בהם הרב יוסף שלום אלישיב, הרב חיים קנייבסקי, רבי חיים קרייזווירט, הרב נפתלי צבי הלברשטאם והרב שמואל קמנצקי.
בין השאר, הועילו הסכמות אלו לקבלתה ותפוצתה של המהדורה והביאור המצורף לו הזוכים לפופולריות רבה הן בקרב לומדים וותיקים והן בקרב לומדים חסרי רקע בגמרא. המהדורה נחשבת בעיני רבים לאחד החיבורים המהפכניים החשובים של הספרות היהודית במאה ה־20. כך לדוגמה, הקדיש מוזיאון הישיבה יוניברסיטי בניו יורק תערוכה לדפוסי התלמוד בשם "מבומברג עד שוטנשטיין".
לצד ההסכמות, המגמה של המהדורה להנגיש את התלמוד עוררה גם ביקורת וחשש שעל ידי הגשת ביאורים וסיכומים מתומצתים נמנע מהלומדים תהליך הלמידה והיגיעה העצמית, "עמל התורה", לו מיוחסת חשיבות רבה לצורך השרשת הלימוד אצל הלומדים[1]. עם זאת, בניגוד למהדורות מבוארות קודמות של התלמוד שעוררו התנגדות חריפה מצד גורמים חרדים (כגון תלמוד שטיינזלץ), זוכה המהדורה לתפוצה רחבה גם בקבוצות חרדיות שמרניות, אם כי ברוב הישיבות היא לא החליפה את השימוש במהדורות המסורתיות.
ראו גם[עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- The Schottenstein Edition Talmud Bavli, באתר של הוצאת "ארטסקרול"
- חיים מאיר נריה, הלמדן אינו יודע ללמוד, מוסף מקור ראשון, 16 בפברואר 2012
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב משולם דוד הלוי סולובייצ'יק ועוד, סדרת מאמרי ביקורת על תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין, בתוך: אור ישראל - מאנסי, גיליון נ' (שנה י"ג ב), ניו יורק תשס"ח, עמ' ל"ו–ע"ח, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ אפרת רוט-הלוי, הרב עמאר נגד שטיינזלץ, באתר כיפה, 18/08/2009