נוסח תפילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נוסח התפילה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח תפילה הוא מכלול הטקסטים של התפילה והמנהגים הנלווים אליהם. החל מזמן אנשי כנסת הגדולה ועד לעת החדשה התפתחו ביהדות עשרות נוסחי תפילה. נוסח התפילה בו מתפלל אדם מסמל בדרך כלל את שייכותו לקהילה מסוימת בה מונהג אותו נוסח.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפילה היא מצווה מרכזית ביהדות, אך מדאורייתא לא נקבע נוסח לתפילה. במשנה ובתלמוד הוזכרו לראשונה נוסחי תפילות, שסודרו מאוחר יותר עם תוספות שונות כנוסח קבוע ומחייב בסידור התפילה. המונח "נוסח התפילה" מתייחס בעיקר לטקסט התפילה, אך גם לסדר הטקסטים, הניגון, והפעולות הנלוות.[2]

התגבשות נוסחי התפילה השונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ברור אם אי פעם היה נוסח אחיד. בתקופות קדומות, כבר היו שינויי מנהגים בין ארץ ישראל ובבל, ואולי בין קהילות אחרות.[3]

נוסחי התפילה המקובלים בקהילות ישראל השונות מבוססים על נוסח בבל[4] כפי שהתגבש הסידור החל מתקופת הגאונים. רב נטרונאי גאון סידר 'סדר מאה ברכות' שחייב כל אדם לברך בכל יום. הסידור הראשון הוא סידורו של רב עמרם גאון, שנערך ככל הנראה לבקשתה של קהילת ברצלונה בירת קטלוניה, ואחריו ערך גם רב סעדיה גאון סידור תפילה משלו. עם הופעתם של הסידורים הראשונים במאות ה-9 וה-10 התגבשו 13 נוסחים העיקריים שנקראים 'אבות נוסח':[5] 1) רב עמרם גאון; 2) רב סעדיה גאון; 3) סידור רשב"ן; 4) רמב"ם;[6] 5) אשכנז; 6) ספרד;[7] 7) רומא;[8] 8) קטלוניה;[9] 9) פרובנס; 10) רומניא;[10] 11) פרס;[11] 12) ארם צובה; 13) צפון אפריקה.[12] מתוך 13 הנוסחים ה'יסודיים' הללו יוצאים ענפים ותרכובות שלהם שאפשר לכנות 'נוסחים מורכבים': נוסח צרפת;[13] נוסח החסידים;[14] נוסח כפא;[15] ועוד.

נוסף על כך, התפתחו נוסחים שונים בעקבות פסקי ההלכה של הפוסקים המקומיים,[16] חילופי גרסאות, פיוטים ותוספות שהונהגו בקהילות מסוימות, ועוד. בתקופה יותר מאוחרת, החסידים אמצו את נוסח ספרד בגלל שיקולים קבליים, והיו משכילים ומדקדקים ששנו נוסחאות מעצמם מפני סיבות דקדוקיות (אך קשה לקרוא לשינויים אלו נוסחאות בפני עצמם).[17]

בעת החדשה נוצרו מספר נוסחים נוספים כמו הנוסחים הלא אורתודוקסיים ששינו חלקים מהתפילה שלא התאימו לאמונתם.

בהלכה ובקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות ההלכה דנו הפוסקים האם מותר לאדם לשנות מהנוסח בו התפללו אבותיו, יש שאסרו,[18] משום "אל תטוש תורת אמך",[19] אך יש שכתבו שאיסור "בל תטוש" לא שייך "אלא בדבר שיש בו נדנוד איסור".[20]

בספרות הקבלה מוסבר כי ישנם 12 חלונות ברקיע כנגד 12 השבטים וכל נוסח של כל שבט עולה דרך החלון המיוחד לו, ולכן כל אחד צריך להתפלל בנוסח שבו התפללו אבותיו.[21] יש שהוסיפו כי נוסח הספרדים עולה בכל אחד מ-12 החלונות.[22]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך למשל כונו החסידים בפי המתנגדים "יוצמח" על שם המילים "ויצמח פורקניה" אותם נהגו להוסיף בנוסח הקדיש.
  2. ^ למשל פתיחת ארון הקודש, השתחוואות וכדומה.
  3. ^ עיין לדוגמה עזרא פליישר, תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה, ירושלים 1988 על נוסחאות קדומות.
  4. ^ עם זאת, נוסחי אשכנז, איטליה ורומניא כוללים גם השפעות ארץ ישראליות, נוסף על עיקר הנוסח שהוא בבלי במקורו. בנוסחי אשכנז ואיטליה ההשפעה הארץ ישראלית מועטה עד מאד, ובנוסח רומניא (וגם בנוסח איטליה הקדמון) היא מרובה מעט יותר.
  5. ^ הסקירה דלהלן מבוססת על מאמרו של יהודה כהן, "הצעת מיפוי ראשוני של נוסחי התפילה השונים" ירושתנו ז' (ה'תשע"ד) עמודים רנג–רנז.
  6. ^ נוסח זה קיבלו עליהם בני תימן מהמאה ה-12 ואילך, ובמאות 17–18 המשיכו להחזיק בו קהילות 'בלדי', וכן קיבלוהו עליהם בני סין.
  7. ^ מקורו מקסטיליה ופורטוגל. לאחר גירוש ספרד נתפשט בהדרגה נוסח זה בכל צפון אפריקה והמזרח התיכון ואפילו בקוצ'ין שבהודו.
  8. ^ צפון איטליה.
  9. ^ קטלוניה, ולנסיה ומיורקה.
  10. ^ ביזנטיון, כלומר יוון וטורקיה.
  11. ^ פרס עד המאה ה-16, ובוכרה עד שנת תקנ"ג, בנוסח זה התפללו גם יהודי סין הקדמונים שמוצאם מפרס, אולם לאחר מכן קיבלו עליהם את נוסח הרמב"ם ולא נותרו בנוסחם אלא שרידים בודדים מנוסח פרס.
  12. ^ נוסח יהודי צפון אפריקה לפני גירושי ספרד (קנ"א ורנ"ב).
  13. ^ תרכובת של נוסחי אשכנז ופרובנס
  14. ^ תרכובת של נוסחי אשכנז וספרד
  15. ^ תרכובת של נוסחי פרס ורומניא
  16. ^ לדוגמה בתפילת מוסף בחגים, בנוסח אשכנז נהגו כדעת התוספות (על מסכת ראש השנה דף לה.) לומר את פסוקי הקרבנות, ובנוסח ספרדי נהגו כדעת רש"י שאין צריך לאומרם.
  17. ^ על תופעה זו, עיין בהקדמה לסידור אזור אליהו, ירושלים תשס"ח.
  18. ^ שו"ת שואל ומשיב תליתאה חלק א' סימן רמז
  19. ^ ספר משלי, פרק א', פסוק ח' על פי תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ', עמוד ב'
  20. ^ שו"ת מהרשד"ם אורח חיים סימן לה'. יביע אומר חלק ו' אורח חיים סימן י' אות ז'.
  21. ^ שער הכוונות חלק א' עמוד קכח בשם האר"י.
  22. ^ החיד"א בקשר גודל סימן יב' אות ט' בשם האר"י.


Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.