ויקיפדיה:מקף וקו מפריד

סגנון כתיבה ועיצוב

סגנון כתיבה

• עקרונות וקווים מנחים
• מדריך לכתיבת ערכים

  הלשון העברית

  ניקוד

  מקף וקו מפריד

• מדריך לתרגום ערכים

  שגיאות תרגום נפוצות

  תעתיק שמות זרים

  רשימת שמות

• מדריך לנקודת מבט נייטרלית
• מתן שם לערך
• תאריכים
• ביבליוגרפיה

  ציטוט

  קישורים חיצוניים

  הערות שוליים

• ייעוץ לשוני
• נגישות בוויקיפדיה

סגנון עיצוב דפים

• מדריך לעיצוב דפים
• מדריך לעיצוב פורטלים
• כתיבת מונחון
• דפי תאריכים
• פורטל

עזרה:תפריט ראשי

בקרב כותבי העברית קיים בלבול בין המקף (הבא לחבר בין מילים) ובין קו מפריד (הבא להפריד בין חלקי משפט). האקדמיה ללשון העברית מודעת לבעיה זו, ובחוברת "כללי הפיסוק" שלה היא מדגישה: ”יש לשים לב להבדל בין מקף (הבא לחבר) ובין קו מפריד (הבא להפריד)”.

במקלדת התקנית מופיע סימן אחד בלבד ממכלול הסימנים דמויי מקף, והוא למעשה סימן פחות (מינוס). מקומו במקלדת בין מקש האפס למקש סימן השווה (=). הכותבים והעורכים בוויקיפדיה העברית יכולים להשתמש בסימן מינוס כתחליף לשאר המקפים והקווים המפרידים (סוגים נוספים של מקפים מופיעים בתחתית תיבת העריכה).

דף זה מתאר את סימני הפיסוק בהתאם לכללי האקדמיה ללשון העברית, ואינו מהווה מדיניות מחייבת בוויקיפדיה העברית.

סימני פיסוק דמויי מקף אנגלי

מקף עברי (־)

(ראו סעיף 32 לכללי הפיסוק של האקדמיה ללשון העברית)

מקף משמש לחיבור שתי מילים קשורות. מקומו בגובה ראשי האותיות, למשל באר־שבע. עקב היעדרו של מקף כזה במקלדת התקנית, מתירה האקדמיה ללשון העברית להשתמש במקף הקיים במקלדת – המקף האנגלי, שמקומו בגובה אמצע האות, למשל באר-שבע (אם כי היא מעדיפה את המקף הגבוה, העברי). מקף יבוא ללא רווח לפניו או אחריו, כי הוא מחבר בין מילים, ולא מפריד ביניהן.

לרוב משתמשים בוויקיפדיה במקף אנגלי (מקף לא גבוה, שעל המקלדת) ולא עברי. לעיתים נהוג להשמיט את המקף. לדוגמה: באר שבע, בית דין. לקריאה על כללי השימוש במקף – מתי מותר להשמיטו ומתי אסור – ראו את הערך מקף. אף שאין חובה להשתמש בוויקיפדיה במקף העברי, יש להעדיף את השימוש בו בגוף הערכים על פני המקף האנגלי (עם זאת בשמות ערכים יש להימנע משימוש במקף העברי. להרחבה ראו ויקיפדיה:מתן שם לערך#דוגמאות לשימושים בסימני פיסוק).

המקף האנגלי הוא הסימן היחיד מכל המקפים והקווים המפרידים שנמצא במקלדת הסטנדרטית, -, לצד הקו התחתון בין מקש הפלוס למקש האפס.

המקף העברי מופיע כסימן הראשון בסימני הפיסוק במצב עריכה בוויקיפדיה. ה־Alt code של המקף העברי הוא 0206, ועל המקלדת להיות במצב עריכה עברי. ב־Mac יש ללחוץ על ⌘ Command+⇧ Shift+\ או על ⌥ Option+z. במחשבים שבהם מותקנת פריסת מקלדת התואמת את טיוטת התקן החדש למקלדת עברית, המקף העברי מתקבל באמצעות Alt+- (במקלדת העברית במערכת ההפעלה חלונות 10 המקף העברי מתקבל כך רק בשימוש בכפתור ה־Alt+- הימני, או לחלופין בלחיצה על Ctrl+Alt+-).

קו מפריד (–)

(ראו סעיף 15 לכללי הפיסוק של האקדמיה ללשון העברית)

קו מפריד בא להפריד בין חלקי המשפט. לפני הקו המפריד ואחריו יש רווח יחיד, למשל: זה–אינו השימוש הנכון, אבל זה – כן.

הסימן המשמש קו מפריד הוא קו ארוך יחסית, הקרוי בלעז en-dash משום שאורכו כרוחב האות "N". אורכו של קו זה כפול מן הקו המשמש מקף אנגלי. לכן יש הנוהגים להשתמש בשני מקפים אנגליים (--) כתחליף לקו מפריד. יצוין שWord מחליף באופן אוטומטי שני מקפים אנגליים בקו מפריד, וכן הוא הופך מקף אנגלי שמשני צדדיו רווחים בקו מפריד. באנגלית יש גם שימוש בתו em-dash , הקרוי כך משום שאורכו כרוחב האות "M", עבור קו מפריד, אך תו זה אינו משמש בעברית.

הקו המפריד מופיע כסימן השני בסימני הפיסוק במצב עריכה בוויקיפדיה. בתוכנת Word אפשר להקליד קו מפריד ישירות באמצעות לחיצה על Ctrl+- (המקש - בחלק הנומרי במקלדת). ה־Alt code של הקו המפריד הוא 0150. ב־Mac יש ללחוץ על ⌥ Opt+-. במחשבים שמותקנת בהם פריסת מקלדת התואמת את טיוטת התקן החדש למקלדת עברית, הקו המפריד מתקבל באמצעות Alt+= (במקלדת העברית במערכת ההפעלה חלונות 10 הקו המפריד מתקבל כך רק בשימוש בכפתור ה־Alt+= הימני, או לחלופין על ידי לחיצה על Ctrl+Alt+=). קוד HTML לסימן הקו המפריד הוא –.

כאשר מציינים טווח, למשל השנים שבין 2016 ל־2019, נרשום את התאריך המוקדם יותר ראשון, קו מפריד, והתאריך השני, כך: 2016–2019. יש להשתמש בקו מפריד רגיל (en-dash, –), ולא בקו מפריד ארוך (em-dash, — ).

קו לציון טווח (–)

(ראו סעיף 18 לכללי הפיסוק של האקדמיה ללשון העברית)

קו לציון טווח הוא סימון טווח בין שני ערכים, כגון מספרים, תאריכים, מוצא ויעד. על פי החלטת האקדמיה יש להשתמש לשם כך בתו של הקו המפריד, אולם יש המשתמשים גם במקף האנגלי. למשל: קו חיפה–ירושלים; סעיפים ג–ח; השנים תשמ״ח–תשנ״ג. שימוש נוסף שלו הוא להפריד או להציג יחס בין שני דברים: יחסי ישראל–ארצות הברית; חוק בדר–עופר; נוסחת ניוטון–לייבניץ. דוגמה נוספת לשימוש זה היא בשם "תל־אביב–יפו": המקף העברי משמש לחיבור "תל" ו"אביב" לכדי שם אחד, ואילו הקו לציון טווח קושר בין שמות שתי הערים "תל־אביב" ו"יפו". באנגלית, כמו בעברית, משמש לציון טווח התו (en-dash ).

אף על פי שהקו לציון טווח הוא קו מפריד, הוא מופיע ללא רווחים מצדדיו. בציון טווח יש לכתוב מימין את הערך הקטן ולאחריו את הערך הגדול. לדוגמה: עמודים 1–12 (ולא 12–1). לכן 8:00–16:00 מציין את השעות 8 בבוקר עד 4 אחר הצוהריים באותו היום, ואילו 16:00–8:00 מציין את השעה 4 אחר הצוהריים ועד השעה 8 בבוקר שביום המחרת. הבדל זה עלול לגרום לבלבול בין הקוראים, ומשום כך רצוי להשתמש במילה "עד" לציון טווח שעות כאשר השעות נמצאות ביממות שונות.

התו '–' (קו מפריד) שומר על סדר המספרים כפי שהקלדנו אותם: אם נקליד 1 ואחר כך '–' ואז 2, נקבל "1–2". לעומת זאת התו '-' (מקף אנגלי) מסדר את הערכים בסדר הפוך: אם נקליד 1 ואחר כך '-' ואז 2, נקבל "1-2" במקום "2-1".

סימן מינוס (−)

סימון המינוס (המציין מספרים שליליים) צריך להיות סימן הפלוס ללא הקו האנכי, כך שרוחבם של ‎+5 ו־‎−5 יהיה זהה. יש המשתמשים בסימן en-dash (קו מפריד) הדומה לסימן המינוס, אך הסימנים אינם זהים. להשוואה, להלן קו מפריד, סימן פלוס וסימן מינוס, יחדיו: –+−.

קיצור לסימן מינוס מופיע בתווים המתמטיים במצב עריכה בוויקיפדיה. קוד HTML לסימן המינוס הוא −.

ראו גם

• ויקיפדיה:בוט/תיקון מקפים ממוכן
• הפיסוק – מבחר כללים, באתר האקדמיה ללשון העברית
• מקף וקו מפריד, אתר "השפה העברית"
• טל כהן, קצר, עבה וגבוה, באתר "האייל הקורא"
• טיוטה לתקן חדש של פריסת מקלדת עברית – פריסת מקלדת שאפשר להתקין בחלונות, לינוקס ומאק; הפריסה מבוססת על פריסה הנפוצה בעברית ומוסיפה יכולת להקליד בקלות את המקף ואת סימני הניקוד.
• {{מקף וקו מפריד}}

הערות שוליים

החלק הנומרי של המקלדת. במקלדות של מחשבים ניידים מסוימים אין חלק נומרי נפרד, ובמקרה כזה תוכלו למצוא עזרה כאן.