ויקיפדיה:שגיאות תרגום נפוצות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סגנון כתיבה ועיצוב
סגנון כתיבה
עקרונות וקווים מנחים
מדריך לכתיבת ערכים
הלשון העברית
ניקוד
מקף וקו מפריד
מדריך לתרגום ערכים
שגיאות תרגום נפוצות
תעתיק שמות זרים
רשימת שמות
מדריך לנקודת מבט נייטרלית
מתן שם לערך
תאריכים
ביבליוגרפיה
ציטוט
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
ייעוץ לשוני
נגישות בוויקיפדיה
סגנון עיצוב דפים
מדריך לעיצוב דפים
מדריך לעיצוב פורטלים
כתיבת מונחון
דפי תאריכים
פורטל


לפני שנים מספר הוסיפו מתרגמים עצבניים ראשי תיבות חדשים לשפה העברית: מר"ן, או בנוסח המלא: "מניח רעפים נוצרי". מקורם של ראשי התיבות הללו בתוכנית טלוויזיה שבה תורגם שמו של השחקן כריסטיאן סלייטר כ"מניח רעפים נוצרי".

גם לוויקיפדיה העברית מר"נים משלה. ערכים רבים שתורגמו משפות אחרות לוקים בבעיות תרגום שונות ומשונות. נהוג להגדיר ערכים אלה כערכים הלוקים ב"תרגמת". המילה תרגמת בנויה על משקל "קַטֶּלֶת" המשמש לציון מחלות (כגון אדמת, שחפת) ואפשר לפרשה גם כ"מחלת תרגום".

הודעה על בעיית "תרגמת" בערך

הרשימה שלהלן כוללת כמה מן הבולטות שבבעיות התרגום, מסודרות לפי ביטויים שונים של בעיית התרגמת:

תרגום מילולי של ביטויים[עריכת קוד מקור]

בסעיף זה נציג ביטויים באנגלית, תרגומים מילוליים נפוצים שלהם והצעות לחלופה עברית הולמת:

  • הכי טוב או השני הכי טוב: כתרגום ל-"the best" או "second best", בהתאמה, במקום: "הטוב ביותר" או "השני בטיבו" (או "סוג ב'", בהתאם להקשר), בהתאמה.
  • לטינית גדולה: מיובא היישר מהנוהג האנגלי של שימוש באותיות רישיות (גדולות) בתחילת שמות. בלטינית אין אותיות רישיות, ולכן, אין "Augustus" אלא רק "AVGVSTVS" (גם הכתיב "augustus" אפשרי).
  • חיים מוקדמים: תרגום מילולי נפוץ בקרב מתרגמי ביוגרפיות מאנגלית. התרגום הנכון לביטוי "early life" הוא "ילדותו" / "ילדותה" או "שנותיו הראשונות" / "שנותיה הראשונות".
  • שוב ושוב: "Again" מתורגם פעמים רבות כ"בשנית", אך אמור להיות מתורגם, לרוב, כ"שוב" או "פעם נוספת". לדוגמה, טקסט כמו: "The X was started again" יתורגם בטקסט נגוע תרגמת כ"ה-א' הותחל בשנית", במקום "ה-א' חודש".
  • עד ימינו: כתרגום ל-"to this day". לרוב, צריך להיות "עד היום". או "מאז ועד היום" או סתם "עדיין" או אפילו "עד עצם היום הזה" (כמו הסיום באגדות).
  • שנה אחרי זה: כתרגום ל-"a year later". לרוב, צריך להיות "אחרי שנה", "כעבור שנה", "מקץ שנה" או "שנה לאחר מכן".
  • סוף שנות הקריירה שלו: כתרגום ל-"end of his career". לרוב, צריך להיות "בערוב ימיו" או "בשנותיו האחרונות" (אבל לשים לב מתי באמת מדובר על סוף הקריירה המקצועית).
  • הממוקם: כתרגום ל-"situated" (או "located"). לרוב, אפשר ועדיף פשוט להשמיטה. במקרים אחרים, ניתן לתרגם כ: "נמצאת", "שוכנת", (לפעמים גם "מצויה").

  • שוחרר: כתרגום קלוקל של "released". למשל: "מיקרוסופט שיחררה את חלונות 95", בזמן שראוי לכתוב: "מיקרוסופט החלה בהפצת חלונות 95", או: "הסרט שוחרר בנובמבר 2005", בזמן שראוי לכתוב בעברית צחה: "הסרט יצא לאקרנים בנובמבר 2005".
  • התמונה נלקחה: כתרגום ל-"the photo was taken". באנגלית - לוקחים תמונות; בעברית - רק מצלמים אותן. לכן: "התמונה צולמה".
  • תחת בנייה: כתרגום ל-"under construction". בעברית יש לומר: "בבנייה" ("בהליך בנייה", "בתהליכי בנייה") או "בעבודה".
  • בוצע ונעשה: "Done" מתורגם פעמים רבות כ"נעשה" במקום "בוצע". לדוגמה: "Another change was done...‎" מתורגם "עוד שינוי נעשה" במקום "שינוי נוסף בוצע".

  • לטובת: לציון העדפה, כתרגום ל-"in favour of" באנגלית. כך, יש לנו "ג'ופלין עזבה את טקסס לטובת סן פרנסיסקו", "עסקים שיכולים להרשות לעצמם עוזבים את העיר לטובת הפרברים". זהו סגנון גרוע ולא בהיר, שכן אין פה שום "טובה" (שהיא (לפי מילון אבן שושן): "מעשה טוב, דבר חסד, פעולה חיובית ומועילה"). יש להימנע מה"טובות" האלה: אם רוצים לומר, ש"ג'ופלין עזבה את טקסס ועברה לסן פרנסיסקו", כך בדיוק יש לכתוב, מבלי לערבב שום טובות.
  • בעקבות: כתרגום ל-"Following". לרוב, צריך להיות "אחרי" או "לאחר".
  • בלבד: כתרגום ל-"Only". לרוב, צריך להיות "רק".
  • ספר ההתגלות: מהברית החדשה. אז זהו, שלא מתרגמים את "Book of Revelations", אלא כותבים את השם העברי: חזון יוחנן.

העתקה של הדקדוק והתחביר[עריכת קוד מקור]

  • סדר הזמנים: האנגלית מכפיפה את הזמנים במשפט טפל לזמנו של המשפט הראשי. כך, למשל, קל לתרגם בטעות את המשפט: "He told her she was strong", כ:"הוא אמר לה שהיא הייתה חזקה". התרגום הנכון והתקין הוא: "הוא אמר לה שהיא חזקה". אילו הוא היה רוצה לומר לה שהיא "הייתה" חזקה, המשפט המקורי צריך היה להיות: "He told her she had been strong".
  • הותר, הותחל והוסיים: נטייה בולטת בטקסטים מתורגמים היא לתרגם פעלים בתצורת עבר סביל לבניין "הופעל". כך ניתן למצוא ערכים רבים בהם דברים: "הותרו, הוחלו, הותחלו, הומשכו, הופעלו, הורדו, הועלו, הוענקו", ודומיהם. חלק ניכר מן התרגומים, היה ניתן להקפיץ בשתי רמות באמצעות איסור (של המתרגם עצמו על עצמו) להשתמש בתצורת פועל כזו ודבקות בבניין פעל ובבניין הפעיל.
  • הוא הינו אשר: אחת הנטיות הטבעיות בעת תרגום היא לתרגם טקסטים ולהכליל בהם מילים ומיליות (קישור) מיותרות מאנגלית. כמעט בכל המקרים, אפשר להשמיט מילים אלו. הנפוצות ביותר הן: "שם", "אשר", "הוא", "היא", "בעוד", "כאשר", "מה", והמלכה הבלתי מעורערת: "הינו" ואחותו הקדושה: "הינה", המופיעים בתפקיד כפול: במקום "הוא" או "היא", וכמילים מיותרות בפני עצמן. אין למעשה שום מקרה בו המילה נחוצה, אלא אם כן, נחוץ להדגיש כי: "הטקסט הוא הינו מתורגם והינו אם כן מותחל בביצועו אך הינו בלתי מסוים".
  • קצת רצון וקצת יכולת: באנגלית, מקובל מאוד להקדים את הפועל "can" (יכול, מסוגל, אפשר) לפעלי חישה (see, hear, feel, smell, וכדומה). במקרה זה, הפועל "can" משמש כפועל עזר גרידא, ואינו מעיד על "יכולות" מיוחדות. לכן, את המשפט: "He could see her getting on the bus", עדיף לתרגם "הוא ראה אותה עולה לאוטובוס", ולא: "הוא יכול היה לראות שהיא עולה לאוטובוס".
  • מארת ה-כ': רבים נוהגים לתרגם את המילה "as" ל-"כ'" בכל מקום שבו היא מופיעה. כך נוצרים ביטויים נאים, כמו: "הוא הוכרז כאחד הבולטים", ועילגויות דומות למיניהן.
  • פעם ש: כתרגום מילולי חסר פשר של "once". תרגמו, למשל: "once the road was open", ל: "משנפתח הכביש" או "ברגע שנפתח הכביש" או "משעה שנפתח הכביש" או "כאשר נפתח הכביש", לפי ההקשר.
  • עם: כתרגום ל-"with". במקרים רבים, "with" הוא דווקא "ב-" (באמצעות). כך, למשל, במשפטים: "He beat her with a broomstick", "He eats with his hands", "She looked at him with interest", "He sat down with a sigh of relief", "She writes with great skill". טעות נפוצה במיוחד.
  • זמנים ומועדים: באנגלית, מקובל לקבוע זמן התרחשות בתחילת משפט ולא בסופו. אימוץ מבנה זה מעצים את תסמיני התרגמת בטקסט. לדוגמה, משפט כמו "ב-24 בפברואר יצא יוסף את ביתו" נשמע מאולץ, ואילו "יוסף יצא את ביתו ב-24 בפברואר" נשמע בסדר. דוגמה נוספת: "A year later he was dead", מתורגם, לעתים קרובות, כ:"שנה אחר כך הוא היה מת", במקום: "הוא מת כעבור שנה".
  • אי הקפדה על כלל "בראשית ברא". "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" ולא "בראשית אלוהים ברא את השמים ואת הארץ". אחרי תיאור מקום/זמן/סיבה, מקדימים את הפועל לנושא.
    כלל זה לא קיים באנגלית, ולפיכך, התעלמות ממנו היא מסממניה של התרגמת.
  • הווה מתמשך: תרגומי ויקיפדיה רבים נוטים להשתמש בלשון הווה, כגון: "בשנת 1920 הוא נוסע לפראג", מן הסתם, כחלופה לפועל "הונסע", שאינו אפשרי במקרה זה.

מספרים[עריכת קוד מקור]

  • ביליון: שגיאה נפוצה במיוחד. בעברית נהוג להשתמש בשיטה האירופית, שבה ביליון פירושו מיליון מיליונים, ולא בשיטה האמריקנית הנהוגה באנגלית, שבה ביליון שווה לאלף מיליונים (מיליארד). לכן, יש לתרגם "billion" ל"מיליארד". לא להתבלבל! (ראו: השוואת שמות מספרים בין השיטה האירופית לשיטה האמריקנית)
  • טריליון: כדי למנוע בלבול, הוחלט לא לקרוא למספר בשם "טריליון" (על פי השיטה האמריקאית) וגם לא "ביליון" (על פי השיטה האירופית), אלא להשתמש בשיטה המדעית, או בצירופים: "אלף מיליארדים" או "מיליון מיליונים".

"חברי שקר"[עריכת קוד מקור]

יש מילים שנשמעות דומות בשפת המקור ובשפת היעד, אבל, אבוי, הן לא מייצגות את אותו הדבר. למשל:

  • גנרל: טעות נפוצה היא תרגום המילה "גנרל" כתואר לאנשים שלא החזיקו בדרגה זאת. בעוד שבאנגלית, למילה "גנרל" יש שתי משמעויות - מצביא (תפקיד) ואדם שנושא דרגת גנרל (דרגה) (שקיימת ברוב צבאות העולם), בעברית, המושג קיים רק במשמעותו השנייה (דרגה). את המשמעות הראשונה צריך לתרגם כ"מצביא" (או התואר הצבאי שאותו נשא האדם במקור).

מחסרים לשוניים[עריכת קוד מקור]

  • מאסר עולם ללא אפשרות חנינה: כתרגום שגוי של "life sentence without the possibility of parole". יש לתרגם: "מאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם".

תעתיק[עריכת קוד מקור]

סתם טעויות[עריכת קוד מקור]

  • Physician: הוא "רופא", לא פיזיקאי ("Physicist").
  • "Vet" בהקשרים צבאיים הוא קיצור של "Veteran", כלומר חייל ותיק ולא קיצור של וטרינר

ראו גם[עריכת קוד מקור]