וסלי קלארק
 | |
| וסלי קלארק | |
| לידה |
23 בדצמבר 1944 (בן 80) ארצות הברית |
|---|---|
| שם לידה |
Wesley Kanne Clark  |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| השתייכות |
 צבא ארצות הברית |
| תקופת פעילות |
מ-1966 |
| דרגה |
.svg){kind=small} גנרל |
| מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית |
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד גדוד שריון בחטיבה 77 מפקד החטיבה ה-3 בדיוויזיית הרגלים ה-4 מפקד דיוויזיית הפרשים הראשונה מפקד פיקוד דרום של ארצות הברית מפקד פיקוד אירופה של ארצות הברית מפקד הכח הצבאי של נאט"ו באירופה | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת וייטנאם מבצע כוח מאוחד | |
| עיטורים | |
 מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה (4) מדליית השירות המצוין (2) כוכב הכסף  לגיון ההצטיינות (4) כוכב הארד (2) לב הארגמן (3) | |
וסלי קאן קלארק (באנגלית: Wesley Kanne Clark; נולד ב-23 בדצמבר 1944) הוא גנרל יהודי-אמריקאי ששירת בעבר בצבא ארצות הברית ושימש כמפקד כוחות נאט"ו[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קלארק, בנם של ג'יקוב קאן וונטה, נולד כווסלי קאן בשיקגו. הוריו נפרדו בטרם מלאו לו חמש ואמו נשאה לוויקטור קלארק אשר אימץ את הילד והעניק לו את שמו[2]. הוא גדל בארקנסו ובשנת 1962 נרשם לאקדמיה הצבאית ווסט פוינט. עם סיום לימודיו באקדמיה הצבאית בשנת 1966, הוסמך כקצין שריון בדרגת לוטננט. לאחר מכן התנדב לכוחות המוטסים של צבא ארצות הברית, הוסמך כצנחן, השלים את קורס הסיירים בבית הספר לחי"ר של הצבא האמריקני בפורט בנינג, ג'ורג'יה וכן קורס קציני שריון בפורט נוקס. תחילה שימש כמפקד פלוגת טנקים בדיוויזיית החי"ר ממוכן ה-24. לאחר מכן נשלח לווייטנאם.
קלארק לחם במלחמת וייטנאם[3]. בשנת 1969 כמפקד פלוגת חי"ר ממוכן בדיוויזיית ההרגלים ה-1 הוביל פטרול שנקלע למארב וייטקונג[4]. על גבורתו בקרב, בהמלכו נפצע קשה אך הוסיף לפקד על יחידתו עד להשמדת האויב, עוטר בכוכב הכסף[5]. בהמשך שימש קלארק בשורת תפקידי פיקוד ומטה. בשנת 1980 מונה למפקד גדוד שריון בחטיבה 77 ולאחר מכן כמפקד החטיבה ה-3 בדיוויזיית הרגלים ה-4. בשנת 1993 מונה למפקד דיוויזיית הפרשים הראשונה. בהמשך שימש כמפקד פיקוד דרום של ארצות הברית וכמפקד פיקוד אירופה של ארצות הברית, וסייע לגיבוש הסכם דייטון. כמפקד הכח הצבאי של נאט"ו באירופה פיקד קלארק על מבצע כוח מאוחד[6].
לאחר פרישתו מן הצבא התמודד בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית 2004 מטעם המפלגה הדמוקרטית[7], והפסיד לג'ון קרי[8].
קלארק הביע מספר פעמים התנגדות לעימות צבאי עם איראן[9].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סוכנויות הידיעות, מועמד דמוקרטי עשירי במרוץ לנשיאות בארה"ב, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2003.
- נתן גוטמן, המועמד הדמוקרטי החדש וסלי קלארק מתחיל להדאיג את הנשיא, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2003
- ווסלי קלארק מתחזק בסקרים, באתר וואלה, 11 בינואר 2004.
- דנה צימרמן, מפקד נאט"ו לשעבר ל-ynet: סוריה במשחק כפול, באתר ynet, 9 בספטמבר 2007.
עמוס הראל, מה חושב הגנרל שפיקד על המבצע בקוסובו על התוכניות של ארה"ב למזרח התיכון, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2013.- נחום ברנע, מסע בארץ לא־לא, באתר ynet, 21 באוקטובר 2016.
וסלי קלארק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רן דגוני, וושינגטון, משחקי מלחמה: וול סטריט קרס, התקפת סייבר בישראל, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2013
- ^ יואב פרומר, כולנו יהודים, באתר nrg, 14 בנובמבר 2003.
- ^ שמואל רוזנר, בחזרה לווייטנאם, באתר הארץ, 3 ביולי 2008
- ^ גל פרל פינקל, "אחרי!" ולא "קדימה!", מערכות, 6 בפברואר 2019.
- ^ Peter J. Boyer, GENERAL CLARK’S BATTLES, The New Yorker, November 17, 2003.
- ^ רופרט סמית, "התועלת שבכוח", הוצאת מערכות, 2013, עמוד 265.
- ^ הארץ, מפקד נאט"ו לשעבר רוצה להיות נשיא ארה"ב, באתר וואלה, 16 בספטמבר 2003
- ^ קרי ניצח בפריימריס הדמוקרטיים באיווה, באתר וואלה, 20 בינואר 2004
- ^ דנה צימרמן, מפקד נאט"ו לשעבר ל-ynet: סוריה במשחק כפול, באתר ynet, 9 בספטמבר 2007
| מאגרי מידע | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
- גנרלים בצבא ארצות הברית
- אנשי הכוחות המזוינים של ארצות הברית במלחמת וייטנאם
- מעוטרי לב הארגמן
- מעוטרי מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)
- מעוטרי כוכב הכסף
- מפקדי פיקוד דרום של ארצות הברית
- מפקדי פיקוד אירופה של ארצות הברית
- חברי המפלגה הדמוקרטית (ארצות הברית)
- מעוטרי כוכב הארד
- אמריקאים מעוטרי אות לגיון ההצטיינות
- מעוטרי מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה
- מפקדי דיוויזיית הפרשים הראשונה
- גנרלים יהודים אמריקאים
- בוגרי האקדמיה הצבאית של ארצות הברית
- אמריקאים שנולדו ב-1944