ורדר ברמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ורדר ברמן
Werder Bremen.png
מידע כללי
שם מלא ספורטבריין ורדר ברמן ואן 1899 אי.וי
כינוי ורדר
תאריך ייסוד 4 בפברואר 1899
אצטדיון וזרשטדיון, ברמן
(תכולה: 42,358)
נשיא קלאוס דיטר פישר
מאמן אלכסנדר נורי
ליגה בונדסליגה
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

ורדר ברמןגרמנית: Werder Bremen) הוא שמו של מועדון כדורגל גרמני בעיר ברמן שבצפון גרמניה. המועדון הוקם בשנת 1899 על ידי קבוצת בני נוער מהעיר ברמן. מסופר שבשנת 1898 הם זכו בפרס על ניצחונם בתחרות מקומית. הפרס היה ציוד ספורט וכדורגל אחד, שאתו הם שיחקו ליד הנהר וזר, ושם הבשיל הרעיון להקמת מועדון כדורגל.

כיום מציינים את ה-4 בפברואר 1899 כיום שבו נוסד המועדון. הדבר קרה במסעדה מקומית בשם "צום קווירטן". השם הנבחר היה מועדון הכדורגל "ורדר" של ברמן 1899. ורדר בגרמנית מציין "אי בנהר", וכך נקרא המקום בו נהגו הנערים לשחק. כיום, האצטדיון המקומי ממוקם ליד נהר הווזר והוא נקרא על שמו: "וזרשטדיון".

ההיסטוריה של המועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1903 זכתה ברמן באליפות הראשונה שלה. לאור ההצלחה, ב-1905 הפך המועדון לראשון שגובה תשלום בכניסה למגרש. ברמן הייתה אחד המועדונים היחידים שהמשיכו לפעול גם בזמן מלחמת העולם הראשונה. לאחר תקופה חלשה, האנס ירבורג, המאמן הראשון אחרי המלחמה, היה האיש ששיקם את הקבוצה והציל אותה מפירוק. בזמן המלחמה החל עיצוב המגרש הביתי "החדש" של קבוצת ורדר ברמן.

ב-1920 נקבע שם המועדון כ-SV Werder Bremen ונוספו לו עוד מחלקות כגון: טניס, אתלטיקה, שחמט. השינוי הביא לתוספת של עוד 1000 חברים חדשים למועדון. בכל זאת, הכדורגל נשאר הענף המרכזי של המועדון. שנתיים אחרי השינוי ברמן הפכה למועדון הראשון שהחתים מאמן מקצועי, ההונגרי פראנץ קוניה.

ברמן התפרקה במלחמת העולם השנייה וחזרה לפעילות בסופה של המלחמה, באותה תקופה לא הורשו מקצוענים לקחת כל פעילות בקבוצה.

עד שנת 1963 ברמן תמיד זוהתה כקבוצה השנייה של אזור הצפון מאחורי המבורג, ב-1961 ברמן זכתה לראשונה בגביע וב-1965, העונה השנייה בה התקיימה הבונדסליגה, זכתה ברמן לראשונה באליפות, ברמן הייתה קבוצת צמרת ואף הגיעה למקום השני בעונת 1967/1968 אך לאחר מכן החלה הדרדרות ונהייתה קבוצת תחתית ובעונת 1980-1981 ירדה לליגה השנייה לאחר שסיימה במקום ה-17.

ב-1981, הגיע מאמן חדש לורדר: אוטו ריהאגל. אוטו הצעיד את ברמן לתקופה מוצלחת שכללה חזרה היסטורית בשנת 1982 לליגה הראשונה בגרמניה, בעזרתו של השחקן המוכשר רודי פלר, שכיכב באותן שנים בקבוצה.

תחת שרביטו של ריהאגל הגיעה ורדר ברמן למקום השני בעונות 1983, 1985, 1986 ו-1988 זכו באליפות לאחר 23 שנים, כמו כן המועדון הגיע מספר פעמים לגמר הגביע הגרמני אך זכה בו רק בשנת 1991, זכייה זו איפשרה לברמן להופיע בגביע אירופה למחזיקות גביע ב-1992 בו היא זכתה.

ב-1993 ברמן שוב זכתה באליפות גרמניה ובגביע ב-1994, עונה לאחר מכן עזב ריהאגל את ברמן לטובת באיירן מינכן שם לא נחל הצלחה גדולה ופוטר מאימון הקבוצה.

עזיבתו של ריהאגל השפיעה על מעמדה של ברמן שהדרדר שהחליפה 4 מאמנים עד למאי 1999 אז הגיע לקבוצה שחקן העבר שלה תומאס שאף שגרם להפסקת ההדרדרות של הקבוצה ואף הביא לזכייה בגביע הרביעי של ברמן כמה שבועות מאוחר יותר.

מאז כניסתו של שאף לתפקיד מאמן הקבוצה, לברמן יש מעמד קבוע בחלק העליון של הטבלה, בעונת 2004 זכתה ברמן בדאבל, בעונה שלאחר מכן הגיעה ברמן לליגת האלופות עברה את שלב הבתים והגיעה עד לשלב שמינית הגמר שם הודחה על ידי קבוצת ליון, גם בעונה שלאחר מכן הגיעה ורדר ברמן לשלב שמינית הגמר שם הודחה שוב על ידי יובנטוס לאחר שכבר כמעט הבטיחה את עלייתה לשלב רבע הגמר, רבים זוכרים את ההשמטה של השוער טים ויזה שגרמה לשער השני של יובנטוס שלמעשה הדיח את ברמן בגלל יחס שערי חוץ לטובתה של יובה.

את עונת 2006/2007 התחילה ברמן בצורה מרשימה, היא הוכתרה כ"אלופת החורף" לפני שהליגה יצאה לפגרת החורף. בליגת האלופות הוגרלה ברמן לשלב הבתים לשחק מול ברצלונה, צ'לסי ולבסקי סופיה. ברמן סיימה במקום השלישי והמשיכה את העונה האירופאית של בגביע אופ"א שם הגיעה לשלב חצי הגמר ופגשה את אספניול והודחה לאחר שהפסידה 3-0 בחוץ ו-2-1 בבית.

סגל שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-26 באוגוסט 2016

מס' עמדה שם
1 גרמניהגרמניה שוער רפאל וולף
2 ארגנטינהארגנטינה מגן סנטיאגו גארסיה
3 איטליהאיטליה מגן לוקה קלדירולה
4 גרמניהגרמניה מגן רוברט באואר
5 מאלימאלי קשר סמבו יטבארה
7 אוסטריהאוסטריה קשר פלוריאן קיינץ
8 גרמניהגרמניה קשר קלמנס פריץ (קפטן)
9 ארצות הבריתארצות הברית חלוץ ארון יוהנסון
10 גרמניהגרמניה חלוץ מקס קרוזה
11 גרמניהגרמניה חלוץ לנארט תי
13 סרביהסרביה מגן מילוש וליקוביץ'
14 פרופרו חלוץ קלאודיו פיסארו
15 בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה קשר איזט האירוביץ'
16 אוסטריהאוסטריה קשר זלטקו יונוזוביץ'
17 גרמניהגרמניה חלוץ ג'סטין איילרס
18 פינלנדפינלנד מגן ניקלאס מויסאנדר
19 גרמניהגרמניה מגן לוקה-מילאן צנדר
מס' עמדה שם
20 שווייץשווייץ מגן אוליסס גרסיה
21 סנגלסנגל מגן פאלו דיאן
22 גרמניהגרמניה קשר פין ברטלס
23 צ'כיהצ'כיה מגן תאודור גברה סלאסי
24 גרמניהגרמניה חלוץ יוהאנס אגשטיין
25 יווןיוון קשר אתנסיוס פטסוס
26 סנגלסנגל מגן לאמין סאנה
27 אוסטריהאוסטריה קשר פלוריאן גריליטש
28 אוגנדהאוגנדה חלוץ מלווין לורנצן
30 גרמניהגרמניה שוער מיכאל צטרר
33 צ'כיהצ'כיה שוער ירוסאלב דרובני
35 גרמניהגרמניה קשר מקסימיליאן אגשטיין
37 גרמניהגרמניה מגן יאנק שטרנברג
39 גרמניהגרמניה קשר לוקאס פרודה
42 גרמניהגרמניה שוער פליקס ויידואלד
44 גרמניהגרמניה קשר פיליפ ברגפרדה

שחקנים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]