ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/טיש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האדמו"רים מרחמסטריווקא, הרב חי יצחק טברסקי והרב דוד טברסקי, בטיש משותף לרגל חנוכת הבית
הרב נחום דב ברייאר, האדמו"ר מבאיאן בטיש מסורתי הנערך בחול המועד סוכות. סוכות, ה'תש"ע (2009)
רבי אברהם מנחם דנציגר, האדמו"ר מאלכסנדר עורך טיש בשנתו האחרונה. האדמו"ר טועם מעט מהמגש שלפניו, ושאר תכולת המגש תיאכל על ידי החסידים כשיריים
הרב מנחם קאליש, האדמו"ר מאמשינוב בטיש ל"ג בעומר תש"פ
טיש חסידי בחסידות דז'יקוב-ויז'ניץ, פורים ה'תשע"ג

טישיידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים, ומשמעותו היא עריכת סעודתו של האדמו"ר, בפני קהל חסידיו, טקס הטיש נערך בעיקר בשבתות ובחגים, אולם גם בנסיבות שונות, כגון: סעודת מלווה מלכה, וסעודות הילולה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור]

מנהג הטישים הוא מנהג מקובל בקהילות חסידיות ונשען על רעיון של תנועת החסידות. מתחילה היו הטישים אירועים ספונטניים בהם התארחו חסידים אצל האדמו"ר או שהאדמו"ר סעד עם חסידיו במקום אחר, כמו בבית הכנסת המזוהה עם אותה החסידות. בהמשך התקבע מנהג הטישים כמנהג חסידי אלמנטרי. אחד הטישים הגדולים המפורסמים הוא זה שנערך בחתונה באוסטילה, בהשתתפות כ-200 אדמו"רים, בשנת ה'תקפ"א. חתונה זו נחשבת לחתונה החסידית הגדולה ביותר בהיסטוריה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור]

הטישים נערכים במתכונת קבועה, עם מנהגים קבועים שרובם עוברים במסורת החסידית של כל שושלת חסידות, עם שינויים קלים בין אדמו"ר ליורשו וממשיכו.

במהלך הטיש מושרים שירים חסידיים. לרוב, שירים אלו הם שירים שהולחנו על ידי אדמו"רים או מלחינים מאותה החסידות. בדרך כלל לכל חסידות יש מקהלה ששרה את שירי הטיש, כשלרוב הקהל מצטרף עמה.

מאפיין ייחודי לטישים חסידיים הוא חלוקת שיריים. לשאריות המאכל ממנו אכל האדמו"ר מיוחסות סגולות שונות, ולאחר שמסיים לאכול ממנו, היא מחולקת לחסידים. לפעמים שולח האדמו"ר את השיריים לחסידים מסוימים, שהם לרוב מקרוביו, מכובדים או בעלי שמחות (חתנים, נערי בר מצווה או הורים שנולד להם תינוק באותו השבוע, וכדומה).

במהלך הטיש האדמו"ר אומר דברי תורה, לרוב אמרות ופירושים חסידיים הקשורים לענייני דיומא. לדברי האדמו"ר הנאמרים בטיש יש מעמד מיוחד בחסידות. דברי תורתו אלו נכתבים על ידי חסידים שמעלים את הדברים על הכתב (טישים הנערכים בשבתות ובחגים, דברי התורה שנאמרו בהם נכתבים לאחר השבת על ידי חסידים בעלי זיכרון שמשננים את הדברים במהלך השבת), ומופצים בריכוזי החסידות ומחוצה לה.

זמני הטישים משתנים בין חסידות לרעותה, ובין מאורע למאורע אחר. טישים שנערכים בשבתות, לרוב מתקיימים הם בסעודה שלישית, בין מנחה של שבת לערבית של מוצאי שבת. יש שעורכים טישים בליל שבת לאחר שהחסידים סיימו את סעודת ליל שבת בבתיהם, ויש שעורכים טישים בשבת בבוקר לאחר סיום תפילת מוסף של שבת ("מִיטאָג טיש" - טיש של צהריים). משך זמן הטיש עשוי להיות כשעה ועד שלוש וארבע שעות, משתנה בין החסידויות ולפי האירועים.

בדרך כלל האדמו"ר יושב בראש השולחן, ומסביב השולחן יושבים החסידים. על ידי האדמו"ר יושבים בני משפחתו ונכבדי החסידות, ובהמשך שאר החסידים. חלק מהחסידים עומדים מסביב לשולחן, בעיקר צעירים ורווקים.

טישים גדולים נערכים באירועי ענק, לרוב בחתונות של צאצאי האדמו"ר, ובהם נוכחים אדמו"רים נוספים מחסידויות אחרות. טישים אלו לרוב מושכים אליהם גם חסידים רבים שאינם נמנים על אותה החסידות. בחסידויות גדולות כל הטישים הם אירועי ענק. בטישים אלו האדמו"ר יושב בדרך כלל במרכז שולחן שעל במה בחזית. מאחוריו, ובסמוך לו, עומדים המשב"קים הנכונים לשרת אותו. במרכז אולם הטישים מסודרים שולחנות רבים יחד בשורה, וסביב השולחנות במרכז יושבים חסידים - בעיקר מבוגרים ונכבדים. לפעמים יש כמה שורות של ישיבה מאחורי השולחנות במרכז, ולפעמים אף כמה שורות נפרדות של טורי שולחנות בשורה - מקבילות זו לזו. חלק נוסף של החסידים, בעיקר הצעירים יותר והרווקים, עומדים מסביב לשולחנות שבמרכז, כשהם מביטים אל האדמו"ר ומקשיבים לו בעת שנושא את דרשתו. הטריבונות ("פָּרֶנְצֶ'ס") מהוות פריט נפוץ בטישים, ובפרט בטישים גדולים. על הטריבונות עומדים החסידים שורות שורות.

קיים גם "לחיים טיש", הנערך לרוב בימי חול לאחר אחת התפילות. טיש זה הוא קצר יותר, קטן יותר, ולרוב גם נושא אופי קליל יותר ופחות רשמי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיש בוויקישיתוף

קטגוריה:חסידות קטגוריה:מילים וביטויים ביידיש קטגוריה:סעודות שבת